כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

ההצגה חייבת להמשיך

חיוכים מכוסים בשכבות של לפיסטיק

וזה קורה לעת ערב,
את המסכה והתלבושת שאת בכל בוקר עוטה את מסירה בערב.
את החיוכים את מורחת בלפסטיק עמיד,
את הכאב את מטשטשת בעזרת המייקאפ. שכבות של כיסוי, כיסוי לפצעים שחלילה לא יראו כמה את פגומה יקירתי.
מסתכלת מבט חטוף במראה,
רואה את השחקנית הטובה ביותר בהצגה של חייה.
ולעת ערב,
כשהאורות כבים ומחיאות כפיים הסוערות מתחלפות בשקט מחריש אוזניים את מקלפת את כל שכבות ההגנה המכוסות במייקאפ וחושפת את הצלקות הרבות.
צלקות שאיש אינו יודע,
צלקות שאותן סחבת ותסחבי עוד שנים.
את תשתקי ותיהיי השחקנית הטובה ביותר בעיר,
את הכוכבת של ההצגה של עצמך.
את מי שאת באמת, את מסע חייך, לא תעיזי לספר ולחשוף כי מי בכלל יקשיב?
אז תמשיכי בהצגה היומיות,
זו שאת זוכה לה מידי יום לקבל מחיאות כפיים סוערות ולכסות את עצמך בשכבות של איפור ואף אחד לא יקלף את האמת שלך.

Lady. .L. עקוב אחר Lady.
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה