כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

שכינה?

שיחות על אלוהים עם ילד

"והמורה לתנ''ך אמרה שאלוהים נמצא בשמיים."
הוא ילד. בכיתה ה. רגיש ומבריק ומבטיח כמו שרק ילדים יכולים להיות.
"ואתה מאמין לה?" אני שואלת בקול תיאטרלי. ילדים מוציאים את זה ממני.
"אני לא יודע." הוא מחייך, הרווח בין שתי השיניים הקדמיות שלו הוא הדבר הכי חמוד בעולם. "אבא שלי אומר שאלוהים בכל מקום."
אני משתדלת להסתיר את הגבה שלי שמתחילה לטפס אבל לא ממש מצליחה.

כשהוא רואה אותי הוא מרים גבה.
אבל ממש, מרים גבה, כמו מבוגר קטן. "ומה את חושבת?"
"אני חושבת שאין לאלוהים מקום." אני עונה בחיוך. הוא מתקדם אלי ואני יכולה לזהות ניצוץ מוכר אצלו בעיניים. אולי זה משהו בחיוך. אולי סקרנות והתחכמות זה משהו שעובר במשפחה.
"אני לא מבין."

אני מרימה את היד שלו. היא קטנה בשלי. משהו בי כל כך רוצה יד קטנה להחזיק. "תנסה לנשוף על האצבע" אני מבקשת.
הוא נענה.
"נכון זה מרגיש כמו רוח?" הוא מהנהן. המעבר הזה מפנים של מבוגר לחיוך של ילד הוא מקסים. "ואיפה המקום של הרוח?"
"מה?" המבט שלו חסר מחיר. הוא בוחן, כמעט כאילו מרומה.
"הרוח בשמיים." הוא חסר ביטחון. הוא מסתכל על האצבע שלו ומבין בדיוק לאן אני הולכת.

"מה? רק בשמיים?" כשאחי הקטן מנסה להסתיר נחרת צחוק אני מניחה שהתיאטרליות היתה מוגזמת.
"אף פעם לא הרגשת רוח לא בשמיים?" אני נוגעת באצבע שלו.
אולי בשלב הזה הוא חוזר להיות ילד. בעולם שבו הוא מפסיד הוא פשוט משנה את החוקים.
"זה לא קשור."
ציפיתי שהוא ישבור את הכלים. אבל לא.
הוא עדיין מסתכל לי על הפנים והאצבע שלו נשארת. הוא מחכה לי.

"לרוח אין גוף. ובגלל שאין לה גוף היא נמצאת בכל מקום. אז אין לה באמת מקום." לכי תסבירי לילד בכיתה ה שאתם בעצם מדברים פה על הרמב''ם ועל שפינוזה ועל קאנט.
"יופי. תהרסי את הדור הבא." אחי הקטן זורק מהספה. משהו מהבהב על מסך דולק.
"אז גם לאלוהים אין מקום כי אין לו גוף?" הוא שואל.
"כן" הלב שלי מפרפר בחזה, אני רוצה למחוץ אותו, לצעוק אתה ילד כזה חכם!
"בדיוק כמו רוח." אני חוזרת. והיד שלי פורעת את השיער שלו כמעט באוטומטיות.
"ומה עם מים?" הוא שואל אותי. "גם למים אין גוף."
ואו. להסתכל עליו מאיץ את הקצב של השעון הביולוגי שלי.

אני רוצה להסביר על ההבדל, לדבר על חלל בתור פרספקטיבה אבל דמות מחופשת צדה את תשומת הלב שלו.
משהו על זמר מחופש ורמזים. לא ממש הקשבתי.
הוא צוחק ומתלהב מאחת התחפושות. הוא מתרעם על חוסר הצדק בזה שסטטיק ובנאל מקבלים רק קול אחד ביחס לשאר השופטים.
אני צוחקתת ומתפעמת יחד.
ואו.
נדמה לי שפגשתי פילוסוף קטן.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

little mrs.sunshine :) עקוב אחר little mrs.sunshine
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Yarin  Levi
Yarin Levi
זה פשוט מדהים.
הגב
דווח
1 אהבתי
little mrs.sunshine :)
little mrs.sunshine :)
הוא ילד מדהים. ותודה:)
הגב
דווח
1 אהבתי
Yarin  Levi
Yarin Levi
צודקת לגמרי
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פילוסופיה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl