כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אישה היא חסד.

אישה היא מותרה, זכות של כל גבר לקרוא לה 'שלו'. 'גבר' אינו נמדד במידת אושר או עושר, אינו נמדד במידת חוכמה או בינתו שלו, 'גבר' נמדד במידת כל אלה ועוד השוכנים אצל האישה שהוא קורא לה 'שלו'.

הוא אמר לי. "לא פשוט הוא הדבר. אישה היא חסד, מותרה, זכות של כל גבר לקרוא לה 'שלו'. 'גבר' אינו נמדד במידת אושר או עושר, אינו נמדד במידת חוכמה או בינתו שלו, 'גבר' נמדד במידת כל אלה ועוד השוכנים אצל האישה שהוא קורא לה 'שלו'."
חקרתי את העין הבודדת שלו... ראיתי את המעבר, אבל לא כולו, אני מכיר את התכסיסים שלו כמעט כמו חוכמתו ותבונותיו.
"גם לי יש בנים. שניים מהם. ואישה שאני כה אוהב גם אחרי מותה. לא נישאתי פעמים, גם לא הסתכלתי על אחרת."

"אבל אני לא אתה, אתה מבין את זה, כן? אנחנו שונים, הגענו מעולמות שונים, זמנים שונים-" אני מנסה לסתור אותו אבל הוא קוטע אותי עם יד כבדה וגדולה שמונחת על כתפי.
"הס, ילד, הזמנים אולי משתנים. אך ההיסטוריה נידונה לשוב, כמו גלגל שעולה ויורד גם כישור הזמן ממשיך הלאה, אין מטה או מעלה, יש רק את העכשיו. אין שוני אחת לפנים או נופים, כי לב האדם ישאר חפץ לאותן אמיתות עד קץ."

אנחנו ממשיכים לשבת עוד רגע בשקט. המבט שלי היה על העיניים השקטות שמסתכלות על הים, רואות את הגלים, את המעבר. עיניים שמחפשות משהו שכבר לא פה, השקט שבחוץ וטייפון שוצף בתוכן.
"אני מבין על מה אתה מדבר... אבל איך זה אמור לעזור לי? היא לא סומכת עליי, היא לא רוצה לשמוע ממני בכלל! איך אני אמור להוכיח לה שאנחנו אמורים להיות יחד והיא לא רוצה שום קשר אליי.. ?"
תחושה מעורפלת של דמעה מלטפת לי את הלחי והוא רואה אותה גם בלי להסתכל לכיוון שלי.

"הידעת, איש קטן? אם הדמעה הראשונה זולגת לה מימין, היא אחת של אושר. אך שלך, אמיתית היא מלב שבור, העין השמאלית בוכה רק כאב ועצב."
"ככה איבדת את העין הימנית?" מצאתי את עצמי שואל אותו ללא טקט בשיט, הבנתי את זה קצת מאוחר מדיי אבל לפחות זה הוציא ממנו גיכוך. האחיזה שלו מתהדקת עוד קצת על הכתף שלי והוא לוחש בקול רם.
"לא. עיני אבדה לי בעוד ימים בהם איש קטן הייתי, קטן וחסר ניסיון אשר ניסה בעול כתפיו לכבוש את העולם. עבור חוכמה ובינה הקרבתי אותה, וחוכמה ובינה אכן קיבלתי. אך גם לעת, איבדתי את היקרים לי מכל... קללה היא החוכמה.
"מאז, איש קטן, איבדתי את יכולתי לשמוח לאמיתה, השמחה נמוגה ובמקומה תפסה הצרה, הכאב. עצב גדול."

הוא הוריד את היד מהכתף שלי ולאט נעמד על הרגליים, מותח את הגב מעט אחורה ונשען על המטה הארוך שלו. ישיבה על סלע היא בהחלט לא הדבר הכי נוח בעולם למישהו בגיל שלו.
"מה אתה כבר הולך?" אני מנגב את הדמעה ומתרומם לעמוד לידו. שני עורבים שחורים גדולים מגיחים משום מקום כשאחד מתישב על קצה המקל והשני על הכתף שלו, הוא מסתובב אליי לאט, מחייך, ומלטף את האחד שעל הכתף מתחת למקור.

"כן. ישנן מעשיות לספר וסיפורים לטוות; אל דאגה איש קטן, כי הספר שלך רק התחיל, גם אם כי שלי קרב לסיומו ונגמר."
"אבל אודין לא ענית לי על השאלה! מה אני אמור לעשות עכשיו?"

שוב. הוא מחייך אליי.
הסנדק החכם, שליט כל האלים באסגרד, אודין מפנה את המבט שלי אל האוקיינוס. צופה בסירת דייגים קטנה קצת רחוקה ממשור החוף.
"לא פשוט הוא הדבר. אישה היא חסד, מותרה, זכות של כל גבר לקרוא לה 'שלו'... אם הנך אכן מאוהב באמת, לא תנוח נפשך עד אשר תגיע אל חפצה. אין בי החוכמה לנבא את הדרך אל לב האישה. אך מחוכמתי אומר זאת. אם אכן היא אוהבתך בלב אמיתי כשלך, איש קטן, היא תמצא דרכה חזרה אליך, ואם לא? עוד תמצא את תשובתך אצל האחת שבאמת נועדו ימיכם יחדיו."
ולפני שיכולתי לומר משהו הוא נבלע לתוך אור מסנוור כשרעש של רעם ממלא את העולם מסביבי, אבל לא בצורה מחרישה, יותר כמו עימעום של בס ברמקול.

הוא השאיר אותי לבד עם הרבה מחשבות. יותר שאלות מתשובות;
חזרתי לשבת על הסלע והסתכלתי בגלים שנשברים על הצוק מתחתיי, חוזר על המילים שלו בראש כאילו התשובה פשוט תנחת עליי מהשמיים.

אם אכן היא אוהבתך בלב אמיתי כשלך, איש קטן, היא תמצא דרכה חזרה אליך, ואם לא? עוד תמצא את תשובתך אצל האחת שבאמת נועדו ימיכם יחדיו.

וישבנו על צוק מול הים
וישבנו על צוק מול הים

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

The Thousand Faces Villain עקוב אחר The Thousand
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
סיגל מור
סיגל מור
אהבתי ממש .כל האווירה של הסיפור גרמה לי לדמיין את הדמות על סירה כמו השיחות של רגנר עם אודין בסדרה וויקינגים.
המסר יפייפה :)
הגב
דווח
guest
וואוו כמה מרגש, תודה לך❤
הגב
דווח
Alon PAGLIN
Alon PAGLIN
סיפור מקסים מאוד.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
The Thousand Faces Villain
הוואטסאפ שלך הפך ליומן שלי
הוואטסאפ שלך הפך ליומן שלי
מאת: The Thousand Faces Villain
את הסיבה ואני רק רוצה שתדעי
את הסיבה ואני רק רוצה שתדעי
מאת: The Thousand Faces Villain
כמוך יש רק אחת
כמוך יש רק אחת
מאת: The Thousand Faces Villain
אם את טעות שהבנתי שלא טעיתי לגביה
אם את טעות שהבנתי שלא טעיתי לגביה
מאת: The Thousand Faces Villain
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
סיפורים אחרונים
אובססיבי
אובססיבי
מאת: A &A
ליבי - פרק 18
ליבי - פרק 18
מאת: כותבת אנונימית
משפחת חרוזוני
משפחת חרוזוני
מאת: Gilead Nevo
מילה של גבר
מילה של גבר
מאת: Yuval V
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D