כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

יולי שלך

..

"יולי אני ואת זה לתמיד"-
אמיתי היה מכריז ומושך בידי שאצטרף אליו לטיול בין העצים
עוד שהיינו בני 9 היינו משחקים יחד שעות בטבע
ולא פעם יצא שהיינו שוכחים גם להורים להודיע..
אני הייתי קוטפת פרחים והוא בינתיים היה מספר לי על החיים היפים שיהיו לנו בעוד כמה שנים
בתגובה תמיד הייתי מצחקקת ואוכלת מצוף הפרחים הלבנים
והוא היה נעלב שלקחתי אותו קצת מובן מאליו
שלא ברצינות התייחסתי לחלומות הגדולים שלו
אבל מה יכולתי לעשות?!
היינו ילדים קטנים שעדיין בחול משחקים..

הלילה אמיתי חזר שוב לגעת בי
כמו פעם הצלחנו ליצור אנטימיות שנשכחה מגופי
שלפתע דלת חדר האמבטיה נטרקה בחוזקה
והפחד במהרה תפס לו מקום מכובד בתוך עיניי הדבש
הוא לא חושב פעמיים ומוריד אותי מעליו
ומוסיף כבדרך אגב שאצא מהחדר ואסגור אחריי
"יולי תני לי אוויר מה לעזעזל את לא מבינה?!"-
אמיתי צועק לעברי כשהוא ממהר להוריד את היד שלי
כשהיא נוגעת בגופו
מנסה לנחם אותו
להרגיע את כל מה שכל כך גועש אצלו..
לפעמים אני מוצאת את עצמי מפחדת ממנו
אני לא בדיוק יודעת ..
אולי זה לא ספציפית ממנו
אולי זה יותר מהזכרונות שמציפים אותו..
אני מכירה את אמיתי אני יודעת את מי בחרתי
שבכל לילה ישן לצידי במיטה
אבל מה שהיה שם באותם לילות
אותן מראות ..
אותן גופות
אותו גהינום עליי אדמות..
לוקחים אותו ממני
ולפעמים נדמה לי שכל הסיכויים הפעם נגדי..

את ההתקפים שלו אני מזהה דרך הנשימות הקצרות שלו
שברגע הופכות כבדות
בכל הכוח נלחמות
לא מוכנות להרפות מזכרונות
לא שוכחות ..
ואת גופו הגברי עוטפות הצמרמורות הנאמנות
והוא מזיע את התמונות שרצות לו מול העיניים האדומות
שבאותן הדקות לראות אותי לא מסוגלות
הן צוללות עמוק מדיי
ולבד מדיי .. למצולות
ואין שם מקום בשבילי ..
לא משנה כמה ניסיתי
"ברגע שזה קורה שום דבר לא יכול להציל אותי תביני "-
הוא מסדר את כל הבלאגן שהוא מסביבנו עשה ומסביר לי..

אז אני לובשת בחזרה את העלבון ובורחת לסלון
כי לידו הוא לא רוצה אותי
הוא לא צריך אותי שם..
אז אני מתקשרת לאמא ובוכה
כל כך בוכה ועל הדרך משביעה אותה
שלא תספר על זה למשפחה
ובטח לא לאחי שבטח יעשה כזאת מהומה ..
עדיף שישאר כרגע ביני לבינה
"יולי בת אהובה שלי.. הוא פגע בך
תעני לי.."-אמא שואלת
אמא דואגת
אמא תמיד נלחצת
ואני מבינה אותה
אבל לא מוצאת את המילים הנכונות שיצליחו להרגיע אותה
גם אם קצת אשקר לה ..
לא נורא העיקר שלא תיקח ללב בגילה
אני עושה 'לא' עם הראש ורק מסבירה
"הוא נשאר כל הלילה ער.. ושוב הופיעו החרדות"-
אני חייבת להוציא את זה ממני
ומפסיקה למשוך באף הנוזל שלי
נותנת לנזלת להשתתף בצער שלי
ומתאבלת לבד שגם החודש לא נקלטתי
"יולי .. לא תמיד צריך להחזיק כל כך חזק"-
זו לא הפעם הראשונה שאמא אומרת לי להפסיק לנסות
ואת מה שמת להפסיק להחיות ..
שמזמן שכחתי את המשמעות של המילה לחיות
"זה בעלי"-אני אומרת לה בשקט ומנתקת
לפני שהיא שוב משכנעת אותי לעזוב
כי מגיע לי בהרבה יותר טוב..

פוסט טראומה זה לא עוד דרמה זולה בטלוויזה
אלו החיים שאני חייה עם אמיתי על בסיס קבוע
זה לא משהו שחולף עם הרוח
ובכלל לא קשור למצב רוח
זה לא משהו שעוד רגע יהיה מאחורינו
גם אם נרד לאילת יחד לעוד יום כיף
גם אם נשב על כיסאות מפלסטיק ובים סוף נשתזף
זה כמו לדרוך על האש יחף
זה את הנשמה מבפנים שורף
אבל אני עייפה ומותשת
עד שעם ריח הפחם השחור לישון אני מתרגלת
אני כבר לא מתלוננת..

אני הולכת למטבח וממלאה כוס מים שקופה
את כולה עד שהיא מחליקה ונופלת לי מהידיים שרועדות
מכדי להחזיק בה יציבה
אני מתחילה להרים את שברי הזכוכיות הגדולות לפח
ובוכה
בוכה חזק
בוכה בכל הכוח
על הילדים שהיינו בהתחלה
ומאחור נשארו בלי יותר מדיי ברירה..
ושאני מחליטה לחזור לחדר השינה
רק שאני שומעת את הדממה
קוראת לי 'השטח פנוי ברוכה הבאה'
אני מוצאת את אמיתי שוכב על הגב ובוהה בתיקרה
ואני בוהה בו מהצד
אני מניחה את כוס המים על השידה
ונכנסת למיטה
אני לא שואלת כלום
למדתי להבין שיש מצבים שחייבים
עם השאלות להמתין..
לפחות עד הבוקר..
כיביתי את האור ושתקנו
עדיין לא לגמרי נרדמנו
"אני מצטער יולי.. אל תבכי בבקשה זה גומר אותי
.. את הכישלון של הנישואים האלו אני לוקח על עצמי
אלו לא החיים שרציתי עבורינו ומפחידה אותי המחשבה שאני לא מסוגל לתת לך את החיים שחלמנו.."-הפעם לא אמרתי כלום
בחרתי להקשיב לו..
"מגיע לך בעל מתפקד
מגיע לך גבר שיעשה איתך אהבה
אהבה מטורפת
כל הלילה
על המיטה שחורקת ..
מגיע לך גבר שיסתכל לך בעיניים
שמסוגל להגיד לך כמה הוא אוהב שאתם ככה
מחזיקים ידיים..
מגיעים לך ילדים עם פרצופים מרוחים בשוקולד על הפנים
יולי מגיעים לך חיים מאושרים..
ובשביל לתת לך את זה אני צריך לשמור עלייך מכל החרא הזה
ומה אני יעשה יפה שלי?!
אני לא מצליח".. -ראיתי את הגבר שעייף ממלחמות
מהמלחמות שאף פעם לא נגמרות

באותו לילה נשארתי חבוקה בתוך הזרועות החזקות שלו
בתוך הידיים המוכרות שלו..
ששנינו מותשים.. נאחזים
נוצרים רגעים שברגע להשתנות עלולים
ומדברים בעיניים מילים שאף אחד חוץ מאיתנו
לא יצליח להבין..

באמצע הלילה לחשתי לו את המשפט האהוב עליי
"יולי.. אני ואת זה לתמיד"-
ובפעם הראשונה מזה חודשים
הצלחתי לישון
שנת ישרים ..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

איב ... עקוב אחר איב
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
משה נצ'ו
משה נצ'ו
וואו מרגש בטירוף
אין עליך איב יום עצמאות שמח שיהיה לך ולכל המשפחה שלך
הגב
דווח
1 אהבתי
איב ...
איב ...
הלוואי וזה היה רק עוד סיפור בmypen
ולא חיי הישרדות של אנשים שבזכותם
יש לנו מדינה..
חג עצמאות שמח גם לך
הגב
דווח
1 אהבתי
סיגל מור
סיגל מור
כמה שזה נושא כאוב ולא מטופל מספיק לצערי בארץ. אלה שנותרו בין המתים לחיים.
לא יכולתי להפסיק לקרוא .ואו
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
איב ...
למה אמא לא יושנת עם אבא?!
למה אמא לא יושנת עם אבא?!
מאת: איב ...
לרקוד מול המראות
לרקוד מול המראות
מאת: איב ...
העמידה הזקופה שלך
העמידה הזקופה שלך
מאת: איב ...
לאכול חתיכת לחם
לאכול חתיכת לחם
מאת: איב ...
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan