כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 4

לצאת עם בחורה מהרשת החברתית

"עד כמה אתה ספונטני?" איך שהיא שאלה אותי את זה ידעתי שאני בצרות. אני לא הבן אדם הכי ספונטני בעולם, אבל ששואלים אותי את השאלה הזאת יכולים לגרום לי לטוס לברזיל או לקפוץ בנג'י מעזריאלי (ואני לא אמיץ במיוחד).

"גלית רות מעוניינת בך." זוהי ההודעה שקיבלתי ברשת החברתית. בהתחלה הייתי בטוח שהיא עוד אחת מהמתחזות, או מתחזים יותר נכון, שיש באתר. היא גדולה ממני ב4 שנים, נראית כמו דוגמנית, ועוד היא מתחילה איתי? לא מסתדר.
אחריי שדפדפתי קצת בין התמונות התחלתי לקבל קצת תקווה שהיא אמיתית. היו לה מספר גדול של תגובות, ולא רק מגברים חרמנים שגם בהם היא "מעוניינת", אלא גם תגובות של בנות גילה, חלקן גם משנה שעברה.

החלטתי לשלוח לה הודעה. מכיוון שמראש לא היו לי הרבה סיכויים השקעתי הרבה מחשבה בהודעה ובסוף יצא לי משהו כזה: "אהלן גלית, ראיתי שאת מעוניינת, גם אני מעוניין."
אחריי חצי שעה היא כבר החזירה לי תשובה. "אהלן רון, בוא ניגש ישר ולעניין, תתקשר אליי אם בא לך xxx-xxxxxxx"
מזל שהשקעתי בהודעה, חשבתי לעצמי.

החלטתי להתקשר אליה מייד, לפני שיצוצו מחשבות כמו מה אגיד לה, מה אשאל אותה, אלו נושאים אעלה. פשוט התקשרתי.
מתקשר... לא תפוס זה כבר טוב. ברקע יש שיר של אלטון ג'ון, קלאסי. חלפו 10 שניות, 20, 30, היא לא עונה. לעזאזל! הרגע היא שלחה לי הודע...

"הלו"
"אהלן גלית זה רון"
"הייי! הפתעת אותי בזריזות שלך"
"אני לא אוהב משחקים" עניתי, "כשמישהי מעניינת אותי אז אני מזדרז."
"הכי טוב בלי משחקים" היא ענתה, "חוץ ממשחקים במיטה." צחקנו.
באופן לא אופייני השיחה זרמה. בדרך כלל השיחות הראשונות שלי עם בחורות קצרות ומביכות, אבל גלית הייתה כל כך קלילה ומצחיקה שאפילו נהניתי מהשיחה.

"עד כמה אתה ספונטני?"
איך שהיא שאלה אותי את זה ידעתי שאני בצרות. אני לא הבן אדם הכי ספונטני בעולם, אבל ששואלים אותי את השאלה הזאת יכולים לגרום לי לטוס לברזיל או לקפוץ בנג'י מעזריאלי (ואני לא אמיץ במיוחד).
לפעמים אני תוהה אם בר רפאלי כזו, מה הייתי עושה לה אם כן...

"הכי ספונטני שיש" עניתי.
"נהדר." היא אמרה. "בסוף השבוע אני יוצאת לכינרת עם שתי חברות, ואני היחידה שלא מביאה בן זוג אז..."
"בכיף, אני אבוא" עניתי.
"יופי" היא אמרה." אני מקווה שיש לך איך להגיע, כי זה יהיה עיקוף אם אני אבוא לאסוף אותך"
"אין בעיה, יש לי אוטו." עניתי. "לאסוף אותך מחדרה?"
"בכיף" היא ענתה. "נסע ביחד, יהיו צחוקים. מה דעתך שתאסוף אותי ביום חמישי ב8 בבוקר?"
"נשמע מצוין, מה הכתובת שלך?"
"לא צריך כתובת" היא ענתה. "אחכה לך בתחנת האוטובוס בכביש החוף."
"סבבה, אז נדבר."
"בייי" היא אמרה בנעימות, והשיחה הסתיימה.
לא ידעתי אם לשמוח או לא, הכל קרה כל כך מהר, אבל העיקר שאני ספונטני.

ארוז ומוכן, בלי שום מושג למה שהולך לקרות, נסעתי סיום חמישי לחדרה, שם גלית חכתה לי כמו שתוכנן. היא נראתה טוב, אפילו טוב מאוד, אם כי קצת שונה מאיך שנראתה בתמונות, אבל לא חשבתי שזה יוצא דופן. תמיד בחורות נראות שונה בתמונות.
הנסיעה הייתה המשך ישיר לשיחת הטלפון: צחקנו, שרנו, רקדנו, נהנינו. כבר הבנתי ששווה היה לבוא.

"וויהאו! הכינרת!" צעקתי באושר שהגענו לימה הקטנה, בדיוק כשהפלאפון של גלית צלצל.
"זה תום, חבר של נעמי" היא אמרה. "הוא מסביר לי איפה הם יושבים."
"פנה פה ימינה."
"ימינה?" שאלתי בפליאה. "אבל זה לא בכיוון של החוף."
"זה בסדר" היא ענתה. "הם אומרים שיש פה איזשהו מחסום."
"בסדר" עניתי בהססנות, ולאחר שפנינו עוד כמה פניות מצאנו את עצמנו ברחוב שולי למדי.
"תעצור פה" אמרה גלית. "הם באים לאסוף אותנו."
עצרתי, וכמעט גם הלב שלי נעצר כשראיתי את שני בחורים הענקיים שהלכו לכיוון האוטו.

"אהלן, שמי תום." אמר אחד מהם. הוא פתח את הדלת והושיט לי יד, אך כשרציתי ללחוץ אותה הוא משך אותי בחזקה, העיף אותי מהאוטו, ולפני שהספקתי להגיב הוא כבר תפס אותי בחזקה, בעוד חברו כבר נכנס לאוטו.
"אני שמה וטו." צעקה גלית.
"וטו?" שאל תום." מה עכשיו?"
"אני מחבבת אותו" ענתה גלית.
"אוך בסדר" אמר תום. "ניקח רק את האוטו והכסף."

"שלא תעז להתלונן." אמר תום, אחריי לא מעט צעקות ויללות מצידי. "זה לא יעזור לך."
בעוד אני ממשיך לצרוח, כלוא בידיו של תום, גלית באה אלי, ליטפה את ראשי ונישקה את שפתיי בעדינות.
"אל תיקח את זה אישי" היא אמרה, ונכנסה לאוטו בקלאסה.
הם לקחו לי את הארנק (כולל כרטיס האשראי), והשאירו לי רק את הפלאפון של גלית, שהתברר כגנוב מאחר ולא היו בו שיחות יוצאות.

בסופו של דבר הצלחתי לחזור הביתה. לא היה לי איך להתלונן כי הפרופיל של גלית נמחק והפלאפון לא היה שלה.
יום אחד, כעבור שנה בערך, התקשרה אלי חברתי החדשה.
"עד כמה אתה ספונטני?" היא שאלה.
"הכי לא בעולם! הכי לא בעולם!" צעקתי, וניתקתי את הפלאפון.

Eran Shmuel עקוב אחר Eran
שמור סיפור
לסיפור זה 15 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Winter girl
Winter girl
חחח וואי כמה צחקתי עכשיו
הגב
דווח
Maya B
Maya B
חחח ערן אתה פוגש בחורות מוזרות מאוד!
לפעמים עדיף לא להיות ספונטני
כתיבה יפה.
אגב משוואה עם נעלם...קראתי הוא טוב
הגב
דווח
Eran Shmuel
Eran Shmuel
חחח, זה לא סיפור אמיתי למזלי,
תודה רבה, ובהחלט ספר מצויין.
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
מאת: Nomad .
סיפורים אחרונים
3% הצעה ההלוואה, חלים כעת
3% הצעה ההלוואה, חלים כעת
מאת: Aminu Mustapha
היפה והאופה
היפה והאופה
מאת: אביטל סיאני
"תתפור את עצמך אליי"
"תתפור את עצמך אליי"
מאת: אורורה כותבת
האקס עם ההפתעה
האקס עם ההפתעה
מאת: Yamyi gazit
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי