כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

לברוח

ופתאום הפרופורציה נתנה לי סטירה מצלצלת.

בריחה

בחיים לא חשבתי שלהיות מחוסרת בית יהייה משהו מילולי כל כך.
תוך שלושה שבועות החיים שלי השתנו מנקודה יפה ונשאבו לתוך ריק שחור. חוסר תחושה
לא חשבתי שהאדם שאהבתי נואשות יפסיק להיות ובחיים לא חשבתי שאבא שלי ינשל אותי שוב. פעם אחר פעם, סיוט מתמשך.

ההרגשה הזאת שאבא שלי נוטש אותי. במשפט אחד שחותך את האוויר. בשביל מה באת? קחי את הדברים שלך ועופי מפה אני לא רוצה לראות אותך.
שורף תנשמה. אין לי אבא. פעם דברים כאלה היו משתקים אותי אבל היום, פתאום זה עובר ליידי. כל העצב העוצמתי הזה משנה צורה. הפכתי קצת לזומבי.
כהרגליי ילדות כשאבא היה מסלק אותי מהבית, זה הולך ככה; הדברים הראשונים שהמוח קולט שיש בחדר, לאסוף מהרמהר לדחוף לדבר הראשון שאני רואה, תיק שקית הכל תופס
ולברוח.
מיוחדת. לא יכולה לעזוב את הבית בטוב, כמו כל הילדות שמנת, כמו אחיות שלי.. איך הן עושות את זה?
אני לא מכירה משהו אחר הלואי והייתי יודעת אחרת חוץ מלברוח.. אני נשבעת

ביום ראשון האחרון, שמת אותי בעבודה ולא הצלחתי לצאת מהרכב, עלו לי דמעות. היתי שבוזה ועייפה כל כך.
ואז אמרת אני חוטף אותך לים. נזכרתי באיש שאהבתי כל כך שאמר לי פעם בכזאת קלילות מה הבעיה אקח אותך לים. לא הייתי בים חמש שנים שלמות. אז נסענו. הוא היה מלוכלך, אז הרמנו. ופתאום הפרופורציה נתנה לי סטירה מצלצלת.. בשביל הים אני משתווה לגרגר החול... וזה בסדר שאין לי בית אין לי אבא ואין לי אותו.. יש אנשים שלא ראו את הים כל כך הרבה שנים. ואני.. אני ראיתי

yarden .. עקוב אחר yarden
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
בוקס בבטן:(
הגב
דווח
מישהי .
מישהי .
כואב לקרוא.
שולחת חיזוקים..
מקווה שיגיעו
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
סיפורים אחרונים
האיש אשר לא ידע דרכו
האיש אשר לא ידע דרכו
מאת: איש המגבעת
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .