כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
6

אהובה שלי אני מצטער

אני מצטער שלא נתתי לך סיבה להישאר

מאמי השעה כבר 3 בלילה ואני לא נרדם.
אני לא נרדם כי אני חושב עלייך,
פעם ראשונה אחרי הרבה זמן את שוב נתקעת לי במחשבות,
ממש כמו בהתחלה של הקשר שלנו
כשעוד היה איכפת לי..
כנראה שהייתי צריך קצת זמן בלעדייך כדי להבין כמה אני אוהב אותך..

תביני, ידעתי שאת אוהבת אותי. שמבחינתך תסבלי הכל העיקר שאני אהיה לידך
והאמת שדי ניצלתי את זה אני מודה,
רק עכשיו אני קולט כמה רע וחסר לב הייתי כלפייך, כמה זה לא היה הוגן מצידי לשחק בך, בבחורה היחידה שאהבה אותי והדבר היחיד שביקשה ממני היה יחס וחום וגם את זה לא הצלחתי לספק לה..

עברו כבר שבועיים מאז ששמעתי ממך בפעם אחרונה.
אני זוכר איך עמדת עם דמעות בעניים וראיתי איך את רק מחכה שאני אדרוש ממך להישאר, אבל כרגיל הייתי שקוע יותר מדי בעצמי ולא חשבתי מה באותו רגע עובר עלייך, לא התרגשתי מהדמעות ולא הרגשתי איך הלב שלך נשבר לאלפי חתיכות.. חשבתי כרגיל שאת שוב מגזימה כדי לקבל ממני קצת יחס..
לא ידעתי שאחרי שיצאת מהבית שלי ישבת בתחנה ובכית במשך שעתיים רק כדי שלא יראו בבית שבכית, כי כבר הבטחת להם שהכל בסדר ביננו,
לא ידעתי שיום למחרת לא הלכת לעבודה, כי לא הצלחת להקים את עצמך מהמיטה.
לא ידעתי שבמשך שבוע שלם את רק בכית עד שהגעת למצב שכבר אין לך דמעות

ואני לעומתך אחרי שהלכת המשכתי לשחק בסוני שתמיד עצבן אותך, שמחתי שעכשיו אין מישהי שתחפור לי ותפריע לי להתרכז.
את היום שאחרי כבר העברתי עם חברים באיזה בר. את היום שאחריו העברתי בים עם עוד כמה חברים
וככה העברתי שבוע בלעדייך.. שבוע שהיה נראה לי כחלום, לא שמתי לב שכל השבוע לא שמעתי ממך, לא שמתי לב שכל השבוע לא קיבלתי אפילו הודעה אחת ממך.
אבל לא התרגשתי, ידעתי שעוד מעט יהיה לך קשה ותחזרי אליי על ארבע.

עברו עוד כמה ימים ועדיין שום סימן חיים ממך,
מצאתי את עצמי בודק את הפלאפון כל שנייה, מצאתי את עצמי קופץ כל פעם ששמעתי צלצול בציפייה לראות את השם שלך מופיע על המסך.
וזה לא קרה.
הרגשתי פתאום שכבר אין חשק להיות בסוני, אין לי כבר חשק להיות עם חברים.
מה זה שווה לצאת כל לילה ולא לחזור עם האישה שלך?

ניסיתי לא להישבר, הרי את אוהבת אותי ותמיד תחזרי, למה שאוריד מעצמי ואתקשר אלייך?
ניסיתי להשתיק את המחשבות אז פתחתי את הפייסבוק, פתאום הפנים שלך קפצו לי מול העניים
ישבת שם עם כל החברות שלך באיזשהו בר בסילבסטר, שכחתי אפילו שסילבסטר את מאמינה?
ישבת שם עם חיוך ענק שכבר הרבה זמן לא ראיתי, העניים שלך זהרו וכבר לא היה זכר לדמעות. היה משהו מאושר בפנים שלך
אושר שכבה בתקופה שהיית איתי.
פתאום במקום להירגע מצאתי את עצמי בוכה.
כבר תקופה שניסיתי לאגור בפנים,
על מי אני עובד?
אני לא יכול בלעדייך, כואב לי לראות אותך פה בתמונה מחייכת ומאושרת ולדעת שאני לא חלק מזה.
כואב לי לחשוב שאולי יש סיכוי שבאמת לא תחזרי לפה יותר.
בלי מחשבה מוקדמת פשוט הרמתי את הפלא והתקשרתי אלייך. בחיים לא רעדתי ככה,
דמיינתי את ה'הלו' החמוד שלך שתמיד היה עונה לי בצלצול הראשון כבר.
חיכיתי על הקו, ולא הייתה תשובה
ניסיתי להרגיע את הסרטים שעברו לי בראש, אולי את מתקלחת אולי את מתכננת מה לענות לי..
ואז הגעתי כבר לתא קולי, וניתקתי
אחרי שניה קיבלתי ממך הודעה.
זה כבר לא היה מגילה כמו שהייתי רגיל לקבל ממך פעם, חסכת במילים ודווקא ההודעה הזאת שברה אותי הכי קשה..
את פשוט כתבת "תמשיך הלאה"
על שאר ההודעות כבר לא ענית לי, פתאום כבר לא הצלחתי להגיד את כל הדברים הנכונים, לא השתלטתי על הדמעות שלי
ירדתי למטה ופשוט נסעתי אלייך,
כל הדרך העברתי במחשבות, דמיינתי מה אומר לך
כדי שתאמיני לי שהפעם זה יהיה שונה
אבל כשהגעתי לא נתת לי אפילו להיכנס,
כאילו כבר הוצאת אותי מהחיים שלך ואין דרך חזרה
מצאתי את עצמי בוכה לך במדרגות ומתחננן אלייך שתחזרי, זה כבר לא עבד עלייך.
בחיים לא זכרתי אותך כזאת אכזרית,
אבל את האמת שאין לי טענה אחת כלפייך
במשך שנתיים הכאבתי לך ושברתי אותך בלי רחמים. סיננתי, התעלמתי והייתי אדיש אלייך..
כנראה שעכשיו הגיע תורי.
הסתכלתי עלייך וקיוותי שתשתכנעי, שתרחמי עליי
וזה לא קרה.
שלחת אותי הביתה שבור ומרוסק.
בדיוק כמו ששלחתי אותך באותו יום

אהובה שלי, אני יודע שכבר לא איכפת לך ושאת לא רוצה אותי יותר בחיים שלך, פייר אני אפילו מבין אותך
אני רק רוצה שתדעי שאני באמת אוהב אותך ושאני בחיים לא אשכח אותך, את תמיד תזכירי לי אפילו לא במודע כמה אני טיפש ואידיוט שככה ויתרתי עלייך,
הייתי צריך לחבק אותך יותר,
הייתי צריך לכבות את המחשב כשהיית בוכה לי שאתייחס אלייך, הייתי צריך להעדיף אותך על כולם.
אני מצטער שהבנתי את זה מאוחר, אני מצטער שבגללי כבר אין לך אמון באף אחד, אני מצטער שבגללי את נזהרת יותר..
ויותר מהכל, אני רוצה להצטער בפני עצמי שגרמתי לעצמי לאבד את הבן אדם שהייתי צריך לשמור הכי קרוב.
לא הבנתי שאני גורם לך להעלם, לא הבנתי שבסוף את תעזבי
אהובה שלי אין משהו שיתקן את זה אני עכשיו מבין. הגיע הזמן להפסיק לחשוב על עצמי ולהתחיל לחשוב עלייך.. , אני אשחרר ממך אהובה.. מתישהו.. רק בבקשה אל תעלי בנתיים תמונה עם גבר אחר, תני לי קצת זמן להתחזק
ואני מבטיח אהובה, לא אפגע בך יותר

Nicole Denisov עקוב אחר Nicole
שמור סיפור
דרג:
לסיפור זה 32 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל סיאני
אביטל סיאני
יפה מאוד אהבתי
הגב
דווח
הודיה מיכל עם - פז
הודיה מיכל עם - פז
אני קוראת את זה ולא מפסיקה לבכות לרגע..
אני אחרי פרידה קשה ושנינו מרוסקים.. וכל מה שיש לי להגיד על הטקסט המדהים הזה - זה ווואאוו !!!
הגב
דווח
Vered Milman
Vered Milman
פשוט מדהים, כתיבה מהממת!!
הגב
דווח
טען עוד 29 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Nicole Denisov
סיימתי לרחם על עצמי
סיימתי לרחם על עצמי
מאת: Nicole Denisov
תודה לך
תודה לך
מאת: Nicole Denisov
בבקשה אל תחזור
בבקשה אל תחזור
מאת: Nicole Denisov
לפעמים צריך לדעת לוותר
לפעמים צריך לדעת לוותר
מאת: Nicole Denisov
נעורים
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eli Krimov
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מה שבאמת עומד מאחורי ההודעות שלנו
מה שבאמת עומד מאחורי ההודעות שלנו
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
תשמור עליי, נכון? 14
תשמור עליי, נכון? 14
מאת: לא ידוע
שקרים וסודות פרק 5
שקרים וסודות פרק 5
מאת: מאחורי המסכה .
אני משתגעת
אני משתגעת
מאת: אוהבת לכתוב
אני יודע, ואת?
אני יודע, ואת?
מאת: No one ...
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
זה לא הזמן שלך ללכת
זה לא הזמן שלך ללכת
מאת: SHALEV PERETZ
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema