כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ג׳רמי שלי

הגולגולת

זו היתה שעת לילה מאוחרת ולייזה התיישבה ליד שולחן הכתיבה שלה כשפתילית נפט מאירה את ערימת הספרים שמונחת עליו. היא היתה עסוקה בליטוף הגולגולת שהיתה מונחת על ירכיה וידה האחרת נתנה מנוח לראשה הומה המחשבות. היא אפילו לא שמה לב שחולצתה כמעט והופשלה מתחת לשדיה. ערימת הספרים שקראה מדי לילה לא עיניינו אותה ברגע זה. כרגע חשבה על המוות.
בעלה עד לפני שנתיים נקבר בבית הקברות הנוצרי והעצב לא מש מתווי פניה היפים. האור המרצד השתקף במחשבותיה. מאושר לעצב. מהאושר שחוותה עם בעלה אל מול המוות שלקח אותו ממנה. שנה אחרי פטירתו, אמרו לה שכבר עבר מספיק זמן והגיע הזמן לעבור הלאה, אך לייזה חשבה אחרת. היא ליטפה את הגולגולת של ג׳רמי בעלה שלקחה אותו מהקבר באישון לילה. זה היה ערב שלא יכלה לסבול יותר את הבדידות ואת נוכחותו שהיתה חסרה לה כל כך. היא ידעה שזהו מעשה קיצוני, אבל שימות העולם, ג׳רמי הוא שלי. כל כך רצתה לבכות, אך נוכחותו מאז אותו לילה היוותה לה חברה. ידעה שהוא היה רוצה שתמשיך הלאה, שתהנה מהחיים שנותרו לה.
לרגע חלפה לה מחשבה על אדוארד, אחד מהמחזרים הצעירים והיפה ביותר ביניהם. היא נתנה למחשבה לצוף לרגע, אך דחתה אותה על הסף. אף אחד לא מתקרב לג׳רמי שלי. רוך ליבו, נועם הליכותיו ואהבתו הגדולה. הוא היה המחזר הראשון שפגשה, שבין רגע ידעה שזה הוא. ידעה שהוא יהיה בעלה.
כך כל לילה ליטפה את ראשו המוצל על ירכיה, מדמיינת כיצד היה בין אותם הירכיים וגרם לה לעונג. היא היתה מענגת עצמה ומתבוננת במה שנשאר ממנו. מראשו שכל כך דיבר אליה, שכל כך נגע בה. זה תמיד היה באישון לילה ובזמן גניחותיה העמוקות התבוננה בארובות העיניים שהיוו בית לעיניו הירוקות אפורות. היא תמיד אהבה איך שהיה מתבונן בה. ג׳רמי שלי, לחשה בזמן שעינגה עצמה.

אלרן בשרי עקוב אחר אלרן
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions