כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

"תתגבר, אם הצלחתי גם אתה יכול"

"... אתה טועה אם אתה חושב שהחיים שלי הם הדלת שלך. אתה לא יכול לצאת ולהכנס כל פעם שמתחשק לך! זה לא עובד לפי המצב רוח שלך, מצטערת..."

"אוהד הוא לא סתם אחד, אוהד הוא האהבה הראשונה שלי והכואבת במיוחד.
אוהד לימד אותי בערך כל מה שאני יודעת, וגרם לי להפוך למי שאני היום.
רועי, ידיד שלי, הכיר ביננו בפעם ההיא שיצאנו כמה חברים לעשות מנגל בחוף בחיפה.
היה נראה שעובר עליו משהו, אז ביררתי עם רועי- אוהד והחברה נפרדו חודש לפני, והוא נכנס לדאון רציני.

מפה לשם אני הריבאונד שלו.. ולא שזה הפריע לי כן?
שבוע לפני כן יצאתי מקשר והייתי חייבת לנקות את הראש, לא שאהבתי את אותו אחד, אבל כן נקשרתי אליו, אז החלטתי לעזור לאוהד להתגבר על הפרידה מהחברה וכך גם לנקות את הראש מהפרידה שלי..
חודשיים. חודשיים וכבר התאהבנו!
חייבת לציין שאני אחת שלא מתאהבת מהר, אבל הוא היה פשוט שונה, הוא היה אוהד.
אני לא אחפור ואספר לכם על כל הקשר שלנו ועל השנה הכל כך מושלמת שהייתה לנו. לא.
אני גם לא אגיד לכם שהיינו הזוג שכולם קינאו בו ובלה בלה בלה... לא.

עם כל הכיף והאהבה, היו גם מריבות כמובן
בהתחלה על דברים קטנים ומשם זה פשוט הלך וגדל..
שהוא היה מגיב לבחורה על תמונה, הייתי ממש מקנאת, גם אם היא רק ידידה.
הפכתי להיות אובססיבית אליו.

אז מה שבר אותנו? מה גרם לנו לקום וללכת כל אחד לדרכו?
זה היה יום שני, כן אני זוכרת.. הוא לא דיבר איתי כל אותו היום, וכשהתקשרתי הוא לא ענה.
למה? כי הוא נפגש עם ההיא, עם זאת שבגללה אני והוא עכשיו היסטוריה, זאת שבגללה נשארתי עם לב שבור וחוסר אמון בגברים.

השנה שאחרי הפרידה הכואבת הזאת, השנה ההיא הייתה כל כך קשה בשבילי
כל שיר, כל מילה ואפילו כל מקום הזכירו לי אותו..
לא היה לי מצב רוח לחברות, למשפחה, ואפילו התיאבון נעלם.
הייתי מחכה ללילה, לזרוק את הראש על הכרית, להתחבא מתחת לפוך, לחבר אוזניות וללחוץ על "play".. הדמעות לא היו מאחרות להגיע וכך הייתי נרדמת מבכי כל לילה.

הייתי בטוחה שהתגברתי עליו! על אוהד שלי, שבעצם כבר לא שלי.
אבל אז, הוא נזכר בי ושלח הודעה:
"מה איתך קטנה שלי? כבר לא שומעים ממך.. בזמן האחרון אני חושב עלייך הרבה ואני מודה שאני גם קצת מתגעגע, קטנה שלי את חסרה לי ועשיתי טעות אני יודע ואני מצטער, מצטער קטנה שלי.
הבנתי כמה חרא יש בחוץ ואיזה זהב היה לי בידיים. אני אוהב אותך, אף פעם לא הפסקתי לאהוב ואני לא באמת יודע להגיד למה עשיתי את מה שעשיתי.. מתבייש בזה ומצטער"

וואו. מה שההודעה הזאת עשתה לי, כל הרגשות שלי אליו שהדחקתי בשנה האחרונה, כולן צפו פתאום כאילו אף פעם לא נעלמו.
דמעה קטנה הופיעה ואחריה עוד כמה.. למה אתה עושה לי את זה? למה עד ש"הצלחתי" להתגבר עלייך אתה מופיע כאילו כלום, נכנס לי לחיים בלי התראה מוקדמת, והורס לי הכל, מעלה בי את כל אותן הרגשות והזיכרונות?

אתה טועה אם אתה חושב שהחיים שלי הם הדלת שלך.
אתה לא יכול להיכנס ולצאת כל פעם שמתחשק לך, זה לא עובד לפי המצב רוח שלך, מצטערת.

"תתגבר, אם אני הצלחתי גם אתה יכול."

Ofek Shimon עקוב אחר Ofek
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Ofek Shimon
הלילה האחרון שלי איתך
הלילה האחרון שלי איתך
מאת: Ofek Shimon
אוהב קצת יותר ממה שאת
אוהב קצת יותר ממה שאת
מאת: Ofek Shimon
אחותי הקטנה
אחותי הקטנה
מאת: Ofek Shimon
סיפורים אחרונים
זאב קטן
זאב קטן
מאת: imagine me
על כיפור שלי\2012-2018
על כיפור שלי\2012-2018
מאת: gali the first
שהיופי נהפך לעסק.
שהיופי נהפך לעסק.
מאת: Alon PAGLIN
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay