כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

הכי מאושרת בעולם

דברים טובים נגמרים מהר

״אז מה את אומרת? את רוצה להקים איתי משפחה?״, אמרת כשאחזת את פניי הרטובות.

זו הייתה תקופה לא כ״כ טובה ביננו. הפכתי תלותית ומציקה מאז שהתפטרתי מהעבודה.
ואני מבינה, אתה יושב בכיסא מכובד בעבודה ואתה לא יכול להעלם מהשרד רק כי משעמם לי לבד.

אני אולי לא מראה את זה יותר מדי, אבל שתדע שאני מעריכה אותך.
אני מעריכה כל טיפת אהבה שאתה מעניק לי ואני מעריכה כל חיוך, כל ליטוף וכל מגע.
מגיל קטן אמא שלי תמיד אמרה לי, ״דברים טובים נגמרים מהר, יא בינתי. תעריכי כל דבר בחיים לפני שיגמר״.

אז אני מעריכה, אהוב שלי.
אני יודעת שאני יכולה להיות בלתי נסבלת. אני יודעת שאני עושה צרות ושוברת אותך עם המילים שלי. אני יודעת שנמאס לך לריב על שטויות ונמאס לך לשקול מילים כדי שלא אתעצבן בטעות. אני יודעת שכואב לך שאני אף פעם לא מרוצה מספיק למרות שאתה עושה את המקסימום בשבילי.
אז שתדע שאני באמת, באמת מצטערת.

אני מצטערת כי זה לא מגיע לך.
תאמין לי, אני מודה לאלוהים ששלח לי אותך. אתה כמו חלום שהתגשם.
אפשר לסמוך עלייך בעיניים עצומות ואפשר להתמסר אלייך בקלות כי אתה אדם כן ואמיתי. אפשר לדבר איתך שעות בלי שיימאס לך כי אתה יודע שאני צריכה לפרוק. אתה דואג שתמיד יהיה לי טוב וכשאני מאושרת אני רואה את הניצוצות בעיניים הטובות שלך.

באת אליי איזה ערב. בישלתי ארוחה וישבנו לאכול. ראית שאני לא במיטבי, הרגשת במשהו שונה בפנים שלי.
״מה יש לך היום, לולי? את לא נראית משהו״, אמרת תוך כדי שמזגת לנו יין.
השפלתי מבט לידיי שהיו מונחות על השולחן ושיחקתי עם הצמיד שקנית לי ל-3 שנים שלנו.
״שי... ? מה קורה?״, הרי ידעת שתמיד כשאני משחקת בצמיד הזה - אני עומדת להגיד משהו לא טוב.

לקחתי נשימה עמוקה, ״חיים שלי...״, לחשתי. הרמתי אלייך את המבט והמשכתי, ״אתה יודע שאני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם, נכון?״
״גם אני אוהב אותך, מאמי... מה יש?״
המשכתי, ״אני שמחה שנכנסת לי לחיים ותמיד תשאר האהבה הראשונה שלי, אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי...״ עצרתי.

״אני לא מבין...״, אמרת מבולבל.
שתקתי.
״אני לא מבין, תסבירי את עצמך!״ הטון שלך קצת עלה אבל לא יותר מדי.

שוב נשמתי נשימה עמוקה ואחריה פלטתי שורת מילים שכאבו לי בשיניים אבל ידעתי שזה הדבר הנכון להגיד.
״אני שונאת להודות בטעויות שלי, אתה יודע. אבל טעיתי. טעיתי איתך. מגיעה לך מישהי טובה יותר ממני.״
״מזאת אומרת טעית איתי? איזה מישהי יותר טו... על מה את מדברת, שי?״
העיניים שלי טבעו בדמעות שהתחננו לצאת והגרון חנוק מכדי להמשיך לדבר.
״טעיתי! אוקיי? לא מגיעה לך ההתנהגות שלי, תומר. מגיעה לך מישהי שתאהב אותך לא רק בלב. מישהי שתעריך אותך לא רק מבפנים. מגיע לך להרגיש אהוב בדיוק כמו שאתה נותן לי להרגיש כשאני איתך!
מגיעה לך מישהי שלא תעשה לך צרות ותריב איתך כל הזמן. תאמין לי שלא קל לי, אבל אני משחררת אותך, אהוב שלי״
קברתי את פניי בידיי והנחתי לעצמי לבכות ולהכנע לדמעות שניצחו במערכה הזו.

אחרי דקה או שתיים שמתי לב שלא קיבלתי ממך שום תגובה, שום מילה.
הרמתי את מבטי אלייך וראיתי שהכיסא שלך ריק. חטפתי הלם קטן, קמתי ממקומי והסתובבתי לכיוון הדלת. ראיתי אותך אוחז במעיל שלך.
אבל לא כאילו אתה עומד לעזוב.
חיפשת משהו בכיסים.
הבכי הפסיק אבל הלחיים עוד מלאות בשבילים רטובים.
הנחת חזרה את המעיל והתקדמת לכיווני עם חיוך צדדי קטן שהתאמצת להסתיר.
עצרת מילימטרים ממני עד שהאפים שלנו כמעט נגעו זה בזה. כמה אתה יפה מהזווית הזו, חשבתי לעצמי. כעבור כמה שניות לקחת צעד קטן לאחור, כרעת ברך ושלפת קופסא קטנה עם טבעת יהלום נוצצת.

הלב שלי פעם בקצב שהגוף שלי לא הכיר מעולם, העור שלי הזדקר והברכיים רעדו.
מבולבלת מלמלתי, ״מה... אנ...״, ״ששש... עכשיו אני מדבר״, קטעת אותי.
״אני לא יודע מה נכנס בך או מה גרם לך לחשוב שאני לא מאושר ושמגיעה לי מישהי טובה יותר... אבל את משוגעת רצינית.
את האהבה של החיים שלי, את פעימות הלב והנשימות שלי. נכון את קרצייה לפעמים אבל זה מה שאני אוהב בך!
מה נראה לך? שאם לא היה לי טוב הייתי נשאר?
תאמיני לי שאני יודע כמה את מעריכה וכמה את אוהבת אותי, למרות שאת לא אומרת לי ישירות. את לוחשת לי בלילות, אני שומע הכל. השינה שלי קלה, שכחת?
בדר״כ אני נרדם לפנייך, ואני מרגיש איך את מסתכלת עליי, אני שומע את החיוך שלך בנשימות.
אני שומע איך בכל לילה את לוחשת ׳תודה על היום, יפה שלי׳ או ׳אני אוהבת אותך המון׳.
תראי, לכל בנאדם יש תפקיד בעולם הזה... והתפקיד שלי זה לעשות אותך מאושרת, את מבינה?
התינשאי לי, אהובה?״

ניסיתי לעכל את הסיטואציה, שאריות של דמעות זלגו על פניי והשפתיים רעדו מהתרגשות.
ההלם שהשתלט עליי לא נתן לי לדבר ושתקתי כמה שניות.
התרוממת והנחת את הקופסא על השולחן שעמדתי לידו, הצמדת אותי אלייך, הנחת את שתי ידייך על פניי וניגבת לי את העיניים הדומעות עם האגודלים שלך.
״אז מה את אומרת? את רוצה להקים איתי משפחה?״
כשסוף סוף מצאתי את המילים עניתי בקול צרוד ובעיניים מחייכות, ״אז אם ככה, אתה די טוב בתפקיד שלך. אני הכי מאושרת בעולם, נסיך שלי!״

אין ספק שזכיתי. זכיתי באהבה לכל החיים.
זכיתי באלה ודניאל, הקטנים שלנו שדומים בול לאבא היפה שלהם. זכיתי בבית שתמיד חלמתי עליו, זו לא וילה עם בריכה אבל זה הקן החמים שלנו.
אז זה לא מדויק אמא, כנראה שלא כל הדברים הטובים נגמרים מהר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Elia K עקוב אחר Elia
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
גאד איזה פולנייה.
רחמנות!
הגב
דווח
S .
S .
יפה ממש
הגב
דווח
Elia K
Elia K
תודה רבה!
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Elia K
חלשה מולך
חלשה מולך
מאת: Elia K
האהבה הראשונה
האהבה הראשונה
מאת: Elia K
את מאמינה באהבת אמת?
את מאמינה באהבת אמת?
מאת: Elia K
שלא תחזור
שלא תחזור
מאת: Elia K
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
היבל
היבל
מאת: Baver Lali
פאזל
פאזל
מאת: מישהי .
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
מה יהיה, אה?!
מה יהיה, אה?!
מאת: Natali Beso
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer