איימי..
מלכת הג'אז
.. אתה חוזר אליה אחרי מה שהיה בנינו
ומשליך את כל החוויות שיחד צברנו
לתוך משאית גדולה שנוסעת שעות ממש מאחורינו..
רציתי שנישאר שם רק שנינו
אבל אתה צעקת עליי שהביחד שלנו מזמן גמר אותנו..
אתה חוזר אליה עכשיו
לזאת עם הביטחון העצמי המופרז
לזאת שדואגת לעצמה לפני שהיא דואגת לך
לזאת שהיום פה ומחר לך תדע..
אתה מהר מאוד חוזר איתה לנקודת ההתחלה
כי אתה לא מעוניין לוותר עליה לטובת איזה לוזר אחר שבקלות ינצח אותך
כי היא אישה מדהימה שלא מפחדת יום אחד לא להיות שלך!
ומי יודע מתי בפעם הבאה אלוהים
יזרוק לך מהשמיים ניסים..
אז למה לא לקחת צ'אנסים?!
היית בטוח שאתה רוצה אותה
ולפעמים גם קצת אותי אתה צריך לידך
במיוחד שהיא לא יודעת
שבלילה עמוס של עבודה אתה איתי
ובבוקר חוזר שוב להיות איתה
למקבל זה הקטע החדש שלך!
כי ההרס שלי הקים בשבילך לתחייה מהמתים את כל המפלצות והשדים שבאבק כבד שנים היו מכוסים
בזכותי הם חזרו לחיים העלובים..
שלך
בלי מטרה
בלי כוונה
בלי יותר מדיי חמלה
ובמיוחד בלי יותר מדיי אהבה
מהצד שלך או גם שלי?
אף פעם לא התחייבתי לאהוב אותך יותר מאת
ההתדרדרות הבטוחה לצידך
ידעתי שלא אצליח לצאת מהמיטה המלוכלכת שלך
ולהישאר נקייה
העיקר שהפכנו להיות בעל ואישה
הרעל המושלם אחד עבור השנייה
מהסוג הכי גרוע
כמו התפוח המורעל שהיה לשלגיה
נתת לי לטעום כל פעם קצת
בהדרגה
לאט ובטוח
כדי שאוכל בשקט לנוח..
אתה אומר שאתה חוזר אליה
אני מתקשרת אתה לא עונה
ולא חוזר אליי גם ששיחה ממני אתה רואה
אתה מעדיף לנסוע שעות עד אליה .. כל הלילה
אתה חוזר ואומר לה משפטים
שלפני רגע לי אמרת..
ואז שולח לי שאתה איתה אבל אליי מתגעגע..
וכי הלילה אתה שוב נוסע
שאתה צריך דחוף כסף אבל קאש
כי הרי המזומנים אצלי היו כמו זבל בכיס
אז רק תבקש
ואם תרצה אז גם יותר מאוחר ניפגש..
ואז שוב אני מדמיינת שאתה שלי
אבל הפעם עליה אתה חושב שאתה ישן ממש לידי
אז אתה מכוון שוב ללהיפרד
אני מחייכת את החיוך הזה שלי
שאני לא מודעת בכלל לכמה הוא יפה
לכמה הוא ממך עייף
אני לא מודעת לעוד כמה דברים על הדרך שמתקצרת..
אני לא מודעת כמה להסתבך אני הולכת ומתקרבת..
אז אני מנסה לכתוב ותמיד אפשר לכתוב
ולכתוב המון אבל משהו שאוכל להיות גאה בו בסוף היום
זה טיפה יותר קשה
במיוחד שהראש כבד
במיוחד שאני הולכת להקיא בלי לפחד יותר
במיוחד שאני לא בטוחה אם אני בכלל רוצה להתגבר
הפעם אני לא בטוחה שמישהו רוצה שבכלל אנצל..
אז אני הולכת הביתה ואין שם אף אחד
חוץ מהדמות שלך שמתרחצת איתי במקלחת
ויושבת איתי לצפות בטלוויזיה עד מאוחר
הדמות שלך לא נותנת לי מנוחה
הדמות שלך רודפת אותי רודפת אחריי בלי הפסקה
ואני שומעת את הקול שצורח לי
לוותר עליך..
לשחרר ממך..
כי בנינו מה כבר נשאר מאיתנו בלב שלך?!
מצחיק שקוראים לי איימי אבל אף פעם לא הרגשתי אהובה
לא מול עצמי
לא מול ההורים
לא מולך
וגם לא מול העולם..
אני מנסה לפתוח את הדלת לכיוון האור
אבל זה לא הולך לקרות
אתה שוב חוזר אליה ואני חוזרת.. לשחור!
מוקדש למלכת הג'אז-איימי ווינהאוס
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
מוזמנת לקרוא את שלי, אוליי תזהי לפי הכתיבה ;)
