את מאמינה באהבת אמת?
חברה שלי, בר, שבורת לב בפעם הראשונה. עברתי את זה גם. למזלה, היא פנתה בדיוק לאדם הנכון.
״תגידי, אלי... את מאמינה בכלל באהבת אמת?״, בר שואלת אותי תוך כדי שהיא מנגבת את הדמעות מעינייה ומנסה לעצור לרגע את הבכי.
אנחנו שוכבות במיטה מתחת לשמיכה וראשה בחיקי, ממש כמו אם ובתה, ידי מלטפת את שיערה.
עכשיו שתינו באותו מצב... שתינו נפגעות אהבה.
וכמעט בלי לשים לב, אני מתחילה לטייל במחשבות לגבי מה ששאלה ממש לפני רגע.
אז מה זו בעצם אהבת אמת?
לראות אותו ולהרגיש מליוני פרפרים מתעופפים לך בבטן.
לחשוב עליו ולהרגיש דקירה נעימה בחזה, כאילו שהלב שלך קיבל מנה של סם במזרק.
להסתכל עליו בעיניי עגל מאוהבות, לרצות לזכור כל חיוך, כל קריצה וכל תנועת גוף.
לחשוב עליו בלילה רגע לפני שהעיניים נעצמות ולקום בבוקר עם אותה מחשבה שנרדמת איתה אתמול.
לאהוב בו כל חלק בגוף, כל נמש, כל ריס ולדעת שיש יפים ממנו אבל בשבילך תמיד הוא יהיה הכי יפה בעולם.
להתעלם מכל הפגמים שלו, למרות שאת שונאת אותם ולקבל את כל החבילה. לרצות להשאר איתו בטוב וברע, בעצב ובשמחה.
לדמיין איתו חיים שלמים ומשפחה ותוך כדי שאת בתוך אותה בועה - לקבל צמרמורות ולחייך כמו טיפשה.
לבדוק כל כמה דקות מתי הוא היה מחובר בפעם האחרונה למרות שאין בזה כל כך תועלת.
לרצות לספר לו כל דבר שקרה לך, שנייה אחרי שקרה או אפילו תוך כדי ממש.
לדבר עם האנשים שסביבך ופתאום להזכר בו באיזה משפט שנאמר במקרה, ומאותה שנייה - לאבד ריכוז ולשקוע בעולם שלכם.
להתרגש מהמחשבה שהוא שלך, לדעת שאין אחרת מלבדך. לאהוב את זה שזה שניכם מול העולם.
לרצות שיהיה לו טוב, לוותר על האגו שלך בשבילו, לוותר לעצמך בדברים קטנים במאבק הכוחות מולו.
לשים את הרצונות שלו לפני הרצונות שלך.
להרגיש שהוא החולשה שלך. שהוא היחיד שיכול ללטף אותך כמו נוצה אבל גם לעקוץ באותה נשימה.
"אלי? אז את מאמינה או לא? את מאמינה באהבת אמת?״, היא קטעה לי את בועת המחשבה והחזירה אותי למציאות.
לקחתי נשימה עמוקה לפני שסידרתי את המילים בפי ועניתי,
"אני חושבת שכן, ברבור. לצערי אני מאמינה באהבת אמת... אבל יותר מזה, אני מאמינה שכל דבר מגיע בדיוק בזמן שנכתב לו למעלה. ואם את שואלת אותי - אני בטוחה שכתבו לנו סיפור יפייפה, אחותי.״
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
