כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3 1 1

שיחה ללא מילים. בערך

זינקתי קדימה, פתחתי את התראת הפייסבוק וראיתי.. "Lia likes your photo" "נו אחי.. היה שווה לקום?" יונתן שאל, מנסה להבין למה קפאתי במקום לכמה שניות, "ליה.." עניתי, בידיעה שזו תשובה שכבר תסביר הכל מעצמה

רטט.
זו בטח שוב קבוצת וואצאפ מיותרת שלא היה לי כח להשתיק, הנחתי.. אבל משום מה בכל זאת לא הייתי כלכך רגוע..
"מה אכפת לך לבדוק?" יונתן, החבר הכי טוב שלי שאל אותי,
תוך כדי שהוא מבהיר לי במבט שהוא יודע בדיוק מה עובר לי בראש עכשיו..
טוב נו הוא צודק, מקסימום נשתיק את הקבוצה סוף סוף.. אמרתי לעצמי כאילו שאני חייב תירוץ מספיק טוב כדי לקום מהמיטה,
זינקתי קדימה, פתחתי את התראת הפייסבוק וראיתי..
"Lia likes your photo"
"נו אחי.. היה שווה לקום?" יונתן שאל, מנסה להבין למה קפאתי במקום לכמה שניות,
"ליה.." עניתי, בידיעה שזו תשובה שכבר תסביר הכל מעצמה..
הוא לא אהב את התשובה, חשב על ניסוח עדין ואמר
"ליה? לא סיכמתם שאתם לא מדברים? שזה סתם קשה יותר לשניכם, שחייבים להמשיך הלאה וכל השיט הזה שכולם אומרים אחרי פרידה"
"סיכמנו. אבל זה בסך הכל לייק אחי.." רק אחרי שאמרתי את זה בקול, הבנתי שמבאס אותי שזה לא משהו מעבר.
"מה קשור לייק.. הפעם האחרונה שהעלת משהו הייתה שעוד הייתם ביחד" הוא צודק.. זה באמת היה על תמונה ישנה, ממש ישנה.
"לא יודע אחי, יש מצב פייסבוק המתעלל הזה שמחליט להציג לך זיכרון מלפני שלוש שנים אחראי לזה" אימצתי את הקול הכי משכנע שלי כדי לא ליחס ללייק הזה חשיבות, קפצתי בחזרה למיטה וזרקתי את הפלאפון כמה שיותר רחוק.. במעין זריקה מאשימה.
רטט. - הפלאפון בחר להגיב כנוקם על הנפילה הכואבת
עוד לייק. הפעם על פוסט שבכלל כתבנו ביחד.. למה לעזאזל היא עושה את זה, תהיתי.. אבל החלטתי להחזיר לה לייק..
זה הכי קרוב לשיחה שהיה לנו בחודשים האחרונים.
יונתן בהה בי כמו שבוהים במישהו חסר תקנה, חייכתי אליו ואמרנו ביחד "מקרה אבוד"..
"אני לא מבין מה יש לך מהליה הזאת.. היא לא יותר מ-בסדר" הוא המשיך לבד.

לייק שלה - לייק שלי - לייק שלה.. וככה המשכנו עד שכבר נגמרו הפוסטים שלא עשיתי לה עליהם לייק.
שתיקה.
בנתיים שאני מחכה לרטט הבא,
הרצתי עם יונתן עוד משחק פיפא מהיר, אני בארסה, הוא ריאל.
לצערי הרטט לא הגיע.

הייתי שמח לספר לכם שדיברנו אחר כך, ושהיא הציעה שננסה שוב הכל מחדש.. ושאנחנו חיים באושר ועושר וכל זה.. אבל זה לא קרה.

עברו עשר שנים, ואז רק שמעתי ממנה שוב. הפעם זה לא היה לייק. זו הייתה הזמנה.. "ליה ויונתן מתחנים!" היה כתוב שם עם לבבות, טבעות ועוד קישקושים שמכניסים אותך לאווירה.

- סוף -

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

זאב בודד עקוב אחר זאב
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יאווווו...בוגדיםםם!!
הכתיבה שלך שווה
כל שנייה של קריאה(:
הגב
דווח
זאב בודד
זאב בודד
תודה רבה, מעריך (:
הגב
דווח
Omri Yoffe
Omri Yoffe
אני חולה על סוף כזה שהוא לא באמת סוף. מדהים
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
זאב בודד
רציתי שתדע
רציתי שתדע
מאת: זאב בודד
לילה ארוך מידי
לילה ארוך מידי
מאת: זאב בודד
ואיך הגבר שלך?
ואיך הגבר שלך?
מאת: זאב בודד
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz