כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הטרמפיסטית

פריסת אורות העיר נשקה לאופק אחד והתעלסה עם משנהו.

פריסת אורות העיר נשקה לאופק אחד והתעלסה עם משנהו. רכסי החול כדמות שדיים של מידבר. לילה אפוף תשוקה הקיף מכל עבר ומכל מרחק את כביש אספלט מספר 69 עליו רצה אישה צעירה. לגופה שמלה ארוכה בלבד. נהג מכונית הספורט השחורה תעתע בה וזחל במהירות ריצתה. היא התמלאה כעס, רצתה להניח לו שייסע, ואולי לזקור לעומתו אצבע משולשת. אך באזור שומם זה, זה היה מסוכן. היא גם צריכה אותו, זו המכונית היחידה זה שעתיים ויותר. כמעט ללא מחשבה ולפני שתתחרט, עצרה והניפה שמלתה עד מעל אגנה, חושפת את רגליה, חלקות ולבנות, וערווה שחורה כמו הלילה.

המכונית עצרה בחריקת צמיגים.

היא רצה אליה, נכונה להתמודד עם כל טיפוס. הדלת הייתה סגורה, ולא ניתן היה לראות דבר מבעד לזגוגיות הכהות. כזאת הייתה אף הזגוגית הקדמית. זגוגית הדלת הורדה מעט רק כדי שיסתנן החוצה קול גבר צעיר שאמר "את נכנסת רק עירומה."

היא שקלה רגע, והפשילה את השמלה שתיפול מגופה. עירומה ניסתה שוב את הדלת. היא הייתה סגורה. לאחר רגע נשמע קליק והיא פתחה אותה ונכנסה, יושבת ליד גבר צעיר ונאה, אך פניו חסרות מנוח. בוחן את פנייה ומרחף בעיניו אל גופה. היא אספה את השמלה והניחה אותה לרגליה. אז סגרה את הדלת.

קולו של לאונרד כהן ריחף לעיתים בתשוקה כבדה ולעיתים אלימה. קול המוסיקה היה חרישי וחי, כאילו בקע בתוך ראשה. היא הביטה בפניו של הגבר שהושיט את ידו הקרובה וליטף סביב ירכה. ידיו לא היו רעות, רק אבודות קצת. שואפות כוח מהמוסיקה. היא נרגעה ואף חשה קצת תשוקה עמומה כשידו לחצה מעט על ירכה, וציפורניו הקצרות כמו גירדו את רגלה. מתקרבות למפשעתה, אך נסוגות. היא לא נטרה לו. ליטופיו לא יכלו להזיק, ולא הייתה בה התחסדות. היא אף פישקה מעט את רגליה כדי להקל עליו, ושקעה בנוחות בתחושת ידו שהייתה חוזרת לעיתים להגה לרגל סיבוב בכביש. שוקעת לאווירה של מוסיקה מופנמת ולוחשת ולרכסים החולפים אפלים מבעד לחלון. רצתה לראות אם יש לו זקפה, אך לא יכלה לדעת משום שבד מכנסי הג'ינס הגסים טשטשו את תווי אגנו.

הרכסים התחלפו בחלונות. לא היו עמודי תאורה, רק אורותיה הקדמיים של המכונית סימנו אור בריק ומסביב צללים. ידו הייתה רעבה, אך החלה לנסוג לעיתים קרובות יותר, והשהיות על ירכה הפכו קצרות יותר. היא חשה תחושה גוברת של לחץ על השלפוחית בתחתית בטנה. רצתה לבקש ממנו לעצור כדי שתוכל להשתין, אך חששה שזה ישבור אווירה עדינה שבנויה סביבו והוא יאבד בה עניין, ואולי ינטוש אותה לצד הדרך. אך הכאב הפך חריף יותר, והיא חששה שההתאפקות תפגע בבריאותה, והדרך עוד כל-כך ארוכה. "תוכל לעצור?" ביקשה. היא לא ידעה כיצד לומר זאת, ולבסוף הימרה על הבוטות שבמילים שבהם שר הזמר עם הקול הצרוד במערכת. "אני צריכה להשתין." הוא הביט בה רגע והחליש את מהירות המכונית עד שנעצרה, כמעט ללא חיכוך צמיגים. רצתה לומר –אתה תחכה לי, נכון? - אך ויתרה על כך ומשכה את הידית הקטנה. הדלת נקרעה ממסגרתה נפתחת אל הלילה. היא הציבה רגלה היחפה בחול ויצאה אל השממה האפלה. הרכסים היו רחוקים, אבל מספיק קרובים שבאו לכלל מחשבה. היא הביטה בו ועיניו היו שלוות ומובנות מאליהן. היא כרעה במקומה. הוא הביט בה והיה עליה להתכנס ולשכוח את עיניו כדי שהשתן יזרום. היא כרעה כך זמן, ולבסוף הרפו השרירים ושתן חם פרץ בקול שריקה דקה אל החול. עתה יכלה להביט בו מביט בה באותה השלווה. לא היו בעיניו אותה הקרירות שראתה בהן כשנכנסה קודם עירומה. השתן נחלש ופסק, והיא עלתה למכונית וסגרה את הדלת. הוא נגע קלות בירכה בקצות אצבעותיו והקיש על כפתורי ההילוכים. המכונית נעה באיטיות כמו בניסיון להתמזג שוב עם הלילה, וריחפה כקודם על תווי הכביש הכסוף. צבע ברונזה ועופרת. גופה לא היה מתוח עוד על היותה עירומה. היא חשה נינוחה והתרווחה מעט אחורה, פושטת רגליים לפנים. ניכר שחש בכך והפך אף הוא נינוח יותר. תנועותיו קלות יותר. הזמן דהר בין צלליות החול הרחוקות. איש לא נגע בה עתה. היא שקעה לנמנום, טובלת במצע אוויר חם מאנפף ומתוק, כקולה החרישי של המוסיקה. הצלילים נזלו עצלים ואווריריים מנקבי רמקולים שחורים מוסתרים.
>>>>>>>>>>>>>
יוני 2013

איש המגבעת עקוב אחר איש
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה