כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

פינחס שמעוני

רגע לצחוק ממנו

מדי חודש, מנכ"ל בנק גדול הולך למספרה השכונתית שקרובה למקום עבודתו. הוא יושב על הכיסא, מסתכל על האתר של הבורסה והספר עושה את שלו. בוקר אחד שואל הספר את המנכ"ל: "מה דעתך על המצב בבורסה היום?"
האיש ענה ביהירות, "למה אתה כל כך מתעניין בבורסה?" אז הספר עונה. "יש לי מיליונים בבנק שלך", הוא ממשיך ומוריד עוד כמה שערות עם המספריים, "אני שוקל להשקיע חלק מהכסף בשוק ההון".

"איך קוראים לך?" שאל המנהל ופנחס שמעוני הייתה התשובה. המנכ"ל מגיע למחלקת הלקוחות בבנק ושואל את המנהל האם יש להם לקוח בשם פנחס שמעוני? להפתעתו הוא נענה בחיוב. "בוודאי", עונה מנהל שירות הלקוחות, "הוא לקוח בשווי נטו עם 13.6 מיליון שקלים בחשבון שלו".

המנהל יוצא שוב החוצה, רץ את כל הדרך חזרה למספרה ובהגעתו הוא ניגש לספר ואומר, "מר שמעוני, אני רוצה להזמין אותך ביום שני הבא להיות אורח הכבוד בישיבת הדירקטוריון שלנו ולספר לנו את סיפור חייך. אני בטוח שנוכל ללמוד משהו מהניסיון שלך".

בישיבת הדירקטוריון, המנכ"ל מציג אותו בפני חברי הדירקטוריון. "כולנו מכירים את מר שמעוני, מהמספרה הפינתית ברחוב ליד, אבל מר שמעוני הוא גם לקוח מוערך. הזמנתי אותו לכאן כדי לספר לנו את סיפור חייו. אני בטוח שנוכל ללמוד ממנו."

מר שמעוני התחיל את סיפורו.

"הגעתי לארץ לפני חמישים שנה כמהגר צעיר מאירופה עם שם שקשה היה לבטא. ירדתי מהספינה בלי שקל. הדבר הראשון שעשיתי היה לשנות את השם שלי לשמעוני. הייתי רעב ומותש. התחלתי לשוטט. מנסה לחפש עבודה אך ללא הועיל. למרבה המזל, מצאתי מטבע על המדרכה. קניתי תפוח והיו לי שתי אפשרויות, לאכול את התפוח ולהרוות את הרעב או לפתוח עסק. אז מכרתי את התפוח ב-25 אגורות וקניתי שני תפוחים במה שקיבלתי. גם אותם מכרתי והמשכתי ככה זמן מה.
כשהתחלתי לצבור כמה לירות, הצלחתי לקנות סט משומש של כלים והתחלתי את דרכי כספר. לא הוצאתי אגורה על בידור או ביגוד, פשוט קניתי לחם וקצת גבינה כדי לשרוד. חסכתי אגורה אגורה ואחרי זמן מה, קניתי סט חדש של מספריים ומכונה חדשה, קניתי גם סינר ומברשת לגילוח והרחבתי את קהל הלקוחות שלי. חייתי כמו נזיר וחסכתי פרוטה לפרוטה. לאחר זמן מה, הצלחתי לקנות כורסה כדי שהלקוחות שלי יוכלו לשבת בנוחות בזמן שסיפרתי אותם, וזה הביא לי עוד לקוחות. לא הוצאתי אגורה על שמחות החיים. המשכתי לחסוך כל אגורה."

הדירקטוריון מהנהן לחיוב למשמע הסיפור הסוחט והמנכ''ל מפציר באדון שמעוני להמשיך. "לפני כמה שנים, כאשר הספר הקודם בפינה החליט לפרוש, כבר חסכתי מספיק כסף כדי לקנות את החנות שלו במקום הנהדר הזה. לבסוף, לפני 6 חודשים, אחותי, שהייתה זונה בתל אביב, נפטרה והותירה לי 13.6 מיליון שקל".

Avaraius The Tale Teller עקוב אחר Avaraius
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Just Me
Just Me
משעשע ועצוב בו זמנית
מעניין
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Avaraius The Tale Teller
(17+) אתאיסט, אבל לא מולך.
(17+) אתאיסט, אבל לא מולך.
מאת: Avaraius The Tale Teller
תשקרי לי בכנות
תשקרי לי בכנות
מאת: Avaraius The Tale Teller
(17+) אל תעירי את פנדורה
(17+) אל תעירי את פנדורה
מאת: Avaraius The Tale Teller
סיפורים אחרונים
חנוקה
חנוקה
מאת: מישהי .
סמים על הבוקר
סמים על הבוקר
מאת: איש המגבעת
גשם
גשם
מאת: איש המגבעת
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions