כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הרימו עוגן

כשהתקלחתי הרגשתי זרמים מוזרים באזור החלציים.

כשהתקלחתי הרגשתי זרמים מוזרים באזור החלציים. למה קוראים לזה אזור החלציים? כי משם חולצים את הדור הבא. העולם חייב להמשיך להסתובב. אם לא יהיה ילדים תיכחד האנושות, וזה רע מאוד. אז גבר חולץ זרע, מפרה ביצית, אישה חולצת תינוק/ת וההמשך ידוע. למען האמת אני ד"ר מדופלם בדברים כגון אלה, ויש לי השכלה רחבה בנושא, על-כן אני מודע אליו היטב. אבל לא היינו בנושא זה, איזה נושא היינו? זרמים. *זרמים. * ובכן, כידוע, זרמים הם דברים שגורמים לתחושה. וזרמים באזור החלציים, ולתאבוני אני גבר, גורמים לתחושות שמרימות תורן כלשהו אל-על, אל-על... אני מסתכל על התורן, והתורן מסתכל עליי. "מה אתה רוצה?" אני שואל אותו. "להביך אותך." הוא עונה. זה באמת מביך. ואם חברה שלי תיכנס, מה היא תחשוב. דברים כאלה צריך לשמור למצבים מסוימים איתה בלבד. היא תכעס מאוד אם היא תגלה שאני מניף את התורן ולא לכבודה. היא כל-כך תכעס, שהיא עלולה להשכיב אותי על רגליה בתחת חשוף (שלי) ולתת לי מכות הגונות בטוסיק, ובזה איני רוצה. היא מצליפה עם הידיים שלה על פלחי ישבני כמו שוטים, אני יודע, הרגשתי את זה על בשרי. אז נעלתי את חדר המקלחת. בדרך-כלל אני לא נועל את חדר המקלחת, וגם היא לא, אבל נעלתי, לכל מקרה, למרות שידעתי שזה יעצבן אותה אם תגלה שהדלת סגורה. אבל תורן מורם ולא לכבודה... זה יעצבן אותה יותר.

התקלחתי כשאני מתעלם מאותו חצוף שהחליט להרים ראש בין רגליי, חפפתי ראש, הסתבנתי, והדלת ניסתה להיפתח. מה שלא קרה. "למה הדלת נעולה?" היא קראה. אמרתי לה שאני קורא ספר ואני לא רוצה שיפריעו לי. "במקלחת?!" היא שאלה. "עם מים זורמים?!" פה זה המקום לציין שאין לי שכל בכלל. לכן קשה לעבוד עליה, ולקח לי זמן להבין למה לעזאזל היא לא מאמינה. בהתחלה עוד התעקשתי. "למה לא? צריך פרטיות." והיא קראה "אם אתה מאונן אני חותכת לך את הזין, אתה שומע?! אני מתכוונת לזה." "אני לא מאונן, מאמי." אמרתי, וזה היה נכון. בכלל איך אפשר לאונן כשהיא כל הזמן רוצה עוד ועוד ומנצלת אותי בצורה נלוזה לגחמותיה המיניות הסוטות. "אז מה אתה עושה שם *באמת? *" "אני מתגלח, מאמי. אם יפריעו לי אני עלול להיחתך." "זה לא מקובל עליי," היא אמרה. היא הייתה מורה פעם. "זו פעם אחרונה שאתה נועל את חדר המקלחת. אתה שומע מה אמרתי? *אחרונה! *" "כן, מאמי." אמרתי בהכנעה. לעזאזל, זין דפוק, איזה צרות הוא עושה לי...

לבסוף התורן ירד ונפל, ואני סגרתי את המים, התנגבתי ויצאתי. "יש לך זיפים." היא אמרה. "אז מה?" לא הבנתי.
>>>>>>>>>>>>>>
יוני 2013

איש המגבעת עקוב אחר איש
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay