כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מיטל

XXX

הייתה לו אבן חדה. הוא היה שורט בה את כף ידו לפעמים. הוא היה אוחז באבן וסוגר עליה את כף ידו, וכף ידו הייתה נשרטת וזבה דם. הוא היה אוהב את חברה שלו מיטל, אבל חברה שלו מיטל השתגעה, והייתה נכנסת ויוצאת מבית משוגעים. גם בבית שלה הייתה רחוקה מלהיות יציבה. הבית היה מוזנח, הגוף שלה היה מוזנח, המוח שלה היה מוזנח, והיא הייתה שומעת מוזיקה כבדה בקולי קולות. פעם הביאו משטרה כי היא ניסתה להתאבד. לא משנה איך. השוטרים קראו לחלוקים הלבנים, ואלו העלו אותה על טנדר סגור ולקחו אותה לשלושה חודשים - מי יודע לאן. כשהיא חזרה, היא הייתה זומבית. בקושי אוכלת, וגם מה שהייתה אוכלת - הייתה מקיאה. היא הייתה דוחפת אצבעות לגרון ומקיאה. כמעט לא היה לה מה לחרבן. ההורים של מיכה אמרו לו - מה אתה צריך אחת כזאת, לא חסר נשים, תמצא אחת טובה ונורמלית ותרקום איתה יחסים. אבל הוא רצה את מיטל, הוא לא רצה אחרת. הייתה להם היסטוריה ביחד, לא תמיד היא הייתה ככה. גם הוא נדפק במדבר של התקופה, אבל היא יותר. ובגלל שהוא נדפק גם - הוא הבין קצת מה עובר עליה, שזו לא אשמתה, פשוט האנשים רעים וכל המערכת החברתית דפוקה. כשהוא היה שוכב איתה - זה היה כמו לשכב עם בול עץ. אבל היא אמרה שהיא רוצה, והוא לא רצה לאכזב אותה. אחר-כך היא הייתה מסתגרת בשירותים, שעות, לפעמים חמש שעות. היא הייתה יוצאת עם עיניים סדוקות, שותה משהו קר והולכת לישון. רק אז הוא היה הולך לביתו. תמיד היא הייתה בבית. תמיד כשהוא היה מגיע - היא הייתה פותחת לו את הדלת. אפילו אם היא הייתה יישנה - היא הייתה קמה ופותחת לו את הדלת. לפעמים ממשיכה לישון. לפעמים מתכסה בשתיקה כשהיא מעשנת סיגריות. הוא לא ידע מה בדיוק קרה לה שהיא נהייתה ככה. אבל שמע משפט - כל העולם כולו גשר צר מאוד, ואי-אפשר שלא ליפול, מתישהו, איכשהו. אבל אפשר לקום. הוא חיכה לה שהיא תקום. הוא האמין שזה יהיה קשה - אבל היא תקום. היא תהיה אחרת - אבל יהיה להם טוב, זה עם זו, זו עם זה. לכן הוא לא ויתר עליה, הוא לא היה יכול. הוא אהב אותה והיא החברה הכי טובה שלו, עדיין. ואם משהו לא בסדר - חברים אמתיים לא נעלמים, הם צולחים אתך את המסע ונותנים לך כתף תומכת. וזה מה שהוא עשה. העולם היה נראה ריק כשהיא לא מילאה בו את נוכחותה. הימים היו ריקים כמו אין בהם תוכן, ולא היו חלומות מלבד שתחזור לעצמה. הנשים האחרות היו מתגאות בשפיות שלהן וזה צרם לו. הרי השפיות כל-כך שבירה. ברגע אחד אתה יכול לאבד את דעתך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

איש המגבעת עקוב אחר איש
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov