כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אתה יודע?

אתה כבר לא חסר, הדירה כבר לא ריקה והמיטה לא קרה יותר.

הדירה ריקה בלעדייך אתה יודע? כבר חודש אתה לא פה וזה מוזר להכין קפה אחד בבוקר, מוזר לא לצעוק מהחדר ״אל תשכח את המפתח! ״, מוזר לחזור בערב ולהדליק את האור כי אין אף אחד שחזר קודם והדליק אותו.
החולצות שלך עדיין בארון שלי והמעיל עדיין על המתלה ליד הכניסה, בהתחלה הייתי לובשת את המעיל סתם ככה כשהיה לי קר והייתי יורדת למכולת למטה, אבל הפסקתי כי פחדתי שיעלם ממנו כל הריח שלך.
הספל קפה האהוב עלייך עומד במקום הקבוע שלו בארון השלישי מימין על המדף השני, כאילו מחכה לך שתבוא ותשתמש בו שוב.
המיטה תמיד מסודרת כי אין מי שירבוץ עליה במשך שעה לפני שאני חוזרת, אין מי שיחכה לי בה, היא תמיד מסודרת. תמיד ריקה. תמיד קרה.

הכרתי מישו אתה יודע? כבר שנה אתה לא פה והאמת שעדיין קשה לי, אתה עדיין חסר לי.
אבל הוא חייך אלי ומשהו בו תפס אותי, כאילו הלב שלי בלי שליטה החליט הוא רוצה להיפתח שוב, שהוא רוצה כבר מישהו חדש, שהוא רוצה לשכוח אותך, שהוא עייף ממך.
והאמת שאני לא ממש מתנגדת, כי הוא מקסים ואני יכולה לדבר איתו שעות, הוא מצחיק אותי ומדהים אותי כל פעם מחדש.
כשהוא מסתכל עלי אני מרגישה פתאום שלמה, מרגישה שהכל מסתדר לי, מרגישה שאין רוע בעולם.
והאמת שאני רואה אותך קצת במבט שלו, הוא מסתכל עלי כמו שאתה היית מסתכל עלי, במבט האוהב והמיוחד הזה. הוא גורם לי להתגעגע אלייך מדי פעם, מצד שני הוא גומל אותי ממך, משכיח אותך, אבל אני לא בטוחה אם אני רוצה לשכוח באמת.

הוא הציע לי אתמול להיות שלו לכל החיים אתה יודע? כבר שלוש שנים אתה לא פה ואני לא מתגעגעת יותר.
את החולצות שלך שהיו לי בארון זרקתי, ואת המעיל שהיה עדיין תלוי על המתלה ליד הכניסה עד לפני שנה וחצי החזרתי לאחיך, לא היה עליו זכר לריח שלך.
אני אוהבת אותו אתה יודע? יותר ממה שאהבתי אותך וזה משהו שלא חשבתי שאפשרי בכלל.
אבל אני אוהבת אותו בצורה אחרת, בצורה טהורה יותר, אמיתית יותר.
אני לא מפחדת לתת לו את כל כולי כי הוא נותן לי את כולו בחזרה,
ואני לא מפחדת שידע את כל החולשות שלי מהסיבה שאני יודעת שהוא לעולם לא ישתמש בהן נגדי.
אני לא מפחדת ללכת לישון כשהוא שוכב לצידי, כי אני יודעת שהוא עדיין יהיה שם כשאני אתעורר ולא יעלם כמו שאתה היית נעלם מדי פעם, בלי סיבה, בלי הסבר.
לפעמים אני שוכבת במיטה וקצת מצטערת שלא הכרתי אותו קודם, שלא הכרתי אותו לפנייך, שבזבזתי עלייך ארבע שנים מהחיים שלי.
אבל אתה זה כניראה משהו שהייתי צריכה לעבור כדי לקבל את מה שיש לי עכשיו, בזכותך הפכתי למי שאני היום,
ואולי כל הרע שעשית לי היה מה שסלל את הדרך שלי אליו.
היום אני מאושרת, מאושרת באמת, אני כבר לא מתגעגעת, אתה כבר לא חסר, הדירה כבר לא ריקה והמיטה לא קרה יותר.

יש חולצה אחת שלך שהשארתי לי שקבורה במעמקי הארון, שתיהיה לי למזכרת,
שתזכיר לי מי אני, מי אתה.
שתזכיר לי איפה הכל התחיל, ואיפה הכל נגמר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת . עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
B O
B O
פשוט מדהים!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
כותבת .
הוא היה החבר הכי טוב שלי.
הוא היה החבר הכי טוב שלי.
מאת: כותבת .
תן לי ללכת.
תן לי ללכת.
מאת: כותבת .
שלך מאז ומתמיד.
שלך מאז ומתמיד.
מאת: כותבת .
סיפורים אחרונים
ציוולזציה Type 2
ציוולזציה Type 2
מאת: Shai Everywhere
מעשיות מילי הזונה
מעשיות מילי הזונה
מאת: Anna O
מעשיות מילי הזונה
מעשיות מילי הזונה
מאת: Anna O
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay