המקום שלך לכתוב

אבל בלילות הכאב שב ומציף.
האלכוהול נהפך מידיד לאוייב באותם שעות.
ואפילו לראות את השם שלו באנשי הקשר
גורם לך כאב כל כך חזק..
כואב לך כל כך .. ואת כבר לא מרגישה חזקה..
את לא מבינה למה.. למה את לא מצליחה להיות חזקה כמו שאת רוצה להיות?
למה את מתגעגעת לבן אדם שעשה לך כל כך רע?
לבן אדם שאף פעם לא עשה בשבילך שום דבר טוב?

ואת משתדלת לא לספר על זה לקרובים אלייך.
את לא רוצה שישפטו. את לא רוצה שיחשבו שאת חלשה.
אז את ממשיכה בתדמית של הילדה החזקה.
ואת מקווה שבסוף השקר יתחיל להיות אמת.

אבל את חייבת להבין דבר אחד..
את כן חזקה.
זה שאת בוכה וזה שקשה לך לא הופך אותך לחלשה.
זה הופך אותך לאנושית.
אף אחד לא מצפה שתמשיכי כל כך מהר הלאה.
אף אחד לא מצפה ממך שתשכחי אותו כל כך מהר..
גם כשדברים נגמרים מהסיבות הנכונות זה עדיין כואב..
וכל בן אדם שעבר פרידה בחיים יודע כמה זה כואב לוותר על הרעיון של הנצח. כי ככה חשבת שזה יהיה.
ראית את עצמך קשורה אליו כל החיים והיום את מבינה שהנצח כבר נגמר.
אני יודעת שכרגע את לא רואה את הסוף
לתקופה הכואבת הזאת..
אבל למרות שעכשיו זה כואב נורא, את תראי שלאט לאט הכאב ייעלם. ומה שיישאר זה שיעור לחיים וזכרונות.

אז בבקשה ממך ילדה. אל תשקעי במחשבות.
תעריכי את עצמך ואת הכוחות שמצאת בתוכך לעזוב ולמצוא אהבה טובה יותר שתהיה ראוייה לך.

אל תדאגי ילדה הזמן יעשה את שלו אני מבטיחה.
רק בבקשה ממך, תמשיכי להיות חזקה.