כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

ילד זבל

משהו מסריח בסיפור שלך, וזו לא היא.

היה לך אוצר בידים, איך לא ראית? גרמת לה להרגיש שהיא לא שווה כלום, שעדיף שתזרוק את עצמה לפח כי אף אחד לא יהיה מוכן לקחת אותה, חוץ ממך. מילה אחר מילה, את כל המיץ סחטת ממנה. עד שאפילו למחזור לא יכלה ללכת, אלא העדיפה להכניס את עצמה עמוק עמוק לאדמה.

אתה לא יודע לזהות דברים טובים, הא? לא התבוננת במה שהיה לך בידיים, לא סתם כולם קוראים לך ילד זבל. נכון, אולי היו בה כמה שאריות של החיים. ואולי זרקו אותה פעם, אבל אתה בטח יודע, שהזבל של אחד, הוא האוצר של האחר.

וכשימצאו אותה, מבין כל הזבל האמיתי שמסתובב בחוץ, אתה תבין. אבל זה כבר יהיה מאוחר יותר. כשיגלו את האוצר הזה, ינקו אותו היטב מכל מה שנדבק בו. יברישו ויצחצחו היטב, וכל היוקרה שבעולם לא תשתווה אליה.

וכמו ילד קטן, שמעריך ורוצה את הצעצוע שיושב לו בפינה שנים רק כשמישהו אחר משחק בו, כך גם אתה. כשהיא תהפוך לאוצר של אחר, לפתע אתה תרצה אותה בחזרה. אתה תתחנן שהיא תחזור אליך, תנסה להסביר לה שאחרי שראית כמה זבל אמיתי יש בעולם, הבנת באמת עד כמה היא אוצר.

אבל איחרת את הרכבת, והערך שלה עלה. היא כבר לא זו שאוספים רק כשאין מה לקחת.
אז אתה תצטער, ותתחרט. וכשתשב לבד עם עצמך, תתחיל להבין מה היה מסריח בכל הסיפור שלכם.
אתה.

צ'יקו - chiko עקוב אחר צ'יקו
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
ורד
ורד
מאת: Alter A
בין צ'צ'נים למלחמות דת
בין צ'צ'נים למלחמות דת
מאת: Justice gov
שני ילדים בעולם
שני ילדים בעולם
מאת: סנופקין M.F