כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מאה שקלים ישנים

XXX

לקחו אותי בערב לטיול שורשים, לביה"ס היסודי שלי. נתנו לי את הקביים, הרכיבו לי את השיניים התותבות, והסיעו אותי במכונית הרחפת עד חצר ביה"ס. שם נתנו לי לרדת וליוו אותי עד השער. בשער עמד בנצי השמן הכייס, בן 8 וחצי, מלקק ארטיק אדום, לועס מסטיק ורוד, וכל הכיסים שלו מלאים ופלים מצופים שוקולד וסוכריות טופי. ראה אותי התחיל לצחוק "וווההה... איזה זקן אתה!" "מה נשמע, בנצי." אמרתי ממרום שנותיי. "באתי לטיול שורשים." "אתה הולך לחפש פה שורשים? בשביל מה, למרק?" והוא התחיל לצחוק. "כן," הצטרפתי לבדיחה, "הזקנים של העתיד אוכלים שורשים." "טוב, מאה שקל דמי-כניסה." "אין לי מאה שקל, בנצי. לא קצת הגזמת במחיר?" "למה?" הוא אמר, "כולם הביאו, תראה כמה מאה שקל יש לי." והוא הראה לי מלא מטבעות של מאה שקלים ישנים. "אבל עכשיו יש שקלים חדשים!" הזדעקתי. "בעתיד יש שקלים חדשים?" הוא שאל בחשד. "כן." "אז כמה שווה המאה הישן?" "אחד חדש." "אז תן לי שקל חדש." הוא אמר פתאום והושיט יד. הוצאתי מהכיס ונתתי. "וווייי.... באמת יש שקל חדש! וגם עם זה אפשר לקנות שקית מיץ קפוא?" "כן." שיקרתי, פוסח על האינפלציה. "אז תיכנס."

נכנסתי וראיתי את המורה שלי לחלילית. "למה אתה לא בשיעור?!" הוא שאל בתקיפות. "איזה שיעור?" שאלתי. "שיעור חלילית, כל הזמן אתה מבריז, אני שמתי עליך עין, אתה על הכוונת שלי, אל תתפלא כשתקבל את התעודה." "אתה לא רואה שאני זקן?" באמת אתה נראה לא טוב, אתה חולה?" "אני זקן!" צרחתי. "אז גם משיעור כושר אתה מבריז? חכה אני אדבר עם המחנכת שלך, בן-זונה." והוא הלך.

נכנסתי וראיתי את הילדים משחקים סטנגה. "היי, רוצה לשחק?" קרא אחד. "הוא לא יודע לשחק." אמר שני. "אבל חסר לנו שחקן, זה לא פייר 3 נגד 4." "הוא יכניס לנו גול עצמי, עדיף שלא כדאי." אמר שלישי. "היי, לך תשחק חבל עם הבנות!" צעק הראשון והם צחקו.

הייתי כבר עייף, אז ישבתי בצד. פתאום באה מורה צעירה. "למה אתה לא משחק עם הילדים?" "אני נח." "מנה חמה! כלומר, מה נח אתה מה? אתה עוד צעיר, יש לך המווווון..." והיא עשתה עם הידיים, "זמן עד שתהיה עייף." "אבל אני באמת עייף." "היה לך שיעור כושר? בטח יהיה לך מאוד כיף לשחק 5 אבנים." לא עניתי. "נכון שיהיה לך כיף?" "אין לי 5 אבנים." עניתי. "מה זאת אומרת? אתה רוצה את המרובעים האלה מברזל? לא חבל על הכסף? הנה פה בגינה יש הרבה אבנים, תמצא כמה טובים ותשחק." "טוב." אמרתי. היא לא הלכה. "אמרתי טוב!" "אתה נהיה ילד חוצפן, אני אדבר עם ההורים שלך." והיא הלכה.

חזרתי לשער וראיתי את בנצי. "בנצי, רק אתה יודע שאני מהעתיד." "בטח כיף בעתיד, לא? חלליות, ומכוניות טסות, ומכונות-זמן, ורובי-לייזר, ויצורים מכוכב אחר..." "שמור על עצמך."

חזרתי לרחפת והבת שלי עזרה לי להיכנס והביאה אותי הביתה. בבית היא עזרה לי ללבוש פיג'מה והכניסה אותי למיטה. "להכין לך משהו, אבא? לאכול אולי או לשתות?" "כן, אני רוצה לחמנייה עם שוקו."
>>>>>>>>>>>>>>>
יוני 2012

איש המגבעת עקוב אחר איש
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
חנוקה
חנוקה
מאת: מישהי .
סמים על הבוקר
סמים על הבוקר
מאת: איש המגבעת
גשם
גשם
מאת: איש המגבעת
לטיפה סטירה
לטיפה סטירה
מאת: השם שלי הוא ..
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema