כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
6

שלושה קצוות בעייה אחת

זה לא שהם המציאו משהו- הם פשוט הפכו את ההוויה הזו של חבורת בנים למשהו שהוא מיוחד ומוזר באותה הנשימה. אחרי ההלם הראשוני שיש בלהכיר את החבר'ה ההזויים האלה את כבר מוצאת קווי דמיון בין החמישה, ויותר גרוע, מבינה את רמת ההשפעה שלהם זה על זה.

"אז מה היום?" ערן שאל כמו בכל יום שישי מחדש באותה השעה. דממת אלחוט של כמעט חצי שעה בקבוצת ההודעות המשותפת לכולם הופרה כשאלעד ענה "מה שתחליטו. אני מצטרף מאוחר יותר- נוסע לפגוש את אלינור היום. רק תשתדלו שזה יהיה באיזור, אין לי כוח לנהוג יותר מדי". רוקי בכלל לא ענה להודעה. הוא אף פעם לא עונה להודעות בקבוצה. בשעה הזו הוא וגולדמן בד"כ יושבים בדירה של גולדמן ומשחקים פיפא בפלייסטיישן. בדירה שלו אין קליטה. אף פעם אין שם קליטה, ככה שכל זמן שהטלפון של רוקי היה זורק את השיחה ישירות לתא קולי זה היה ברור שהם יושבים ומשחקים בפלייסטיישן, מה שעוד היה ברור זה שהם כנראה לא יצאו היום בזמן. האחרון להשלים את החבורה הזו הוא יותם, שגם אם הוא כבר היה בחצי פוקוס בשעה שההודעה נשלחה הוא בטח היה נרדם חצי שעה מאוחר יותר.

מספר שיחות טלפון בשלושה קווים מקבילים הפילו את ההחלטה הגורלית שגם השבוע הם יעשו את אותו הדבר בדיוק.
ישבנו בשולחן מאורך של פאב אירי בהרצליה. ישבתי ליד יותם מעט רחוקה ממוקד השיחה המרכזי אבל הצלחתי לקלוט מהשיחה הזו כמה פרטים. כמו כל פעם, כל אחד חווה את השבוע הזה בדרכו שלו אבל נקודת המפגש ביניהם תמיד הייתה זהה. זה תמיד היה נגמר בליטר גולדסטאר לצד צ'ייסרים בצבעים שונים ביום שישי בערב מלווה לעתים קרובות בהמבורגר או בצק כלשהו באמצע הלילה.
הם החברים הכי טובים מתמיד בערך, מהצד את עלולה לחשוב שהדבר היחיד שמחבר בניהם היא העובדה שכולם משחקים או שיחקו בעברם כדוריד, אבל אם תתני מבט נוסף תביני כמה טעית... הם מן חבורה כזו שלא מייצרים יותר: שהולכת ביחד מחטיבת הביניים ושום דבר לא עובר באמצע שלה. כולם היו חלק מאותה קבוצת נוער שניבאו לה גדולות, דרך מבחני הבגרות והשירות הצבאי שכל אחד מהם בחר לעצמו, עד עצם היום הזה. בנות הגיעו, בנות הלכו, חברות של... ידידות של... בסופו של דבר הם נשארו החמישייה הזו. בחוץ תמיד היו קוראים להם "הגולדמנים"- כינוי כזה שקרא לכולם בשם המשפחה של עמית כשם מכליל והיה מלווה את החבורה הזו כשרצו לדבר עליהם כישות אחת.

בחבורה הזו אין משהו יוצא דופן, אבל יש משהו שהוא כל כך מיוחד בדרך שלהם. כבר בפגישות הראשונה איתם היה פשוט לאפיין את הנפשות הפועלות: יש את זה ששם כדי להצחיק מכל הערה הכי קטנה- גולדמן כמובן. את הבחור השקט שייקח עוד זמן עד שבכלל יפנה אלייך אבל כשהוא יתחיל לדבר זה תמיד יגמר באיזה משפט קלינגרי בלתי נשכח. שזה ערן (קלינגר) . אלעד- שהוא הבחור שכל שבוע מחליף בחורה, את רוקי שחוץ מכדוריד ברוב הזמן שהמוח שלו פועל הוא מתעסק בפילוספיות קיומיות, ואת החבר שיירדם כל שבוע לפני שצריך לצאת- זה יותם, חבר שלי...

זה לא שהם המציאו משהו- הם פשוט הפכו את ההוויה הזו של חבורת בנים למשהו שהוא מיוחד ומוזר באותה הנשימה. אחרי ההלם הראשוני שיש בלהכיר את החבר'ה ההזויים האלה את כבר מוצאת קווי דמיון בין החמישה, ויותר גרוע, מבינה את רמת ההשפעה שלהם זה על זה.

הבנאליות הזו שלהם באה לידי ביטוי בעובדה שהם יכלו לא להחליף מילה זה עם זה במהלך כל השבוע ועדיין לדעת מה חוו האחרים- מן טלפתיה גברית שאף פעם לא ידעתי להסביר. שוב, גם בשבוע הזה לא היה משהו שהיה שווה את תשומת הלב שלי, רק שיחה אחת שהתנהלה בפינה הרחוקה של השולחן בין אלעד רוקי וערן גרמה לי לתהות לגבי השוני שלהם, ואולי של כולנו כבני אדם, על החיים שלנו ועל החיים של החברים שלנו.

נקודת המוצא הנוכחית היא שאף אחד מהשלושה לא בזוגיות- אבל כל אחד חווה את החוסר בבת זוג בצורה שונה כל כך. עזבתי את יותם להמשיך בשיחה המשעממת שלו על הצבא עם זיו והלכתי לשבת עם שתי חברות בשולחן שהיה רחוק במקצת מהם. למרות שניסיתי להתעלם ולהתרכז בשיחה עם החברות השיחה שלהם היא זו ששבתה את תשומת הלב שלי.

"נו מה היה עם אלינור?" ערן שאל את אלעד אחרי שזה הגיע באיחור והתיישב בשולחן.
אלעד ענה לו מעט מיואש "וואי תשמע אני לא יודע איך לאכול את הבחורה הזו..." הוא נשם נשימה עמוקה וסיים את סבב הכיפים שהתחיל טרם התיישב לשולחן. ברגע שהוא התיישב הוא קרץ למלצרית הנמוכה שעברה לידו וביקש שתביא לו חצי ליטר בירה. "אני והיא יוצאים כמה? שלושה שבועות? זה כלום! היא מרגישה איתי הרבה יותר מדי בנוח. זה מבלבל מדי... היא הזמינה אותי אליה הביתה והיא גרה במין קומונה כזו עם עוד כמה אנשים.
"איפה הקאצ’?" ערן ענה בתימהון ונותר מבולבל ממה שאלעד אמר.
״ישבתי בסלון אצלה עם כל החברים שלה והחברים של החברים שלה ושתינו קצת, והיא ישבה לי על הברכיים כאילו אנחנו ביחד מינימום נצח. אני לא יודע! זה מרגיש שהיא רצה עם זה”.
"אתה כל הזמן נופל בקטע הזה שאתה לא בטוח מה אתה רוצה מעצמך ובנות נקשרות אלייך" רוקי התערב ונכנס לשיחה.
"מה אתה רוצה שאני אגיד?!” אלעד ניסה לגונן על עצמו "היא יושבת איתי ואומרת לי שהיא מרגישה שאנחנו ביחד כבר מלא זמן... איך אני לא אלחץ מזה?"
"אלעד אתה מתבכיין על כמה שטוב לך... הלוואי והיו לי צרות כמו שלך" ערן הוסיף במרירות מסויימת.
"אתה מדבר שטויות ערן... מה אתה חושב שזה כיף לי ככה?” אלעד ניסה שוב לסנגר על דעתו.
ערן גלגל עיניים בעצבנות קלה וענה בקול מעט רוטן "ככה איך? כמו שזה נראה אתה מזיין כל שבוע בחורה חדשה אחת לפחות".
"זה לא כזה זוהר לי, זה אפילו נמאס כבר. אני לא נהנה לזגזג ככה כל שנייה, זתומרת אני כן נהנה, אבל זה תמיד מרגיש שלא משנה מה אני אעשה תמיד יימאס לי מבחורה אחרי חודשיים״.
רוקי שוב התפרץ לדבריו של אלעד ואמר את הדברים בקול מדריך “אלעד אתה לא תבין אף פעם שזה לא קסם למצוא מישהי רצינית? אתה נהנה מהספק הזה של ׳כיף לי איתה ספציפית כרגע׳, אבל מה אנחנו מכירים מאתמול? אין לך סבלנות. אם מישהי לא תתן לך בדייט שלישי אתה כבר תדפדף אותה, ואם כבר הגעת למקום שאתה איתה במיטה ובנוסף לזה היא נותנת לך את ההרגשה הטובה אתה תיבהל ותברח כמו שעשית כל כך הרבה פעמים" הוא סיים ולגם לגימה ארוכה מכוס הבירה שלו.
"לא יודע זה מרגיש לי שכל פעם שזה הופך לרציני עם מישהי אז יורד לי ממנה. אני מסתכל על גילי מהעבודה שלי, הבחור בן 28, אין לו מישהי, הוא גם מזגזג כל הזמן בין בחורה לבחורה- אני מפחד לסיים כמוהו... אני אף פעם לא אמצא אהבה ככה".

"זה לא שחור ולבן אלעד, זו בדיוק הבעיה שלך! תראה כמה קשרים חוסלו אצלי עוד בשלב הדייטים…" רוקי פתאום עבר מהטון המדריך והנינוח שלו לקול טיפה יותר מטיף ומחנך.
“כן, זה לא ביום וגם לא בשבוע אחי... בשביל לבנות אהבה עם מישהי צריך משהו שחסר לך מהיום שאני זוכר אותך- סבלנות” ערן הוסיף שוב במעין מרמור מסוים.
"קלינגר אבל אתה במקום אחר לגמרי. לך הייתה את אור, הייתה את נעה- אתה חווית קשר, אתה חווית אהבה אמיתית. אני, מה היה לי? הקשר עם מאי היה הדבר הכי רציני שהיה לי והוא נגמר אחרי שלושה חודשים כי מיציתי אותו מהר מדי כמו איזה סתום".
"אתה משווה את המצב שלנו? אור ואני לא ביחד כבר שנתיים וחצי. הקשר שלי עם נעה היה יותר קצר מהקשר שלך עם מאי ורע ב10 רמות ממה שהיה לך איתה... אני ואור לא ביחד שנתיים וחצי ואתה זוכר את זה כאהבה גדולה מבחינתך. אני יותר זמן לא איתה לעומת מה שהיינו” ערן ענה בקולניות והיה ניכר על הטון שלו שהוא מדבר ממקום כואב.
"כשאני מסתכל עליך, לך היה משהו שלי לא היה וזה קשר רציני, קשר ארוך, אוהב”. אלעד אמר במרמור מסויים.
טון המרמור עבר במהירות הבזק שוב לכיוונו של ערן שסינן "ואני לא זיינתי כבר חצי שנה... איפה זה מעמיד אותי בכל הסיפור הזה?"
רוקי חזר לפוקוס אחרי שהיה קצת אאוט בדקה וחצי האחרונות והגניב לשיחה "אתה דרמטי רצח אלעד... אתה עוד לא בן 24. תירגע עם ה'אני לא מוצא אהבה' שלך... נראה לי שמכולנו אתה במצב הכי טוב בכל מה שקשור לבנות".
"אני הייתי שמח להתחלף איתך... לא לחוות אכזבות אחרי אכזבות” ערן שוב סינן בתסכול שהוא סיגל לעצמו בשיחה הזו.
"קלינגר חלאס עם הדרמות- אל תהפוך את זה לסרט כמו שאתה אוהב לעשות כל הזמן" רוקי ניסה להנחית את ערן לקרקע.

אומרים שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר. עד כמה שאני מכירה את שלושתם, כל אחד רוצה להיות הדמות של החברים הכי טובים שלו. אלעד הוא אחד כזה שיכול בשבוע להיות עם שלוש בחורות שונות, או אפילו ללכת לאחת ואחר כך מיד לשנייה. החסך הכי גדול שלו זה העניין הזה של אהבה אמיתית ורצינית.
נקודת המוצא של רוקי היא שבדרך כלל הוא יוצא עם מישהי. זה המון פעמים מתרסק עוד לפני ההמראה אבל כשזה מתרומם הוא תמיד הצליח לתפוס בחורות טובות ולהיות איתן בקשר ארוך- עד שגם זה היה מתרסק, וכשהקשרים של רוקי היו מתרסקים המניות של חברות הטישו בעולם היו קופצות לשמיים לשבוע או שבועיים.
אצל ערן העניין בעייתי משהו, אצלו הבעיה מתחילה בעובדה שהוא מעולם לא שיחרר מאור, וכשהוא שיחרר כבר אז הדמויות הדומיננטיות של החברים שלו תמיד איימו עליו קצת בכל הנוגע לבנות. הוא בחור כזה שאם הוצאת את עצמך טיפשה בשני משפטים רצוף מולו את לא תענייני אותו גם אם קוראים לך מריה שארפובה.

גם בלי לקחת חלק בשיחות האלו אני יכולה להעיד שמכל מה שרואים מהצד תמיד נוצצת ביניהם חברות מדהימה, כזו שהם יכולים לבלות עם אותם ארבעה חברים מוזרים במשך 10 שנים ועדיין, כל פעם מחדש יהיה להם על מה לדבר גם אם כבר שמעתי את נושא השיחה הזה בעשרים ושלוש סיטואציות שונות. הם בחורים שבאמת יודעים להקשיב כשצריך, להתרחק שצריך, לחבק, לנזוף, לאפס וגם לפרגן. ואת זה זכיתי לראות אפילו יותר מפעם אחת. את כל הדברים יכולתי להרגיש בשיחה הזו שלהם. היו בה כל כך הרבה צדדים שלהם, כל כך הרבה אמוציות, כל כך הרבה רגעים שאם לא ראית מהצד או מבפנים זו פשוט תישמע לך כשיחה מטומטמת ודרמטית. מצאתי את עצמי מתנתקת משתי החברות שאיתי לכמה דקות וחייכתי באופן כמעט מחשיד. מבלי להוסיף מילה או להיכנס לשיחה של שתיהן לקחתי מפית נייר ועט שהיה לי בתיק ושרבטתי ציור קטן של משולש תלת מימדי. בכל קודקוד של המשולש כתבתי שם של אחד מהם.

הסיפור של החבורה הזו הוא הסיפור מעניין. הם שלושתם נמצאים בשלוש קצוות של אותו המשולש, כשהבעיה של כולם היא אחת: 'איך אני פותר את הלבד שלי?'
גם אם לפעמים אני מצטערת שאני לא גבר, כי אם הייתי אז לגמרי הייתי הופכת להיות חלק מחבורה הזו אני נזכרת שבשביל להיות חלק מזה צריך לשחק כדוריד, וזה לא היה קורה! בינינו, גם לא הייתי מחזיקה מעמד איתם הרבה שנים, כי אצלם, אי אפשר להצטרף באמצע, ובטח שאי אפשר לעזוב כשקשה.

או שאתה אחד מהם או שאתה פשוט לא.

תודה שעשני אישה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Rotem   Matarasso עקוב אחר Rotem
שמור סיפור
ספרים מאת Rotem   Matarasso Rotem Matarasso
צעד אחד אחרי אלוהים כשאדם מנסה למצוא את עצמו, בערך כמו שאני עושה כרגע, אז הוא מחפש תשובות לשאלות קיומיות ולדברים שגדולים ממנו. כשהוא לא מצליח למצוא את התשובות אז הוא מחפש במציאות את הדבר הזה שגדול ממנו, ואז הוא מוצא את אלוהים.
לפני שלוש שנים החלטתי שאני לא מוצא את אלוהים כמו שאבא שלי רצה שאראה אותו, כמו שסבא שלי ראה אותו וכמו שאמא שלא והאחיות שלי מוצאות אותו. בדרך של הדת, בדרך של לשמור שבת, לקיים מצוות ולהתפלל.
אלוהים זה מושג הרבה יותר גדול ממה שאנחנו בתור אנשים...
לפרטים נוספים
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Anastasia Hamandritov
Anastasia Hamandritov
מדהים .
הגב
דווח
אביהוא
אביהוא
פשוט מצויין!!
הגב
דווח
אריק  לנשר
אריק לנשר
אותנטיות שקשה לא להזדהות איתה :-)
הגב
דווח
טען עוד 17 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Rotem Matarasso
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
שני צדדים
שני צדדים
מאת: Rotem Matarasso
לא האחת שאהבתי
לא האחת שאהבתי
מאת: Rotem Matarasso
יחסי אהבה-שנאה
יחסי אהבה-שנאה
מאת: Rotem Matarasso
סיפורים אחרונים
סיפור קצר על יד הגורל והצעות נישואין
סיפור קצר על יד הגורל והצעות נישואין
מאת: גלי נעמה
החיים בשעון שוויצרי
החיים בשעון שוויצרי
מאת: Liran Raz
היא בסה"כ רוצה להיות מאושרת
היא בסה"כ רוצה להיות מאושרת
מאת: Nouraldein Yousif
אני מפחדת
אני מפחדת
מאת: secret charm
המדורגים ביותר
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan