כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

לכו תסבירו לו שהלב שלי תפוס

תוך כדי שאנחנו שותים והשיחה בינינו זרמה, הבנתי שהוא שונה. הוא לא ניסה לנשק אותי, בקושי נגע לי ביד. הוא לא ניסה להוציא אותי מחוץ למועדון, ואפילו לא ניסה שנשב בצד ביחד. רק דיבר איתי ואפילו הצליח לגרום לי לצחוק. לעזעזל, חשבתי לעצמי. מתי בפעם האחרונה מישהו גרם לי לצחוק ולא היה לו אינטרס כלשהו? "אבל איך זה שאין לך חבר, לא מאמין לך עדיין". לכו תסבירו לו שהלב שלי שייך לעמיתיי. לכו תסבירו לו שאני מפחדת מזוגיות אבל עם עמיתיי כל הפחדים שלי משותקים ושאיתו זה לא זוגיות, זאת אהבה, אז אין לי ממה לפחד. לכו תסבירו לו.

"מקווה שנהנית אתמול, כי לי היה ממש כייף, יש לי תחושה טובה לגבינו.." קיבלתי הודעה מדורון, תוך כדי שעמיתיי מחבק אותי מאחורה. "מי זה?" עמיתיי שאל. "סתם, חברה שרוצה להפגש איתי היום", עניתי לו. לא ידעתי בכלל למה שיקרתי לו, הרי גם ככה אין בינינו מחויבות, הוא לא חייב לי כלום כמו שאני לא חייבת לו.

את דורון הכרתי באחד מימי השישי במקום הקבוע שאליו אני יוצאת. המחשבות אכלו לי את המח אז החלטתי שעדיף לצאת לרקוד, מאשר לטבוע בים של עצמי. חצאית מיני שחורה, חולצה לבנה קצת חשופה בבטן ועליונית למעלה, כי בכל זאת, תחילת החורף.
נכנסת למועדון ושלוש חברותיי איתי, כבר טיפה מסוחררת ממה ששתינו באוטו, מתיישבת.
אחת מהן דיברה על ההוא שזרק אותה, ואחרת על משפחה, ואני, עמוק בתוך הסיפורים שלי, לא בדיוק החברה התומכת והיעילה, כי למי יש כח להתעסק בעניינים של אחרים כשהעולם שלי הפוך בעצמו. וחוץ מזה, יצאתי כדי להתנתק, וזה לא זמן מתאים לשיחות נפש.
הלכתי לבר לבדי, יש לי מן מנהג כזה, כמה דקות של שקט עושות לי טוב.

"אז איפה חבר שלך?"
שמעתי ממישהו שעמד לידי כבר כמה דקות. מוזר שרק עכשיו שמתי לב אליו, כנראה הייתי ממש שקועה.
חבר שלי? מצחיק, חשבתי לעצמי. למה הוא כל כך בטוח שיש לי חבר?
"בטוח יש לך, אחד כזה ששומר עלייך טוב, כי אותך לא מפספסים". הוא אמר לי, כאילו שמע את ההרהורים שהלכו לי בראש.
"אז מה את שותה תגידי"?
"סתם, וודקה ראשן"
"אז הנה עוד אחד, עלי"
ממש, חשבתי לעצמי. הוא לא יודע שאותי לא מזמינים לשתייה. אני לא מהבחורות האלו, מה נראה לו?
"אל תדאגי, אני לא שם לך כלום במשקה, פשוט רוצה שנכיר"
"יש דרכים אחרות להכיר, אתה לא חושב?", יצאה ממני זאת שחושבת שעדיין אפשר להכיר בצורה נאיבית ואמיתית.
"טוב נו, אני אלך על זה", הסכמתי אחרי שניסה שוב.
תוך כדי שאנחנו שותים, הבנתי שהוא טיפה אחר. הוא לא ניסה לנשק אותי, בקושי נגע לי ביד. הוא לא ניסה להוציא אותי מחוץ למועדון, ואפילו לא ניסה שנשב בצד ביחד.
רק דיבר איתי ואפילו הצליח לגרום לי לצחוק.
לעזעזל, חשבתי לעצמי. מתי בפעם האחרונה מישהו גרם לי לצחוק ולא היה לו אינטרס כלשהו?
"אבל איך זה שאין לך חבר, לא מאמין לך עדיין".

לכו תסבירו לו שהלב שלי שייך לעמיתיי.
לכו תסבירו לו שאני מפחדת מזוגיות אבל עם עמיתיי כל הפחדים שלי משותקים ושאיתו זה לא זוגיות, זאת אהבה, אז אין לי ממה לפחד.
לכו תסבירו לו.

"תאמין תאמין, לא לכולן יש זוגיות, וחוץ מזה, למה כל כך קשה לך להאמין?"
"לא יודע.. את נראית לי אחת כזו ששייכת לגבר אחד"
"שייכת", צחקקתי, "טוב הבנתי אותך, אז אני לא שייכת לאף גבר, ממש משוחררת מהכלוב", והלכתי.
שמעתי מאחוריי את הקריאות שלו אליי, אבל המשכתי ללכת.

חזרתי לחברות, אחת עם ההוא שהתחיל איתה בהתחלה, אחת שקועה בפלאפון והשלישית נעלמה לנו, כמו תמיד.
הודעה מעמיתיי - "אני לא מפסיק לחשוב עליך, את חסרה לי".
עוד אידיוט, חשבתי לעצמי. בטח חרמן.
למה בכלל צריכים אותם בחיים שלנו?

"הנה זאת שלא רוצה להיות שייכת לגבר אחד" שמעתי בקול ציני את ההוא מהבר, ביציאה מהמועדון. "רק שתדעי שאני חושב שאת מיוחדת, ולא פגשתי כמוך הרבה, הייתי רוצה לראות אותך שוב, לפחות תשאירי לי את המספר שלך".

מה שאני שמעתי זה רק רצף מילים, אבל את המספר שלי הוא קיבל, מה כבר יכול לקרות? חשבתי.

הנסיעה הביתה הייתה כמו כל פעם אחרי יציאה, אני מדברת שטויות, ההיא שרה וההיא נוהגת כשהיא עדיין טיפה שתויה. ככל שמתקרבים לבית, אני יודעת שהכרית מחכה לי כבר, לשמוע איך היה ובעיקר להכיל אותי, את השגעונות והדמעות.

"בוקר טוב ילדה, היום ב12 בצהריים אני אוסף אותך ונוסעים לטייל".
מספר לא מוכר, הבנתי שזה דורון. ואם לומר את האמת? היה מתאים לי קצת לטייל, ולנקות את הראש.
היה באמת נחמד, אני לא אשקר.
הוא חמוד והכל, ומבחינתו להכנס לזוגיות כבר מחר.
הוא אפילו הבטיח לי שיעזור לי לשכוח את ההוא, ואמר שיהיה סבלני כלפיי.

יום למחרת כבר נפגשתי עם עמיתיי, שבוע בלעדיו זה היה יותר מדי.
החום, הריח, כלום לא משתווה לאף אחד.
וגם אם אנחנו ביחד רק בלילות
וגם אם הוא לא שלי ואני כן שלו
גם אם זה לא יהיה יותר ממה שיש בינינו
אני לא מוותרת על מה שעושה לי טוב, גם אם זה רק לכמה שעות.

לכו תסבירו לו שהלב שלי תפוס ולהכניס לשם מישהו אחר יהיה כמעט בלתי אפשרי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Anna_26♥ . עקוב אחר Anna_26♥
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
C .
C .
כתבת ממש יפה!
מעצבן שאנחנו כאלה, כשבא האחד שרוצה אותנו, לא מוותרות על מה שלא באמת שלנו :\
הגב
דווח
H P
H P
מדהים
מזדהה איתך עד דמעות!! הכתיבה שלך מדהימה וסוחפת.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Anna_26♥ .
שוב עשיתי את זה, שלחתי לך הודעה.
שוב עשיתי את זה, שלחתי לך הודעה.
מאת: Anna_26♥ .
יום אחד אני אבין שאני שווה יותר.
יום אחד אני אבין שאני שווה יותר.
מאת: Anna_26♥ .
רק רוצה חיבוק
רק רוצה חיבוק
מאת: Anna_26♥ .
אל תעשי את זה לעצמך
אל תעשי את זה לעצמך
מאת: Anna_26♥ .
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan