כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

נפרדנו

ביום האהבה

אני יושב במסעדה, רואה את כל הזוגות כולם מאושרים, טוב יותר קל להיות מאושר שסטייק 300 גרם מונח לידך.
התמונות עפות באוויר, כוסות של יין נמזגות כמו דלק, ורק אני ואת בקושי מחליפים מבטים.
מי חשב על פרידה ביום האהבה? .
כנראה שאנחנו.
כן דווקא ביום הזה הבנתי שמגיע לי יותר.
במקום לשלוח לך פרחים, שלחתי לך מילים קשות, מילים שלעולם לא יתנו לחזור ולהיות ביחד.
את יודעת היית הצל שלי בתקופה האחרונה, ולכתוב עלייך עכשיו בלשון עבר יותר קשה מכל דבר אחר.
כנראה שגם ניוקי ערמונים לא יחזיר את מה שהיה לנו.
אני יושב במסעדה, שותה עוד צייסר, ואת מחייכת, משדרת עסקים כרגיל בזמן שאני הפסדתי את הלב שלי עלייך.
הפסדתי הכול.
והכי גרוע הפסדתי את עצמי.
אני יושב כאן, שותה את החיים שלי, וחושב איך הצלחת להפיל אותי, איך הצלחת לגרום לי להישבר ובסוף ללכת.
את בטוח תיהי הפרידה הכי קשה שלי, אכלתי פרידות כמו שאוכלים במבה, אבל הפעם זה שונה.
כי אני קם לבוקר שאחרי ומרגיש כמו מת, כמו מישהו שלקחו לו את הלב, קם עם משקולת בראש והכי גרוע על הלב.
מנסה להסביר לאנשים את כל מה שקורה, אבל אף אחד לא יכול להבין, כי לא בטוח שהם חוו משהו כל כך עוצמתי.
אהבתי אותך יותר מדי, ובן אדם שנותן יותר מדי נשאר בלי כלום בסוף, ככה זה.
בוקר קשה ועוד יום ראשון, יום ראשון שאת לא שלי כבר.
אני עושה הכול כדי לא לחשוב עלינו שוב, אבל זאת כבר לא החלטה שלי, המחשבות באות לבד, רודפות אותי וימשיכו לרדוף, עד שדמותך לאט לאט תעלם.
אני כבר לא יודע מי אשם, וכנראה שזה לא משנה, במלחמה הזאת אין מנצחים וזה מה שכואב.
אני רציתי רק לגרום לך אושר, אבל זה קשה כשלא רצית לקבל אותו.
אז אתמול במסעדה באמצע "יום האהבה", החלטתי שאני מוותר עלייך אחרי עוד ריב שהוציא את האוויר, מצחיק שאת היית האוויר לנשימה שלי, ועכשיו צריך ללמוד לנשום בלעדייך.
"היי להביא לכם חשבון"? .
המלצר קטע את השקט שהיה בינינו.
"כן בבקשה".
אמרתי לו.
ובלב שלי אמרתי זה לא משנה כמה יצא, אני כבר הפסדתי זהב.
יצא 550 שקל ולב שבור אחד שמריח מאלכוהל.
"אתה רוצה טיפ"? .
שאלתי את המלצר.
"נו ברור".
הוא ענה.
"אל תיתן מעצמך יותר מדי בסוף תשאר בלי כלום".
נשארתי בלעדייך, אבל טיפה יותר עם עצמי, משהו שכבר שכחתי, משהו שנאבד לי שנקרא אתה עצמך.
"אני מקווה שאת מבינה שזה נגמר".
אמרתי לך.
"אני מקבלת את זה".
ידעתי שתקבלי את זה, הבעיה שהלב שלי לא מקבל את ההפסד, לא מקבל את האובדן.
אבל בסוף זה יקרה, בסוף הוא יחזור להיות שלם, ואני אפסיק לשלם באהבה.
"תודה רבה לכם יום האהבה שמח".
המלצר אמר לנו באותו רגע שקמנו.
יום האהבה שמח כן בטח, שמח לא יהיה פה, מה שבטוח תקווה חדשה נכנסת אליי.
תקווה שסוף סוף אני אפול על אהבת אמת.
רוצים טיפ? .
אל תתנו מעצמכם יותר מדי בסוף תשארו לבד.

Yoav Rehavi עקוב אחר Yoav
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אודליה כחלון
אודליה כחלון
כמה התגעגתי לכתיבה שלך!
הגב
דווח
דנה
דנה
בדיוק עוברת פרידה... התחברתי בטירוף, ריגשת❤
הגב
דווח
Kipod Kipod
Kipod Kipod
כמה אתה תותח חבר! ריגשת
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Yoav Rehavi
3 בלילה
3 בלילה
מאת: Yoav Rehavi
ניצחתי.
ניצחתי.
מאת: Yoav Rehavi
להתגעגע בתל אביב
להתגעגע בתל אביב
מאת: Yoav Rehavi
מכל הגברים בעולם
מכל הגברים בעולם
מאת: Yoav Rehavi
לילה מטורף
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan