כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 4

אתה יפה כשאתה כועס.

אבל לא כשאתה כועס עליי.

"המארחת ממש בוחנת אותך. " אמרתי לו ברגע שהתיישבנו, הוא הסתובב לאחור וזרק חצי מבט על המארחת. "סתם, מכוערת. " אמר והרים את התפריט. הוא לא הסתכל עליי אפילו לרגע. תמיד יש לי את המחשבה הזו במאחורה של הראש, שאולי אבל רק אולי, הוא כבר לא אוהב אותי. שהוא איתי כי נוח לו, כי זו הזוגיות שהוא מכיר, אין צורך להרשים, להשתפר, רק להישאר.
"מה בא לך? " הוא שאל, "נראה לי שאלך על פסטה. " אמרתי והוא ישר קרא למלצר. "כן, מה תרצו להזמין? "
"אני רוצה את ההמבורגר וול דאן, צ'יפס בצד וקולה. " הוא הזמין ישר את הארוחה הקבועה שלו, שלא הפתיעה אותי במיוחד.
"אני ארצה.. אממ.. איך הפסטה שלכם? "
"איזו פסטה? "
"הניוקי. "
"הניוקי נהדר. "
"אוקיי ופסטה שמנת פטריות, איך זה? "
"נהדר גם. "
"ומה עם ה.. " התחלתי לשאול אבל אז הוא קטע אותי, "חאלס. שיגעת אותו. היא תיקח את הניוקי. " ודחף את התפריטים למלצר שהיה מובך וישר ברח.
"מה אתה צועק עליי ככה? " ישר שאלתי, "אפילו לא הזמנתי לשתות. "
"כי את פשוט מעצבנת. אלוהים ישמור. אי אפשר לצאת איתך לשום מקום. מאתיים שאלות ומאתיים מילים. חאלס. " הפעם הוא הסתכל עליי. מבט נוקב כזה ששרף לי בכל מקום. כאב לי הלב והבטן. לא רציתי לאכול ולא רציתי כלום. רציתי בעיקר לבכות. על מערכת היחסים הזו שנשרפה לנו בין הידיים.
לא רציתי להיגרר לריב יותר חמור אז התחלתי לצחקק, "מה את צוחקת? " ישר הוא התעורר, "סתם. "
"לא לא, שום סתם. מה מצחיק? " הוא שאל שוב, הוא לא יכול לחיות עם העובדה שאני לא נגררת בעצבים שלו.
"אתה יפה כשאתה כועס. " אמרתי בקול הכי נמוך והכי סקסי שיכלתי להפיק מעצמי.
הוא הסתכל עליי ואפילו לא חייך, אז חייכתי קצת ושיחקתי עם הלשון בשפתיים. "מעצבנת. " הוא ישר התחיל לצחוק ותפס לי את היד וליטף אותה.
"אתה מעצבן בעצמך. " אמרתי, "וואלה. "
"וואלה. "
"אז כנראה בגלל זה אנחנו כל כך הרבה זמן ביחד. "
"בזכות, מאמי. לא בגלל. "
"הנה התחלנו עם התיקונים. " הוא ישר הזיז את היד. איך שוב עיצבנתי אותו. אלוהים ישמור.
"זה בצחוק, מה יש לך? " ישר אמרתי אבל הוא כבר קם החוצה וראיתי אותו נשען על הקיר ומעשן סיגריה. ניסיתי לחשוב בתוך תוכי למה אני עדיין כאן. למה אני במערבולת הזו. אני אוהבת אותו, עד מאוד. אבל אני לא מסוגלת יותר. כל מילה, ריב. זה בלתי נסבל.
המלצר בדיוק הגיע והניח על השולחן את האוכל ואת השתייה שלו, "תודה. " אמרתי ולקחתי שלוק מהקולה שלו. אחרי כמה דקות הוא נכנס, עם ריח של סיגריות אבל רגוע יותר.
"בואנה, אני רעב. " הוא אמר והתיישב, לקח שלוק מהקולה ואז נרתע, "לא מופתע שיש לי אודם על הבקבוק. " אמר בטון כועס. שוב, כועס.
"אתה מנשק את האודם הזה בכל מקרה, אז מה זה משנה? " אני כבר מעל הרמה של לדבר רגיל, אני קצת צועקת וקצת בוכה מבפנים. נמאס לי.
"זה מגעיל, את מגעילה. " הוא מניח את הבקבוק וקורא למלצר, "אחי, יש מצב לעוד קולה? אה ומלא מפיות. " הוא מסתכל עליי במעין מבט זחוח כזה שגורם לי לרצות להעיף לו סטירה.
"אתה יודע? אתה יפה כשאתה כועס. " אמרתי, "כן, אמרת את זה כבר. " הוא ישר צחק, "אבל לא כשאתה כועס עליי. " אמרתי, קמתי מהשולחן ויצאתי מהמסעדה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

נסיכה פטיט עקוב אחר נסיכה
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
לינדוש ♥️
לינדוש ♥️
מהמם אחותי.
יש גברים פשוט זבל, לא מעריכים!
הכי לקום וללכת..
הגב
דווח
unknown user
unknown user
יפה :)
הגב
דווח
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
נסיכה פטיט
הזורמת מהמסיבה.
הזורמת מהמסיבה.
מאת: נסיכה פטיט
האקס.
האקס.
מאת: נסיכה פטיט
תירס פטריות.
תירס פטריות.
מאת: נסיכה פטיט
סיפורים אחרונים
Morena De mi corazon
Morena De mi corazon
מאת: אביטל סיאני
זוהי קריאה אחרונה
זוהי קריאה אחרונה
מאת: No One
חדר מספר 5 - פרק 3
חדר מספר 5 - פרק 3
מאת: בתאל דורון
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף