כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הסיפור נגמר...

ומה איתי?

"אז זהו, הסיפור נגמר? " הראש כבר ידע את התשובה והלב התקשה להאמין,
"כן, זהו" הוא ענה מביט בי בהיסוס מסויים.
השעה היתה חצות, אני מביטה בו והוא בי, מבינים שזה הרגע האחרון שלנו יחד.
"די אל תעשי את זה קשה יותר, את יודעת שאנחנו מסובכים מידי ביחד, את יודעת שזה הדבר הנכון לעשות, כמה אפשר למשוך את זה יותר?! " הוא מנסה להסביר ואני מבינה, אבל בכל זאת כואבת.
"טוב אני ינסה" אני פותחת את הדלת של הרכב "אז לילה טוב אחרון?!" אני מגניבה חצי חיוך וסוגרת את הדלת לא לפני שאני שומעת לילה טוב בחזרה.
רעש של אגזוז נשמע ברקע, אני מסתכלת איך הוא מתרחק במורד הכביש ומבינה שזהו, זה נגמר.
אני מתחילה לפסוע לכיוון הבית ומרגישה איך הדמעות מתחילות לטפס, אבל אני יהיה חזקה,"זה לטובה, זה מה שצריך להיות" אני אומרת לעצמי, מתקשה להאמין .
די, הלב כואב, אני מתיישבת על המדרכה והדמעות כבר לא עוצרות .

חודש וחצי עברו מאז אותו היום ושוב שתינו יושבים באותו מצב
"אז מה רצית להגיד לי" הוא שאל וסובב את פניו אלי
"אממ..." הכל היה מסודר אצלי מראש,
אני יודעת איך אני אומרת לו שאני רוצה שנחזור, שיתן לזה עוד סיכוי, שהפעם זה יהיה אחרת ממה שהיה קודם, שניהיה יותר רציניים ואחראיים לניהול זוגיות אבל כאן, ברגע הכי חשוב, אני צריכה לדבר אבל אני לא מצליחה להוציא מילה.
"עדי תתאפסי על עצמך זה או עכשיו או אף פעם" הקול הקטן שבי מתעורר, אני נושמת עמוק מורידה מבט ומתחילה לשפוך.
"אז זהו בגדול"הרמתי את המבט כדי לראות את התגובה אבל מיד התחרטתי
"אממ... אני לא יודע מה להגיד" הוא הסתכל עלי כאילו ראה משוגעת "אני במקום אחר עכשיו, סליחה" ~שתיקה רועמת~
"אה אוקי, בארור אני מבינה " שברתי את השתיקה וחייכתי כאילו לא התנפץ לי הלב לרסיסים.
אותו הערב לא יכולתי להירדם "איך יכולתי להיות כלכך מטומטמת, ברור שהוא במקום אחר, למה לא פשוט שתקתי למה הייתי חייבת לדבר" רגשות האשם עלו בי יחד עם הדמעות שהרטיבו את הכרית.
למחרת קמתי עם עיניים נפוחות וחיוך מזוייף "מה קרה? הכל טוב?"
"אה כן, סתם פרצוף כרית " שיקרתי והם קנו את זה.
כך עברו להם הימים והקושי רק הלך וגבר, עד שיום אחד.
"אני לא יודעת מה לעשות" היתה זו עוד שיחה רגילה שבה אני משחקת את תפקיד הפסיכולוגית בעוד שבעבר השני יושבת בחורה מבולבלת מהגבר שלה.
" תראי, זה טוב להיתפשר בזוגיות אבל אף פעם אל תתפשרי על עצמך, תיהי את ומי שירצה אותך יהיה שם, אל תפחדי מהלבד זה לא כזה נורא האהבה זה לא מקור האושר, רק את!" בעודי מדברת זה פתאום מכה בי, הנאום הרגיל שאני רגילה לתת לכל אחת שמתקשרת נשמע לי רלוונטי יותר מתמיד, ' איך אני אומרת את זה לכולם ולעצמי אני לא מקשיבה? מגיע לי מישהו שיאהב אותי בזכות עצמי, אני לא צריכה שום גבר שיגרום לי הרגיש מאושרת, אני מקור האושר של עצמי'
מאז אותה שיחה הכל היה אחרת... הרצון לדבר או להיות איתו הלך ודעך והאושר התחיל להיתעצם ולגדול בתוכי.
הבנתי שאני לא צריכה אותו כדי להיות מאושרת, אני יכולה לאהוב אותו אבל בו זמנית גם לא לרצות אותו, אם הוא לא רוצה אותי בזכות מי שאני אז הוא לא ראוי לי ואני ראויה ליותר.
אני בטוחה שהאחד שלי מחכה לי ויבוא בזמן שלו והוא יהיה הכי חתיך וחמוד ואוהב ומכיל ומבין ואמיתי וכנה וחלומי שאי פעם יכולתי לבקש.
אז עכשיו אני אומרת לכן בנות(וגם בנים) תיהיו עם מישהו שאוהב אותכם בזכות מי שאתם, אל תתנו לאף אחד לגרום לכם לפקפק או להוריד מעצמכם כי אתם ראויים ליותר! מי שלא טוב לו יום טוב לו, אפילו שזה כואב לפעמים. תבינו שאהבה זה לא מקור האושר שלכם זה רק אמצעי, אתם אחראיים לאושר של עצמכם אז תנצלו את זה.

adi love עקוב אחר adi
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
adi love
מגיע לך!!
מגיע לך!!
מאת: adi love
בכלא של בדידות
בכלא של בדידות
מאת: adi love
אני אדם טוב אבל...
אני אדם טוב אבל...
מאת: adi love
הטבעת.
הטבעת.
מאת: adi love
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer