כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

דברים טובים באים לאט

שנייה לפני שהשפתיים שלנו נפגשו עצרת אותי והזזת את עצמך ממני, לחשת לי "דברים טובים באים לאט"

היה לנו ערב מעולה בפאב,
היינו בראש טוב וצחקנו מלא.
אני לא זוכר איך הגענו בכלל לרגע הזה שאני ואת לבד יוצאים לפאב.
אנחנו הכי לא קשורים בעולם, יותר מזה, מי היה מאמין איי פעם שנשב לבד?
אני ואת? מה הקשר?
אבל זה היה מושלם.

הייתי חייב לנשק אותך.
אז התקרבתי לאט, וגם את..
שנייה לפני שהשפתיים שלנו נפגשו עצרת אותי והזזת את עצמך ממני,
לחשת לי "דברים טובים באים לאט"
אהבתי את זה.

קבענו דייט רציני, ובשלישי זכיתי סוף סוף להרגיש את מגע שפתייך.
נשבע שאני עדיין יכול לחוש את הרכות של השפתיים המתוקות האלה נוגעות בשלי.
התנהגנו כמו זוג כשהיינו לבד, וליד כולם היינו אותם הידידים שזורקים מילה פעם בה,
המבטים המאוהבים בהחלט הסגירו אותנו.

חודשיים התחמקנו מעיניי כולם וכשהיינו לבד,
השלמנו את הרגעיים שלא היינו יחד בנשיקות מלאות בתשוקה ואהבה.
הרגשתי כמו נרקומן, הייתי חייב כל חצי שעה להרגיש את השפתיים שלך.

שאלתי אותך מה איתנו ומה אנחנו?
אנחנו זוג? או סתם בקטע?
הבט בי חייכת וענית לי
"דברים טובים באים לאט."

אחרי שלושה חודשים היינו אצלי, שכבנו במיטה, התנשקנו התחרמנו..
באתי להפשיט אותך אבל עצרת אותי.
"דברים טובים באים לאט"
חייכתי חיוך של "זה היה צפוי"
אז הפסקנו,
הרמת את היד שלי והכנסת אותה מתחת לצוואר שלך,
הסתובבת אליי עם הגב, ומשכת אותי לחבק אותך בכפיות.
ישנתי כמו תינוק, כ"כ רגוע, כ"כ בטוח.

כבר חצי שנה שאנחנו יחד מאז אותו הלילה בפאב,
היינו זוג מאיזה קומדיה רומנטית, אפילו לא התביישנו מהסביבה,
כמעט כולם ידעו שאנחנו יחד.
הספקנו אפילו לשכב.

יותר מזה, הספקת לומר לי בפעם הראשונה שאת אוהבת אותי,
התרגשנו כמו ילדים בני שתיים, שכבנו במיטה והבטנו אחד בשנייה עד הבוקר,
לא דיברנו, רק הסתכלנו אחד על השנייה והתנשקנו.
בבקרים נראינו כמו נרקומנים עם עניים אדומות,
ובלילות היינו מחובקים ואנרגטיים, דאגנו לספר אחד לשנייה על ההתחלה שלנו,
על מה הרגשנו וכמה זה מוזר שאנחנו יחד.

כבר עברה שנה, חווינו בקשר שלנו עליות וירידות.
אנחנו מכירים אחד את השנייה יותר מהחברים הקרובים והמשפחה,
יותר קשה לשקר ולפעמים גם קשה לאהוב,
אבל תמיד ידענו להתגבר על האגו ולהבין אהבה מה היא,
מי אנחנו ומה אנחנו בשבילנו.

אהבה כזאת עצומה ואמיתת לא חוויתי מעולם, כך גם את אמרת לי ולא פעם.
כתבת לי כ"כ הרבה מכתבים בהם סיפרת לי כמה את אוהבת אותי,
כמה שיניתי אותך וכמה טוב עשיתי לך, כמה לימדתי אותך וכמה ביגרתי אותך.
כמה את שמחה שאני בחייך וכמה אושר יש בך כשאנחנו יחד,

עבר לו עוד חודש וברחת לי לדרום אמריקה,
התייעצת איתי לגבי הטיסה,
אבל האהבה שלי אלייך אינה אהבה לציפור שכלואה בכלוב,
להפך, דחפתי אותך לראות עולם.
אז ארזת איתך מזוודה ואת הלב שלי וטסת אלפי קילומטרים מהבית
וכששאלתי אותך בטנגו מתי את חוזרת,
ענינו שנינו יחד "דברים טובים באים לאט"
וצחקנו.

חצי שנה קשה עבר עליי, השתגעתי מגעגועים ומחשבות עלייך, עלינו.
כבר בניתי לו"ז לחודש שלם שבו רק נבלה ונעשה ים דברים יחד
כדי לכפר על הזמן שלא היינו יחד.
אולי אפילו הייתי קצת דיכאוני וסגור כי לא מצאתי דברים אחרים לעשות בלעדייך,
אין טעם בלצאת ולבלות אם את לא שם, הריי את הבילוי האמיתי.

היה קשה להשיג אותך, אמרת שלא תמיד יש אינטרנט שם,
אז בקושי דיברנו, וגם כשהתקשרתי השתדלת לקצר את השיחות,
והבנתי אותך, כנראה ממש רצית להמשיך את החוויה ולא להיתקע בפון.

שנה וחצי, ואני מחכה לך בשדה התעופה,
עומד עם דובי בגודל שלי, בלונים ושלט בו כתוב ברוך שובך.

ואת?
דאגת לצוץ עם בחור שהבאת איתך משם,
דאגת לעדכן אותי לעיניי כולם ומולו על כל הקשר שהתפתח ביניכם בדרום אמריקה.

אז השלט נקרע כמו הלב שלי, הדובי נפל כמו התקוות שלי והבלונים עפו כמו הקשר שלנו.

כבר חצי שנה שאני רואה אותך כמעט יום יום,
אני יודע שאת ישנה עם גבר אחר, יודע עם מי ואיך הוא נראה.
יודע איך את מתנהגת איתו ואיך את צוחקת איתו,
יודע איך את מניחה את ידו סביב צווארך, ואיך את מניחה את ראשך על החזה שלו.
יודע איך את מציקה לו ואיך את מנחמת אותו,
איך את מקנא לו ואיך את מחזירה לו,
איך את צועקת עליו ואיך את סולחת לו,
איך את מתחנפת ואיך את מתיאשת,
איך את מוותרת לו ואיך את מתעקשת.
איך את משקרת לו ואיך המצפון שלך גורם לך בסוף לומר את האמת.
איך את מנשקת עם עניים עצומות, ואיך ליבך פועם בחוזקה,
איך את מנשקת את צווארו ואיך את נותנת ביס באוזן השמאלית.
יודע איך את מנשקת לו את היד כשאתם ישנים יחד,
יודע איך את מעירה אותו בבוקר ואיך את נושקת לו לפני השינה.

אמרת לי שדברים טובים באים לאט, שיקרת לי.
דברים טובים באים מהר, הכאב עובר לאט.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Eltchin's Emotions עקוב אחר Eltchin's
שמור סיפור
לסיפור זה 19 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נעה גולדשטיין
נעה גולדשטיין
וואוו מדהים
הגב
דווח
Eltchin's Emotions
Eltchin's Emotions
תודה רבה:)
הגב
דווח
השם שלי הוא ..
השם שלי הוא ..
הכתיבה שלך מדהימה, הייתי מרותקת לסיפור .
וזה ממש מתסכל וכואב לשמוע את הסוף , אתה יודע לכתוב בצורה שאני נורא יכולה להזדהות ולהבין את הכאב שלך
הגב
דווח
טען עוד 23 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
המדורגים ביותר
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
התאהבתי בשמנה.
התאהבתי בשמנה.
מאת: Rom Eliaz
רגשות מפלסטיק- פרק 1
רגשות מפלסטיק- פרק 1
מאת: מאיה .
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay