כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

ראיתי אותך היום

את נראית מאושרת, לפחות ככה זה נראה מרחוק.

ראיתי אותך היום.
את הרבה יותר יפה ממה שזכרתי, אני לא יודע אם זה בגלל שבזיכרון האחרון שלי ממך היית מלאה בדמעות ואיפור מרוח או שזה בגלל שהעיניים שלי היו מלאות בכעס ורסיסים של הלב שלי שנכנסו לי לעיניים כשניפצת אותו על הריצפה כאילו היה כוס זכוכית חסרת ערך.
אבל היית יפה, כל כך יפה, כמו בפעם הראשונה שראיתי אותך והרגשתי איך את לוקחת חתיכה מהלב שלי בכל פעם שהסטת את שיערך מאחורי האוזן בכזו עדינות שאפילו תנועת מלאך אינה משתווה אליה.

ראיתי אותך היום.
את נראית מאושרת, לפחות ככה זה נראה מרחוק.
את דיברת עם ילדה קטנה שכנראה איבדה את הוריה מכיוון שזה היה באמצע רחוב דיזנגוף שהרי ידוע כי מלא באנשים והילדה בכתה.
את התכופפת אליה והסטת את שיערה אל מאחורי האוזן, בדיוק כפי שאת עושה בעצמך.
הבטתי בכן ונזכרתי באותו יום שהיינו בלונה פארק.
את והשגעונות שלך, מעולם לא עמדתי בקצב שלהם.

נתקלנו בילד קטן שאיבד את הוריו בדיוק כשיצאנו ממתקן המכוניות המתנגשות.
הוא התייפח מבכי והיה נסער, התכופפת אליו וליטפת את פניו כאילו ניסית להסיט את שערותיו אל מאחורי האוזן בדיוק כפי שאת עושה בעצמך.
הבטתי בכם מהצד ודמיינתי אותנו בעוד עשרים שנה עם ילד קטן משלנו, או אולי ילדה קטנה כדי שתוכלי להסיט את שערותיה אל מאחורי האוזן בכל פעם שתרגיש קצת רע.
אני מוכן להישבע שזה הרגע שבו ידעתי שאת האישה של חיי.

שבועיים אחר כך בדיוק הופעת על סף דלתי,
אמרת לי שאת רוצה לדבר וביקשת שנצא לטיול.
את אוהבת טיולים, את לא נחה לרגע, העיקר להיות בחוץ, לראות עולם, לעשות מה שמתחשק לך באותו הרגע.
דיברנו, כאילו הכל רגיל, חיבקתי אותך את אותו חיבוק שכל כך שנאת, כזה שחנק אותך עד צאת נשמתך.
הסתכלת עליי במבט שעוד לא הכרתי והסטת את שיערך מאחורי האוזן בחוסר סובלנות.
ואז הפלת עליי את הפצצה.
מיצית, זו הייתה מילת המפתח שלך.
אמרת שאת לא רואה לאן זה מתקדם ושאנחנו תקועים במקום.

אם ישאלו אותי למה לא נלחמתי עלייך, אני מניח שאענה שזה בגלל שאני יודע שלא הייתי גורם לך להיות מאושרת.
וכנראה שהפכתי לשיגרה שגם היא הפכה מיותרת אצלך.
אבל אם אשאל את עצמי למה לא נלחמתי עלייך, כנראה שאף פעם לא אקבל תשובה.
עמדנו שם אחד מול השניה וביקשת שאדבר, לא הצלחתי, המחנק בגרון גבר עליי.
אני זוכר איך חיבקתי אותך חיבוק פרידה בידיעה שזו הפעם האחרונה שבה ארגיש את ליבך פועם בצמוד לליבי שלי.
את התרחקת ממני, הסתובבת והלכת, רוח נשבה ומרחוק יכולתי לראות אותך מסיטה את שיערך אל מאחורי האוזן.

עמדתי שם באמצע רחוב דיזנגוף, הסתכלתי עליכן כמו באותו היום בלונה פארק עם הילד הקטן.
את הושטת לה את ידך והתקדמתן בחיפוש אחר הוריה אני מניח, כשאני נשאר מאחוריכן, מביט בכן.
רוח נשבה וגם מרחוק יכולתי לראות איך את מסיטה את שיערך אל מאחורי האוזן בתנועה שעדיין מהפנטת אותי.
בפעם השניה ראיתי איך אשת חיי והשאיפה להיות אם ילדיי מתרחקת ממני, לוקחת חתיכה מהלב שלי כשהיא הולכת.
מאותו היום שעזבת ועד לרגע הזה, אני מחפש מישהי שתגרום לי לדמיין אותנו בעוד עשרים שנה עם ילד או ילדה קטנה שתסיט את שיערה אל מאחוריי האוזן כשהיא קצת עצובה ותיקח לי חתיכה מהלב, אבל שלא כמוך היא תדע גם להחזיר בחזרה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Or Shani עקוב אחר Or
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
. .
. .
מדהים
הגב
דווח
Ann Nonimit
Ann Nonimit
וואו.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
סיפורים אחרונים
ביונסה ושאקירה
ביונסה ושאקירה
מאת: איב ...
איך אפשר לסכם שירות צבאי?
איך אפשר לסכם שירות צבאי?
מאת: Marin Gabsi
החלפתי מנעול
החלפתי מנעול
מאת: ההיא שכותבת
ההתנגשות חלק 30
ההתנגשות חלק 30
מאת: Miss D
המדורגים ביותר
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .