כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

שתיקת הכאב

...

שנה אחרי שנעלם לי מהחיים אוסף איתו הכל רק לא את הזכרונות והכאב, שחר נזכר בי באמצע הלילה.

"אז מה איתך ילדה?" שלח. ארבע מילים תמימות וכל כך הרבה געגוע שהתעורר יחד איתי בשתיים בלילה.

בהיתי במסך הבוהק בחשכת החדר ואז עצמתי עיניים.
מה לעזאזל הוא מצפה שאענה לו?

****
אני רוצה לצרוח לשפוך לו את כל האמת. שחודשים בכיתי בגללו, שלילות שלמים חשבתי עליו מתגעגעת לחיבוק שלו מוכנה לסלוח על הכל. אני מתה להתפרק על המקלדת הקטנה ולספר שימים ארוכים הייתי שחקנית גרועה מנסה להראות שהכל בסדר אבל הכי לא.
אני רוצה לצעוק במילים הכתובות וביללה של בכי חנוק על כמה שהוא חוצפן ומרוכז בעצמו ולמה הוא חושב שמותר לו להתפרץ לי ככה לארון הרגשות הקטן שלי פורץ אותו מחדש.
"אחרי שעזבת אותי לא טורח לבדוק מה איתי, עכשיו אתה מעז לחזור?" רוצה לשאול.

אבל לא. אני עוד עוצמת עיניים מחפשת את המילים הנכונות בתוכי. חודשים חיכיתי להודעה הזו, מנסחת תשובות שונות. חלקן כואבות מלאות אהבה חלקן נזעמות נוטפות שנאה. והיו את אלה שמלאו בעצב, עצב נקי וטהור כמו זה שממלא אותי עכשיו.

ועכשיו אני הכי רוצה לבכות. אבל עידן לידי ישן ולא מגיע לו לראות אותי ככה, לא מגיע לו לדעת שלי יש עוד פינה כואבת בלב שכל החיבוקים והמילים שלו עוד לא הצליחו להשכיח לגמרי את ההוא שלפניו. כי הדבר שהכי כואב בפרידה אלו כל השאלות שנשארות ללא תשובה.

מה לעזאזל דפוק בי ומה עשיתי שכבר לא רצה בי יותר? איך ברגע אחד, הגבר שלילות ארוכים נגע בך בכל פינה בנשמה ובגוף, מחליט ללכת משאיר אותך פגועה ומחוללת?

ואת מנסה לשכוח אבל האמון והבטחון העצמי שלך נעלם יחד איתו, זה שעזב. את מנסה להתאהב ולבטוח, אך תמיד פוחדת שגם החדש ישקר ויעזוב לא לפני שירסק אותך עוד יותר מזה שלפניו. והזמן עובר ולכי תדעי כמה גברים טובים איבדת כשהפנית להם כתף קרה. אבל את מרוסקת וזה בכלל לא משנה מה יגידו לך החברות, כמה שאת יפה ומוצלחת, וכמה ההוא אדיוט שהפסיד אותך.
הם פעם לא מספיק גברים כדי לומר לך את האמת.
זה לא את. זה רק הם.

"ילדה? חחח לך תזדיין שחר. יש לי אהבה ענקית ואני מאושרת. עוף לי מהחיים.. " אני כותבת לו רואה אותו מחובר ויודעת שהוא מחכה לתשובה,

ועוצרת. קשה לי לכתוב לו את זה.

לכל אחת יש את הגבר הזה שימיס אותה בשניה. זה שכמה שהוא בנזונה ידע להחזיר אותה אליו ברגע חולף של מילה. שחר כזה.
יש אהבה שנגמרת ברגע אחד כמו דלת שנטרקת, ויש אהבה שעוזבת אותך אט אט, כמו נר שאורו נחלש. ואת עוד מנסה להאמין שהנה ותבער הלהבה שוב. את נלחמת בשיניים ובכל חלק ממך, - עד שהכל כבה. ונעלם לעד. עד היום אני לא יודעת לומר בבטחון מוחלט איזו פרידה עדיפה. זו המהירה או זו שמשקרת.

שחר עזב אותי בחלקים. עוד ימים ארוכים אחרי שהסדק הראשון פילח לי את הלב כשהתוודה שנישק אחרת, היה פוגע בי ואז משלים. היה מרחיק אותי ושוב מקרב. ואני כמו ילדה מאוהבת בגן הייתי מקבלת אותו בחזרה עם התיק שנשאר ליד הדלת מוכן למריבה הבאה והבלנסטון מלאות הבוץ שלו שליכלכו את הרצפה אבל העלו בי חיוך. העיקר שיהיה איתי שלא ילך, שלא יעזוב.

****
"?!"

הוא שולח שוב. חצי שעה הוא ממתין לתשובה ממני בטח מופתע שאני לא רצה אליו. כבר חצי שעה שאני חיה אותו מחדש.

עידן ישן שנת ישרים, הנחירות השקטות שלו מעלות בי חיוך למרות העצב שממלא אותי עכשיו. כבר חודשיים וקצת שהוא בחיי. קצת שמנמן, כזה חייכן. מנסה עם הרבה חיוך להתקרב אליי ואני לא נותנת לו למרות שכמעט מודה שאני אוהבת את הילד הזה.. כמה סבלנות וכמה עקשנות יש בו. איך לא מוותר עלי למרות שאני רעה אליו לפעמים, נלחם כדי להוכיח לי שהוא אוהב אותי ולא מתכוון ללכת. לא מגיע לו לראות אותי עכשיו בוכה.
כי רק הוא, מכולם, נשאר למרות הכל.

*******

הגשם בחוץ המשיך לרדת ללא הפוגה מצאת השבת מעורר בי שוב את הגעגוע והעצב המוזר שבא עם טיפות המים. בהחלטה של רגע יצאתי מתחת לשמיכה בזהירות מכסה את עידן בפוך.

יצאתי למרפסת חושבת על זה שכמה אהבה צריכה להיות בו כדי שישאר למרות שלא נתתי לו לשכב איתי.
חודשיים זה לא מעט, ולגברים של היום אין סבלנות לחכות גם שבוע.. גם הערב בא אלי ונרדם לידי אפילו בלי לנסות.. נזכרתי בכל הפעמים שניסה לחבק ופגעתי בו במילים, והתחלתי לבכות..

הוא אוהב אותי. באמת.

"מאמי? מה את עושה כאן?!"
עידן פתח את הויטרינה מביט בי בעיניים חצי סגורות משינה, לא מבין.

"עידן, אתה אוהב אותי?", שאלתי אותו מתייפחת כבר, בלי בושה.

"ברור חיים שלי! בואי הנה מה קרה? מאמי די!"

הוא יצא החוצה יחף מתעלם מהרצפה הרטובה ואסף אותי אליו.
ואני, נשברתי אל בין ידיו נעלמת אליו שואבת ממנו את כל החום והאהבה שכל כך רציתי, ואת הבטחון הזה בעצמי ובו, בתקווה ותפילה שהפעם זה זה, ורק הוא.

"חיים שלי?" הרים את ראשי אליו עם האצבע כמו שתמיד עשה כשהתכוון לומר משהו רציני, " אני אוהב אותך באמת אם עוד לא הבנת. אני אוהב אותך בזכות מה שאת ולא אפגע בך בחיים.. אני מבטיח לך.."

הוא חיבק אותי ולפתע הרגיש כנראה את הפלאפון שנצמד אל ידיי. הוא התרחק מעט.
"מה קרה? מי זה?" שאל ואני שכבר מכירה אותו הרגשתי איך משהו בו נסדק.

פתחתי את ההודעה והראיתי לו. הוא סובב מיד את הראש. מבין.
"תעשי מה שבא לך.."

נצמדתי אליו לא נותנת לו להשלים את המשפט, שלחתי את ההודעה ואמרתי לו:
"תקרא."

הוא סובב את הראש באיטיות אבל החיוך הזה שלו טיפס אל פניו במהירות. הוא קרא לאט ובהטעמה מתענג על המילים:
"ילדה? חחח לך תזדיין שחר. יש לי אהבה ענקית ואני מאושרת. עוף לי מהחיים בבקשה.."

הבטתי בו בעיניים רטובות מדמעות אבל מחייכת ולחשתי לו את המילים היחידות שיכלתי לומר:
"קח אותי איתך קח אותי למיטה אני צריכה אותך.. כל כך!"

*******

הוא לקח אותי איתו, מוביל לראשונה בקשר שלנו.
בעדינות מתחת לשמיכה הפשיט אותי מההגנות האחרונות שעוד נותרו ביני ובינו.
ביקשתי ממנו שיהיה עדין אבל לא היה צורך, אני חושבת בגלל שזה בא בכזו אהבה. הוא לא חדל לשאול אם נוח לי ולא כואב עד שכבר השתקתי אותו בנשיקות מבקשת עוד ועוד.

באותו הלילה נתתי לעידן בפעם הראשונה אבל אולי גם לי, להרגיש באמת מהי אהבה, כזו שרק בין שנינו בלי כל אלה מהעבר שלי בינינו. ובשעות בהן חקרנו אחד את גופו ונשמתו של השני הרגשתי שתם המסע שלי ודרך הייסורים נגמרה בחיפוש אחר אהבה.

הירח האיר על גופות שנינו מתנשפים נופלים טובעים אחד אל השניה, ועידן חיבק אותי חזק מלטף בלחש אומר תודה. ואני עצמתי עיניים מחייכת.

מה איתך ילדה?
אלוהים, כמה שאני מאושרת.

****
ולך, זו שעוד לפעמים מרגישה אבודה.
אינני יכול לכתוב לך יותר מזה.. אינני יכול להגיע עד אלייך לחבק חזק ולהבטיח שהנה עוד מעט ויהיה לך טוב. אבל בבקשה תאמיני לי ותתחילי לחייך. תני אמון בזה שיתעקש לזכות בך ובליבך.

ולפעמים בלילות גשומים אני יוצא החוצה להרטיב את הפנים, לקחת קצת מהכאב של כל העולם ולהתפלל שתבוא רק אהבה לכולם, ואולי גם את כבר תהיי מאושרת.
תדעי שאם ירד גשם הלילה, אני בחוץ,
מתפלל בלחש בשבילך.

____

מוזמנים לעקוב Amitay Avrahami

Avrahami Amitay עקוב אחר Avrahami
שמור סיפור
לסיפור זה 22 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
צועקת בשקט .
צועקת בשקט .
בחיים לא קראתי טקסט והתחלתי לבכות כמו עכשיו. נגעת בכל הנקודות הכי רגישות..תודה.
הגב
דווח
unknown user
unknown user
כתיבה כל כך מדהימה..
הגב
דווח
Avrahami Amitay
Avrahami Amitay
תודה לכולכם!:)
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Avrahami Amitay
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
חמש דקות אצלך
חמש דקות אצלך
מאת: Avrahami Amitay
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
המדורגים ביותר
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .