כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

דוסית

ככה את מגדירה את עצמך.

דוסית.
ככה את מגדירה את עצמך.
אומרת לכולם שאת שומרת שבת.
שמה חצאיות עד מתחת לברכיים.
ילדה טובה ירושלים.
מה את מסתירה שם בתוכך?
אם רק היית יכולה לספר.
את מתחבאת מהצל של עצמך.
מרגיש לך שכולם כבר יודעים מי את.
שמים עלייך תג מחיר.
יודעים איך את צריכה להתנהג.
ואם את קצת שונה,
מרימים גבה.
בכל זאת..

את דוסית.
עם חצאיות
מלאה במחיצות.
את לא נגישה.
את רק נשמעת להוראות.
עושה מה שצריך לעשות.
כמו שכתוב בהלכות.
שחור או לבן,
בלי עוד צבעים מיותרים.
לא בעולם שלך.
אדום זה אסור.
וכתום זה ממש לא השחור החדש.
אז את מוותרת.
וסוגרת.
מסתגרת.
בורחת.
נאטמת.

כי את דוסית.
בעל כורחך את מייצגת.
את נציגה,
למרות שלא בחרת להיות.
מונחת לך על הכתפיים אחריות כבדה.
את לא רוצה להיסקל.
התנהגות אחת לא במקום
ובין רגע ישרפו אותך על המוקד
יסמנו אותך למען יראו ויראו,
ואת רק תרצי לברוח רחוק,
מכל אותם הרעשים.
מכל אותם האנשים.
שמחליטים בשבילך מה את צריכה
להיות.

את דוסית.
כל יום שאת פוקחת את העיניים
את עוברת מלחמה מתישה,
בינך לבין עצמך.
ורק את יודעת איזו מלחמה את עוברת,
את אף אחד זה לא באמת מעניין.
סליחה.

כל יום מחדש את קמה כמו פנתרה.
כל יום מחדש את לא מוותרת.
דוסית שמסתירה.
דוסית שמצניעה את כל מה שהטבע נתן
אף אחד לא צריך לבהות.
שלא יסתכלו.
שלא ילטשו עיניים.
אם הם ילטשו זה עלייך.
את זו שתיאלצי לתת את הדין.
לא היית צריכה להגיע למצב כזה,
להכניס להם מחשבות אסורות,
כל הלכלוך שלהם זה בגללך,
את יצרת את המפלצות שמטיילות
להם בתוך הקופסא.
את לא יכולה להתלבש איך שאת רוצה,
יש פה יצרים גדולים,
ואת צריכה להתחשב,
אחרת את לא מי שאת מגדירה את עצמך.
את עוד איזו פרוצה.

אז כשאת נכנסת לאוטובוס עם כשרות מהודרת,
קחי את עצמך כמה צעדים קדימה לכיוון המושבים
האחוריים ותשפילי מבט.
אל תסתכלי לצדדים.
הם יכולים לבהות בך קצת.
זה בלתי נשלט.
אבל את?

דוסית.
תקשיבי לכללים.
ככה את מגדירה את עצמך.
שמה חצאיות מתחת לברכיים.
ילדה טובה ירושלים.
או בני ברק.
מודיעין עלית
או בית שמש.
זה לא משנה.
איפה שלא תהיי,
אל תשכחי שאת..

דוסית.
ככה את מגדירה את עצמך.
אומרת לכולם שאת שומרת שבת.
שמה חצאיות ארוכות.
מבקשת מחילה על זה שאת קיימת.
רוצה לפרוץ גבולות ופוחדת.
אוהבת את השם,
ומתחננת..
שיאהבו גם אותך.
שיראו קצת אותך.
בין כל העוברים ושבים.

את לא רוצה יותר להיות
נעלמת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מישהי . עקוב אחר מישהי
שמור סיפור
לסיפור זה 17 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
איב ...
איב ...
כתיבה עוצרת נשימה..
הגב
דווח
1 אהבתי
מישהי .
מישהי .
לאביו♥
הגב
דווח
1 אהבתי
Poetry .
Poetry .
אחד היפים שקראתי
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 33 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מלחמה
גן עדן של לוחמים
גן עדן של לוחמים
מאת: Zak Simon
קָטָן שֶׁלִּי ♥
קָטָן שֶׁלִּי ♥
מאת: ימית טייב
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
מאת: Nizan Zarotski
ריבאונד
ריבאונד
מאת: צ'יקו - chiko
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
פסקול
פסקול
מאת: 217 א
פרפרים בבטן
פרפרים בבטן
מאת: 217 א
ריק קיומי
ריק קיומי
מאת: Rubi Rubi
שהכל נהיה בדברו
שהכל נהיה בדברו
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan