כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

כזאת אני.

כל צלקת שאתה רואה הפכה אותי למה שאני היום.

לכל אחד יש אותן. את הצלקות האלה. הן באות בגדלים ובצורות ובצבעים שונים.
יש צלקת של נפילה מאופניים בגיל 5 כשלומדים לרכב בלי גלגלי עזר...
יש צלקת של משחק כדורגל,
צלקת של אחרי תופסת בחצר של סבתא,

אבל אני מדברת על הצלקות שיש בלב. הן לא נראות לעין אבל הולכות איתנו לכל החיים.

אם אי פעם תהית למה אני כ"כ נזהרת, לא נותנת לעצמי ללכת עד הסוף,
להיפתח,
למה כשאמרת שאתה אוהב אותי לא עניתי לך בחזרה,
למה בכל חיבוק שלך אני קצת רועדת,
נושכת את השפתיים,
מתאמצת.
לא להיקשר יותר מדיי,
מחייכת חיוך ביישני,
עיניים נוצצות,

מקווה,
שלא הפעם. שאתה תהיה האחד שישאר.
שהאגו לא הספיק להשתלט עליך, שלא תהיה עוד אחד שמפחד להראות חולשה, וחושב על הצורך לעמוד בסדנרטיים ה"גבריים" שלא ברור מי המציא אותם בכלל.

וכשתשאל מאיפה כל הצלקות האלה,
ותבין שהן נגרמו מאלה שהיו כאן לפניך,
תנשק צלקת צלקת.
לאט,
לנסות להקל על הכאב אפילו בקצת.

תחבק אותי חזק.
תגיד לי שאתה לא הולך לשום מקום.
ואתה אוהב אותי ואת הצלקות האלה,
כי הן הפכו אותי למי שאני היום.

Lia Marie עקוב אחר Lia
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Anonimit Anonimit
Anonimit Anonimit
מדהים!! איזה כתיבה מצויינת!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
עם שחר
עם שחר
מאת: איש המגבעת
הדרך לחלום
הדרך לחלום
מאת: Miss D
השליטה שהוא עשה לגביי
השליטה שהוא עשה לגביי
מאת: בושמת ברהום
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay