כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 3

ששש.. אל תגיד מילה...

המשכתי לצחוק והוא הרים אותי קצת, הייתי עם הגב אליו, אז בעטתי עם הרגליים שלי באוויר לאות מחאה נחרצת. הוא הוריד אותי והשפרצתי עליו קצת ממי הים המלוחים. "היי, היי, יש לך פה עסק עם חובל במיל', את חושבת שקצת מים יפחידו אותי? " הוא אמר והתחיל להשפריץ עליי גם. הכל לצלילי הצחוק המלודי והמתגלגל של שנינו הנשזר יחדיו.

"שמעי, אני חייבת להכיר לך אותו! " שלחה לי יעל בווטסאפ, עם אייקון ענק של לב אדום ופועם. קצת מגוחך האייקון הזה, אם אתם שואלים אותי. יותר מדי מוגזם.
"מי זה? " עניתי לה. יעל כבר ניסתה לשדך לי בחור פעם, ומיותר לציין שאם היא רוצה לשדך לי מישהו חדש- הניסיון הקודם לא צלח. " למה" אתם שואלים? נתחיל מזה שהבחור לא נתן לי להשחיל מילה. אני יכולה לספר לכם כמה אחים יש לו, כמה אחיות, כמה אימהות, ומה כל אחת מהן עושה למחייתה, איפה הוא שירת, למה הוא בחר שלא לצאת לקצונה (מרצונו החופשי, כן? חס וחלילה שהם לא רצו אותו כי הוא אידיוט אגוצנטרי עם אפס רגישות חברתית, הוא פשוט היה שאפתן מדי ומנהיג מדי), מה הוא אכל לארוחת צהריים בכיתה ו', למה בחרו לקרוא לו בשם הזה. אני במקומם לא הייתי קוראת לו בכלל. שיילך. השתעממתי וסבלתי כל כך שבאמצע אחד מסיפורי הגבורה שלו בשלישות ברמת גן, פשוט הרמתי את הטלפון, שלצורך העניין לא צלצל בכלל, העמדת פנים שרותם מתקשרת אליי והיא שכחה את המפתח לבית שלה, ההורים שלה בחו"ל, והיא חייבת להישאר לישון אצלי, אז אני חייבת לחזור.
להודעות שלו לא עניתי יותר. ואפילו לא הרגשתי אשמה על זה. מתערבת איתכם שלבחור גם לא אכפת.
זאת הסיבה שלא הכי התלהבתי מהשידוך הקרב ובא. אבל עברו כבר חודשיים מהפעם האחרונה בה יצאתי עם מישהו, וחשבתי לעצמי שמקסימום יהיה לי סיפור מצחיק לספר לחברות מהתואר.

"קוראים לו תום. הכרנו בטיול והוא פשוט בחור מקסים. הייתה לו חברה אז, והיא הייתה פשוט מזעזעת, אני זוכרת שהיא טיילה איתנו איזה חודש. הוא גבוה כמו שאת אוהבת, גברי כזה. מילה שלי- את תתלהבי. "
"סבבה :)" יאללה מה שיהיה- יהיה. אם הפעם לא תצליח, אולי פעם שלישית שהיא תנסה- גלידה.
אפילו לא הצצתי בפייסבוק שלו, לא יודעת למה. בדרך כלל אני ממש סקרנית, ואוהבת לדעת לקראת מה אני הולכת.

הוא הגיע לאסוף אותי רבע שעה לפני הזמן שקבענו, וכתב ש"אין לחץ, קחי את הזמן אם את צריכה".
מה אתה אומר? תודה שאתה נותן לי רשות באמת. הייתי מוכנה כבר ובדיוק עמדתי לסיים את העבודה בגנטיקה, אז הרשתי לעצמי לקחת את הזמן. דווקא. רצית לחכות- תחכה בסבלנות. אחרי 22 דקות, הואלתי בטובי לרדת למטה. הוא היבהב באורות כדי שאזהה אותו, ויצא מהאוטו. "היי", הוא אמר בקול עמוק. "מה קורה? סליחה על האיחור" עניתי לו. עלק סליחה. בפעם הבאה אל תקדים ב 13 שעות, לא תצטרך לחכות. אין לי מושג למה התעצבנתי עליו ככה. רווקה ממורמרת. "אין בעיה" הוא ענה. "אשמתי שהקדמתי, פשוט הקפצתי את אחותי לחברה, וזה היה בדרך, אז המשכתי אלייך ישר". יופי, עוד אחד שיספר לי עכשיו על כל האחיות שלו ועל הסבתות של האחיות שלו ועל האחיות של הסבתות שלו. יופי יעל. אנחנו מתקרבות לגלידה.

נכנסתי לאוטו, והתנגן "מתאהב בך מחדש" של יזהר אשדות. זה שיר שאני ממש אוהבת, והיה לי קצת חבל שהוא התנגן דווקא עכשיו, כי הייתה לי הרגשה שהדייט הזה לא יוביל אותי לשום מקום, ושתהיה לי עכשיו קונוטציה שלילית לשיר כזה מקסים. יופי. הוא התחיל לזמזם את השיר, וואלה יש לו קול די סבבה. אפילו די יפה. "קול יפה" העזתי להגיד. לפחות להחמיא לו קצת אחרי שחיכה מלא זמן. "תודה! " הוא אמר בהתלהבות. "הייתי פעם בלהקה אבל החיים קרו" וחייך. אווו איזה דרמטי הבחור הזה. אפשר לחשוב מה כבר עשית בחיים? כולה בן 26. לא הגבתי למה שהוא אמר והמשכנו לנסוע. באחד הרמזורים פזלתי קצת לכיוונו כדי לבחון אותו קצת. כל הגישה השלילית הזאת שלי מנעה ממני לחקור את המראה שלו. היה לו שיער חום בהיר, די קצר, עיניים בצבע חום כהה, והמון זיפים. את אוזן ימין שלו קישט הליקס. הוא לבש חולצה מכופתרת שחורה, ועל הצוואר הרחב שלו הייתה נקודת חן. ירדתי עם המבט שלי לכיוון הזרועות, סימנתי "וי" על סעיף השרירים, בחנתי את השערות על הידיים ועל כפות הידיים הגדולות. הוא סובב את ההגה בצורה כל כך בטוחה שזה היפנט אותי קצת. קלטתי שאני בוהה ברגע שהוא התחיל לצחוק.
"מה? " הוא צחק.
"מה? " עניתי וחייכתי.
"את מחפשת טבעת נישואין או משהו? את בוהה לי בידיים כבר איזה שתי דקות" הוא אמר בשעשוע
"לא, ממש לא, את התשובה לשאלה הזאת אני כבר יודעת" המשכתי לחייך. "סתם ההגה יפה בעיניי".
"אני שמח שההגה נאה לך. רק בשביל זה באתי, שמעתי שאת אוהבת הגאים, ורציתי להשוויץ" הוא אמר, ואז בדיוק הרמזור הפך אדום והייתה לו הזדמנות להסתובב אליי. העיניים שלו חייכו אליי בטוב לב ונועם. "אז ממש התרשמתי" עניתי לו, בלי להוריד את החיוך. "כל הכבוד ליעל, זה ההגה הכי יפה שראיתי מימיי".

הוא לקח אותי לים. פרשנו שמיכה והוא הזמין סושי מבעוד מועד, בטח יעל סיפרה לו שזה האוכל האהוב עליי. עדיין לא הייתי במצב רוח מרומם, אבל הבחור הזה התחיל להתחבב עליי, אז הפגנתי קצת יותר סבלנות. אכלנו את הסושי, והוא אפילו לקח קצת מהוואסבי. הסתכלתי על הירח והחלטתי שאני עושה מעשה. לא היה לי אכפת משום דבר באותו רגע. כמו זאבים שמתחילים ליילל למראה הירח המלא, אני החלטתי שאני נכנסת למים. לא אכפת לי מה הוא יחשוב ולא אכפת לי מה יקרה. זה היה דחף בלתי נשלט. קמתי, ניערתי את החול מהשמלה, והתחלתי לרדת לכיוון החוף.
"לאן את הולכת? " הוא צעק לכיווני כשהמשכתי להתרחק.
"למים" צעקתי בחזרה
"השתגעת? חושך וקר! "
"לא אכפת לי. אני רוצה להיכנס למים! " והתחלתי לצחוק. "אתה בא? " שאלתי משום מקום.
"בטח שאני בא, אם יקרה לך משהו, אני אהיה חייב להושיע אותך" הוא אמר בנימה ספק משועשעת ספק מודאגת באמת. כשראיתי אותו מתקרב, הורדתי את השמלה ונשארתי בתחתונים בצבע טורקיז מאמריקן איגל והחזייה הלבנה של ויקטוריה סיקטרט. לא נראה לי שראו כל כך הרבה בחושך הזה, אבל קלטתי את המבט שלו יורד מעלה-מטה. שיהנה. לא אכפת לי. זה שאני הורדתי את השמלה נתן לו כנראה הרגשה שזה לגיטימי להוריד גם הוא את בגדיו. הגוף שלו באמת היה מרשים- כתפיים רחבות, בטן שאפשר לשחק עליה שש-בש, וחזה שחום ובולט. התחלתי לרוץ קלות לכיוון המים, והוא אחריי. המים היו קרים ממש, והשמעתי צווחת הפתעה עם המגע הראשוני של הגלים ברגליים שלי. "אמרתי לך! " הוא אמר בטון הכי לא אימהי שיש, אלא דווקא טיזרי ומשועשע מכל הסיטואציה המוזרה אליה הוא נקלע בדייט ראשון עם בחורה שהוא לא מכיר. המשכתי לצחוק, והוא רץ אליי ותפס לי את המותניים עם הידיים שבהיתי בהן לפני שעה. המשכתי לצחוק והוא הרים אותי קצת, הייתי עם הגב אליו, אז בעטתי עם הרגליים שלי באוויר לאות מחאה נחרצת. הוא הוריד אותי והשפרצתי עליו קצת ממי הים המלוחים. "היי, היי, יש לך פה עסק עם חובל במיל', את חושבת שקצת מים יפחידו אותי? " הוא אמר והתחיל להשפריץ עליי גם. הכל לצלילי הצחוק המלודי והמתגלגל של שנינו הנשזר יחדיו. באחד הסבבים של המשחק שיצרנו לעצמנו שם באמצע שומקום, כמעט מעדתי. הוא תפס אותי, והרמתי את המבט שלי אליו. הירח השתקף במים, ששיוו לעיניים שלו ברק ועומק, ולמבט שלו תוכן ונשמה. העיניים שלו ניצנצו על רקע הגלים, ואמרתי לו "אתה משוגע". הוא ענה לי "תאמיני לי שאת יותר. ואני מת על זה". חייכתי והשפלתי קצת את המבט שלי. הוא הרים לי את הסנטר בעדינות, ועליתי על קצות האצבעות שלי במין אינסטינקט שרכשתי עם השנים, שנים ארוכות של נשיקות ראשונות בדייטים עם בחורים כושלים. הלוואי שזה לא יהיה אחד מהם. לא עוד אחד לרשימה.

הוא נישק אותי. זאת הייתה נשיקה מדהימה. נשיקה רטובה ומלאת רגש. חסרת מעצורים. ליטפתי לו את הכתפיים, העברתי את ידיי על הגב שלו, ירדתי מטה- מטה. העור שלו היה חלק ונעים. הוא נגע בי במותניים, בבטן, בגב, כף יד מחוספסת וגדולה, והכל פשוט הרגיש נכון. זאבים פרועים לאור ירח. חיות פרא, יצורים אינסטינקטיביים, פועלים מדחף, מלהט, מתשוקה. הרגשתי הכי טבעית שיש, בלי מסכות, בלי תירוצים, בלי צביעות. היה בו הרבה תום בתום הזה. מהמבט שלו קלטתי את הלב שלו, את הנשמה הענקית שלו, את זה שבאמת הבחור הזה עבר דברים בחיים. הוא נפגע, הוא גדל, הוא התאושש, הוא צמח, הוא התגבר. משהו בי הסתובב באותו ערב. אולי זה היה המפתח למנעול לכלוב שבניתי מסביב ללב שלי. המשכנו לעמוד בין הגלים, ידיו עוברות בשיערי, ידיי מסביבו, והוא לחש לי "על מה את חושבת? " אני חושבת שגם לזאבים בודדים יש סיכוי. אני חושבת שאולי זה הלילה שלנו ואולי שעתי הגיעה. אולי סוף-סוף הגיע הבחור שאיתו אני יכולה להיות חופשייה ולא לחשוב מאה פעמים לפני שאני עושה משהו. אבל לא אמרתי לו את כל זה. "ששש" לחשתי. "אל תדבר. זה רק אני ואתה, כאן ועכשיו. בין הגלים. שששש... "

Sophia Rose עקוב אחר Sophia
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Noam Harshish
Noam Harshish
בין המיוחדים ביותר שקראתי, אלופה !!!
הגב
דווח
Mor ❄️
Mor ❄️
וואו את כותבת מדהים אני נהנת מכל רגע ולא בא לי לעצור
הגב
דווח
Sophia Rose
Sophia Rose
שוב המון המון תודה! :)
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
לשיר מכל הנשמה
לשיר מכל הנשמה
מאת: שיר פיליבה
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
וידוי
וידוי
מאת: Tahel RT
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D