כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.

"תישאר.." היא לחשה לעצמה. "אה?" עניתי כאילו לא הבנתי אבל אחרי שנייה עיקלתי את מה שהיא אמרה, היא הסתובבה אלי והעבירה את ידה על הלחי שלי, היא בלעה רוק וגמגמה בלחש צרוד "אני רוצה שהפעם תישאר לישון פה."

שכבנו ערומים במיטה, מזיעים ומתנשפים.
לקחתי 5 דק' כדי להוריד את הדופק
ועברתי מעלייה כדי לקום להתלבש.

"תישאר.."
היא לחשה לעצמה.
"אה?"
עניתי כאילו לא הבנתי אבל אחרי שנייה עיקלתי את מה שהיא אמרה,
היא הסתובבה אלי והעבירה את ידה על הלחי שלי,
היא בלעה רוק וגמגמה בלחש צרוד
"אני רוצה שהפעם תישאר לישון פה."

יכולתי להרגיש את הפחד במשפט שלה,
שתקתי. הראש שלי הפך למערבל בטון,
כל מה שהיה בינינו הסתובב לי בראש ורק חיפשתי מה לענות.
"למה אתה שותק, הגזמתי? ידעתי.. זה בסדר לא משנה טעות שלי."
היא קמה מהמיטה והתחילה להתלבש,
קמתי, תפסתי אותה ביד והחזרתי אותה למיטה
"תירגעי, הכל בסדר. אני נשאר."
היא הביטה בי המומה, והחיוך השתלט על פנייה,
יכולתי לראות אותה נאבקת בחיוך הזה,
היא ניסתה למחוק אותו ולהיות רצינית,
היא לא הצליחה קרוב לרבע שעה.

"אני לא מבין למה את כ"כ פוחדת לבקש שאשאר."
היא הביטה בי וחשבה קצת
"כי אתה חלול."
היא ענתה בקור רוח וכיסתה את עצמה בשמיכה.
"מאמי.. אני יודע שאני לא מאה אחוז ואני דיי שרוט ודפוק.."
"לא בראש, אתה חלול פה."
היא אמרה בקול גבוה בעודה דופקת עם האצבע על הלב שלי.

"התאהבת פעם?"
קפץ לי הלב, תמיד ששאולים אותי את השאלה הזאת האקסית הבת זונה מזנקת לי לראש.
"כן, פעם."
עניתי כמו איזה סבא שנזכר בליל הבדולח.
"מה מונע ממך להתאהב שוב?"
אני מכיר את השיחות האלה, הן לא מובילות למקום שאני רוצה להיות בו.
"הפעם הזאת שהתאהבתי."
היא התקרבה אליי וליטפה לי את הלחי.
"אני מבינה שזה לא נגמר בטוב.."

אני לא מכיר קשר שנגמר בטוב,
גם אם זה "נגמר בטוב" צד אחד תמיד יפגע,
הצביעות מול כולם תגרום לכם לחשוב שזה נגמר בטוב,
אבל עמוק בפנים יש אחד בקשר שהוא מרוסק ועדיין אוסף את השברים של ליבו.

"אני לא רוצה לדבר על זה."
"בסדר" היא אמרה בקול המסכן הזה שלה,
בקול הזה שהיא עושה הקול שגורם לי לרחם עלייה.
וזה מעצבן אותי.
היא יכולה לעשות פרצוף של החתול במגפיים ולרסק אותי,
מצד שני אני יכול פשוט להסתובב,
אבל עם הקול הקטן העדיין והמסכן הזה אני לא יכול להתמודד,
אי אפשר לסגור עניים אני אשמע אותו תמיד.

"כמה אנחנו שונים הא?
אתה קריזיונר בעל פטיל קצר ואני נסיכולית קטנה!"
היא אמרה בקול מתוק, היא בהחלט דבר קטן, עדיין ומתוק.

היא חיבקה אותי ולחשה לי באוזן
"אני כן רוצה שיהיה בינינו משהו."
שתקתי.
"אתה מוזר." היא אמרה בזעם והפנתה לי גב.
"את יודעת שאני מוזר."
היא מילמלה משהו וקמה להתלבש
"מה יש לך?!"
לא השתלטתי על עצמי וצעקתי.
"אתה חוצפן! מצד אחד אתה לא רוצה שאהיה עם אפחד מלבדך,
מצד שני אתה לא רוצה בכלל להיות רק איתי!
למה אתה חושב שתסגור אותי וכשאתה לא איתי אתה תלך ותזדיין עם בנות אחרות! ?
זה נשמע לך הגיוני! ?"

מודה, בחיים לא ראיתי אותה מתעצבנת ככה.
"יאללה עזוב לך בטח יש לך עוד 'סידורים' הלילה."
היא צודקת.
באמת שאין לי את הזכות לקבוע לה מה לעשות ואנחנו אפילו לא זוג.
התעצבנתי על עצמי, כעסתי יותר כשיצאתי מהדלת של הבית שלה,
לא הייתי צריך לסועה משם,
אני כבר בבית ולא שמתי לב בכלל שנהגתי את כל הדרך הזאת מרוב מחשבות.

בת זונה! משהו בי גורם לי לרצות לחזור לשם ולהתמודד איתה!
אעעעע! פאק יט אני חוזר אלייה!
נסעתי חזרה וכל הדרך בניתי בראש מה להגיד לה.
הגעתי אלייה לדלת ואין לי בכלל מה להגיד לה.

דפקתי בדלת, לקח לה זמן אבל היא פתחה
"מה שכחתה?!"
היא אמרה בהתנשאות, בקול מנפנף.
"לא שכחתי כלום יא מעצבנת אחת! אני רוצה לסיים ת'פאקינג שיחה הזאת"

"אין מה לסיים כי לא התחלנו כלום! יאללה סע בטח מישהי מחכה לך."

"תפסיקי כבר לקרוא לי זונה ממין זכר!"

"תפסיק לנסות לזיין כל מה שזז ואז לעבור לאחרת!"

"דייי שחררייי כבר מהקטע הזה! יוווו את מעצבנת!"

"אתה מעצבן! אתה נצלן! אתה סתם מאניייק! חיב"ס שכמוך!"
הכלבים של השכנים התחילו לנבוח, חלק מהשכנים יצאו והתחילו לצעוק
"מה זה פה! ? 3 בבוקר! שקט מפגרים!"

ליטל הפכה לפרחה.
"מפגרים המשפחה שלך! יאללה זדיין לבית!"
היא מביטה בי עם פרצוף זועם, מבט של רצח בעניים
ואני?! אני שוקל אם לברוח או להמשיך להיות הגבר שרצה להתמודד עם הדבר הזה.
"יאללה זדיין גם אתה, רק צרות אתה עושה לי בחיים,
חתיכת חרא! נבלה! אידיוט חסר חיים! סוטה!"

אני עומד בתוך בניין של 4 קומות ברקע כלבים נובכים, שכניים צועקים,
וזאת שאני שוכב איתה,
המתוקה הקטנה עם הפרצוף של החתול במגפיים
והקול המתוק הזה שיכול לשבור לי את המצפון מדברת כמו אירנה חברה של שאולי מהפרלמנט,
מרגיש כמו חייל במלחמה שלא מבין מאיפה כל הבלגן הזה נופל עליו.
קללות עפות לי מעל הראש כמו כדורים.
היא ממשיכה ומקללת אותי, השכנים מקללים אותנו, והכלבים בטח גם.

"חתיכת חרא! אמן תקבל מחלת מיין! רודף שמלות מסריח! שכבתי איתך מרחמים יא דוחה!"

אני מרגיש שאני מתחיל לאבד את זה, משהו בי הולך להיכנס לה בצורה!
"סתמי ת'פה שלך יא בת זונה! אני אוהב אותך!
אני פאקינג אוהב אותך טוב! ?! פתחת לי את העניים, אני אוהב אותך, סעמק בת זונה."

הבניין הרועש הפך שקט, רק הכלבים המשיכו לנבוח,
האור במדרגות כבה.
הרגשתי יד מושכת אותי פנימה לבית, היא הביטה בי ונישקה אותי.

את ליטל אני משתדל שלא לעצבן, נחמד לי שהיא תמימה ומתוקה,
אני לא רוצה לראות את הצד המטורף שבה,
לפעמים היא ליטל הקטנה שלי, ולפעמים היא אירנה,
אבל היי.. גם בי יש את שאולי.

ואולי אנחנו לא כאלה שונים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Eltchin's Emotions עקוב אחר Eltchin's
שמור סיפור
דרג:
לסיפור זה 16 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
גיא .
גיא .
כתוב מעולה אחי.
הגב
דווח
שלומית קאסה
שלומית קאסה
יפההה ביותר
הגב
דווח
Orenge Orenge
Orenge Orenge
אדיר!
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Eltchin's Emotions
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
דברים טובים באים לאט
דברים טובים באים לאט
מאת: Eltchin's Emotions
נחשי גומי
נחשי גומי
מאת: Eltchin's Emotions
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
המדורגים ביותר
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
אני מכוערת
אני מכוערת
מאת: No One
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף