כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

בים, באש ובמים

האויב הכי גדול שלי, נהיה לחוף מבטחים

הצילוו ... הצילוו .. הצילוו ..

הזעקות של אבי לעזרה מהדהדות בראשי כל יום, זה היה בסך הכל יום רגיל, ים,שמש.. אני, אחי הקטן ואבא שלי נכנסו לים, מערבולת קטנה וכולנו באמצע הים.. נזקקים לעזרה ללא קול וללא מענה.. אבי מחזיק את שנינו , מסרב בתוקף לעזוב
"עזוב אותי, אני אצליח להגיע לחוף.. אני מבטיחה לך " , רציתי שידאג לאחי הקטן, אני כבר אדאג לעצמי אמרתי.. אחרי מלחמה של דקה בערך (שהרגישה כמו נצח) הוא עזב.. תוך שניות ספורות הגעתי לחוף, ואז העזתי להסתכל אל האופק... אחי ואבי עוד בתוך הים, ואני? ילדה קטנה חסרת עונים.. צועקת הצילו כאילו מישהו שומע.. דקות ספורות וגם הם הגיעו לחוף.. ניצלנו, בחיים לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה..

עברו מספר שנים.. הטראומה הזו יושבת במוחי.. לא עובר לילה בלי שאני שומעת את קולות הזעקה מהדהדים בראשי, אך התגברתי .
עשיתי קורס צלילה , התחלתי לעזור בהדרכות של קורסי צלילה... האויב הכי גדול שלי נהפך לחבר הטוב ביותר שלי..למקום שבו הרגשתי הכי בטוחה בעולם.. האושר שקורן מפניי כאשר אני רואה ים, בלתי ניתן להסבר.. ולך תספר את זה לאותה ילדה שכמעט איבדה חצי ממשפחתה במקום שכל כך בטוח לה עכשיו.. אני מרגישה שם חופשייה, אני נכנסת למים והזמן עוצר מלכת, תחושה כזו שאתה לא רוצה שתיגמר לעולם, אושר בלתי נפסק, רק שם אני באמת אני.
כל הקושי של החיים, העצב והדברים שעוברים עליי, אני נכנסת למים והכל נשכח, שומעת רק את רחש הגלים, הבועות ואת עצמי... רק שם אני נותנת למחשבותיי לצוף, תחושה כזו .. שהים הוא היחיד שמקבל אותי.

האויב שלי, נהפך בין רגע לחברי הטוב ביותר!

האויב והחבר הכי טוב שלי
האויב והחבר הכי טוב שלי

ואז הוא בגד בי שוב.. הייתי בח''ול, למרות שניסו להסתיר ממני את הבשורה המרה , היא התגלתה לי.. " אני מצטערת שלא סיפרתי לך.. היא פשוט הוציאה ווסת ונחנקה למוות.." סיפרה לי אחותי כשגרונה נחנק מדמעות..
עד שהרגשתי כל כך בטוחה בו, מי היה מאמין שהוא יבגוד בי שוב ככה?? חברה טובה של משפחתי נפטרה במהלך צלילה עם הוריי.. אותה אישה שאני ליוותי את קורס הצלילה שלה ואמרתי את מה שאני אומרת לכל מי שמפחד לפני צלילה.." אין לך מה לדאוג, תאמיני לי, צלילה זה לחלוטין לא מה שיהרוג אותך.. את תתאהבי בזה את עוד תראי!"
כשחזרתי הביתה לאחר אותו הסוף שבוע שעשינו את הקורס שלה הודעתי נחרצות שאסור לאותה אישה לצלול, אך היא התעקשה.. ונפטרה.. הים. האויב והחבר הטוב ביותר שלי לקח גם אותה..

איך אוכל להגיד שוב לאנשים שהם לא צריכים לדאוג??
הדבר שהכי טבעי לי.. המקום שהכי חשוב לי, המקום היחיד שמשרה בי אושר אמיתי, גם דואג לספק לי את הטראומות הגדולות בחיי... אך אני לא נכנעת, אני לא מסוגלת ומסכימה להיכנע, לא אוכל לעזוב את הים בחיים אוליי מהסיבה הפשוטה

כל פעם שאני נכנסת לים מחדש, אני מראה לו שניצחתי...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אני ולא מעבר עקוב אחר אני
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Eran Shmuel
Eran Shmuel
כתיבה יפה, מפריע לי משהו 1
סימני הפיסוק...
זה קצת מציק בעין.
לא אמורים לשים רווח לפני הפסיק, או הנקודה.

לדוגמא: "כל יום , זה היה"
תהפכי ל: "כל יום, זה היה"
הגב
דווח
אני ולא מעבר
אני ולא מעבר
תודה
תודה רבה, שיניתי ותיקנתי :)
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אני ולא מעבר
כמה שאת יפה..
כמה שאת יפה..
מאת: אני ולא מעבר
הרווקה המצויה
הרווקה המצויה
מאת: אני ולא מעבר
במרחק נגיעה
במרחק נגיעה
מאת: אני ולא מעבר
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz