כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

הגבר האחר הזה

"על מה את חושבת?", קולו הרך של תומר מעיר אותי ממחשבותי. "על כמה נדפקנו".

"תשכבי על הבטן", תומר ליטף את גב העירום בזמן שעשיתי כדבריו. "תעצמי עיניים", הוא לחש לי ואני סגרתי את עיני.
בחדר היה ריח מתוק של סבון מאדי המקלחת. לקחתי נשימה עמוקה כשאצבעותיו שירטטו שביל במורד גבי לאורך כל עמוד השידרה שלי. לפתע הרגשתי את משקלו כשהתיישב על ישבני בפישוק. ידיי החלו לעסות את שכמותיי בעדינות תוך שהוא מפזר נשיקות רכות אורך צווארי וכתפי. לא יכולתי לשלוט בצמרמורת הנעימה שהתפשטה בי. כל מגע שלו הצליח להדליק את גופי בלהבות של תשוקה.
תומר ואני לא ידענו שובע. מאז חידשנו את הקשר בינינו לא יכולנו להפסיק. נפגשנו לפחות ארבע פעמים בשבוע, הזדיינו בלי סוף והעברנו לפחות שתי לילות בשבוע ביחד.
מנגד, יריב ואני כבר לא היינו מסוגלים לתקשר.
אני לא יודעת מה הוא יודע או מה הוא מנחש אבל אפילו הוא כבר הפסיק לשאול. הוא לא מגיע הביתה כמעט בכלל ואני יודעת שהוא מבלה הרבה אצל יוני.
זה כואב לי. יריב ואני הפכנו לזרים והכאב בגוף שלי זועק בפעמים הבודדות בהן אני נתקלת בו בבית, כשאחד מאיתנו מגיח פתאום. הוא כבוי ואני לא מצליחה להביט בעיניו מהבושה שלי עם עצמי.
אני יודעת כי האשמה על מצבינו היא עליי בלבד. הוא ניסה לתקן אותנו ואפילו אני ניסיתי אך לא יכולתי עוד לסבול את מגע ידיו על עורי בידיעה כי זה מבוי סתום. עם יריב תמיד תהיה לי ציפייה ליותר וכך תמיד גם נכונה לי אכזבה.
ואני ברחתי. אני יודעת את זה.
ברחתי למקום הקל שלי. למקום בו איש לא מצפה ממני לדבר מלבד הסיפוק האישי, הרגעי והנכון לאותו רגע. למקום בו אין לי אכזבות. למקום בו זה בסדר לקבל את המחזור החודשי שלי באופן קבוע.
למקום בו אני יכולה לשכוח הכול.
"על מה את חושבת?", קולו הרך של תומר מעיר אותי ממחשבותיי ואני מרימה את ישבני, מרגישה את זקפתו. כפות ידיו ממשיכות לנוע לאורך גבי מעלה ומטה עד שהן אוחזות בישבני והוא מפשק את פלחיי ומניע את הזין שלו ביניהם.
"על כמה נדפקנו", אני עונה בחיוך. הצחוק שלו מעורר בי רצון לצחוק יחד אתו אז אני צוחקת. אני צוחקת בקול משחרר בזמן שהוא הופך אותי על גבי ופורש את כל גופו המוצק מעליי כשמרפקיו משני צידי ראשי. פניו ממש מול פניי והוא מחייך את החיוך המהפנט שלו שגורם לכחול של עיניו היפות לזהור.
"אנחנו דפוקים", הוא אומר עם חיוך אך בלי שמץ של הומור, "את יודעת את זה, נכון?"
"כן", אני עונה ואצבעותיו כבר מלטפות את פניי. גופו מתחיל לנוע מעלי ואני מיד מפשקת את רגליי. הוא מצמיד את מצחו אליי, נושק בעדינות לשפתיי, טועם אותן בסקרנות כאילו שזו הפעם הראשונה שהוא מנשק אותי ומיד חודר לתוכי באיטיות משכרת.
"אני אוהב אותך, רותם", הוא לוחש לתוך פי, "אני באמת אוהב אותך".
כרכתי את רגליי ואת זרועותיי סביב גופו ודאגתי להצמיד אותו אליי חזק ככל שיכולתי כשהוא ממשיך לנוע בתוכי ולנשק אותי.
"גם אני אוהבת אותך", לחשתי. משקל גופו גרם לגופי לרעוד בהזדקקות. זה הפחיד אותי. ידעתי כי לא אוכל להתנתק ממנו. הבנתי שאני בכלל לא רוצה להתנתק ממנו וזה הפחיד אותי אפילו יותר כי עכשיו הייתי חייבת לעשות את המעשה שממנו נמנעתי כבר חודשים רבים.
תומר המשיך לנוע בתוכי, למלא אותי באהבה. מעולם לא עשינו את זה בצורה הזו. זה תמיד היה זיון. גם כששנינו ידענו שזה יותר מזה, זה עדיין היה מלא בכעס ותסכול ולפעמים אפילו אשמה. זה היה תמיד זיון.
זו הפעם הראשונה שעשינו אהבה בכל שלוש השנים האחרונות.
ומשום מה זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי את הבגידה ביריב בכל עצם בגופי ולא רק בתודעה. כאילו שהנפש שלי השלימה סוף סוף כי עשיתי מעשה נורא יותר מסקס עם גבר אחר.
התאהבתי בגבר האחר הזה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לין ק עקוב אחר לין
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Keep Smiling .
Keep Smiling .
וואו !!! מטורף !! אהבתי הכל מזדהה ריגשית♡♡♡
הגב
דווח
לין ק
לין ק
תודה רבה!! :)
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה