אני גאה
בעצמות שלי.
יש ימים שאני אוהבת להסתכל על עצמי,
ממש ימים בודדים.
שאני מקבלת את עצמי..
אני אוהבת להסתכל,
לראות את הצלעות שלי בולטות כשאני נושמת.
אני אוהבת לגעת בהן.
אני אוהבת למשש את העצמות שלי.
אני אוהבת אותן.
עצמות יפות שלי.
אני אוהבת לצלם תמונות,
ולראות כמה אני רזה.
ועדיין לא מספיק לי.
עדיין מחפשת את חתיכת השומן שנותרה,
החתיכה שכיף לי לדמיין אותה.
זה מרגש אותי לגעת בעצמות.
מעל העור.
אני גאה בהן.
אני כמו טווס.
אני משוויצה ברזון שלי,
אני אוהבת לשמוע,
את רזה מדי.
זה סם,
זה מרגיע אותי.
אני מאמינה להם, ל5 דק.
זה לא משנה מה הם אומרים.
אני אמשיך לרדת במשקל.
אולי עד שהמראה תראה לי את האמת.
אולי.
אני אוהבת שהן מפריעות לי לשבת.
אני אוהבת לחבק את עצמי, להרגיש כל עצם.
אני אוהבת ללטף אותן, הן עדינות, עצמות יפות.
אנ מרגישה כמו אמא גאה.
גאה בעצמי.
אני מרגישה אישה.
אני מרגישה נורמלית.
זה בסדר.
אני בסדר.
אל תשקרו לי.
אל תגידו לי את אנורקסית.
אתם שקרנים.
אתם מקנאים.
מקנאים בעצמות שלי.
לא אתן לכם אותן.
אל תשאלו מה אכלתי.
אל תיכנסו לי לצלחת.
תסתכלו על עצמכם.
אתם לא מבינים?
רק ככה אני מרגישה
אישה יפה,
אישה אמיתית.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
הקולות האלה מבלבלים, וזה אושר שיקרי, תשמרי על עצמך ❤️
