כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

הנבל

הקסם של טרגדיה יוונית איכותית הוא על זמני

אני מתמתחת. ממש אבל.
הגב שלי יוצר חצי קשת שהידיים שלי ממשיכות. זה מתלווה לאנחה קטנה מהסיפוק שבכאב שבזה.
הסוודר שלי טיפס.
"ואני חשבתי שאת ילדה טובה." הוא אומר לי וצוחק. "לא ידעתי שיש לך קעקוע"
"אין לי." הדרך היחידה לשכנע אותי תהיה לתת לי לקעקע את עצמי. הגוף שלי הוא לא קנבס של אף אחד אחר.
היד שלו מתגנבת לאיזור של הבטן ואני צוחקת. "אני מציירת על עצמי.".
"אבל מה זה?" הוא שואל ואני מזיזה את היד שלו ומכסה את המקום עם הסוודר.
אני אולי לא מתה על הגוף שלי אבל זה לא אומר שמותר לך לגעת בו. "זו פרשנות שלי לקבוצת כוכבים. הנבל."
"הנבל?" אני שומעת בקול שלו איך הגבה שלו מטפסת למעלה, "ממשולש הקיץ?"
אני מהנהנת. המזגן משמיע צליל מרדים ויש ריח של אבק ספרים, מתקתק כזה. השיער שלי נופל על הדפים כשאני חוזרת לקרוא.
"למה דווקא הנבל?"
אני מחייכת. "מכיר את אורפיאוס?"

כשהראש שלך מטלטל ב'לא' אני מחייכת יותר לעצמי מאשר אליו. "אורפיאוס היה נסיך מוזיקאי. מהמוכשרים בעולם. והוא היה מאוהב בעבודה שלו עד שהוא מצא אישה לאהוב."
היד שלי מעבירה שיער למאחורי האוזן, אני יודעת שזה עלול להתפרש כפלרטטני אבל לא ממש אכפת לי. "קראו לה אורידיקה. והוא החליט להתחתן איתה מרגע שהוא מצא אותה."
"יום לפני החתונה שלהם אורידיקה קטפה פרחים לזר שלה." אני מגרדת באף, האבק עושה לי את זה. "נחש הכיש אותה והיא מתה."
"מה הקשר לנבל?" הוא שואל, קצת בקוצר רוח. לא ציפית שזה יהפוך לסיפור?
"טוב, אורפיאוס ניגן בנבל." המבט שלו מרותק אלי. "וכשהוא מצא את אורידיקה מתה הוא ניגן את המנגינה הכי עצובה ויפה בעולם. האדמה כל כך כאבה בשבילו שהיא נפערה, ויצרה מסלול לגיהינום."

"הוא הלך?"
"ברור" אני עונה, "והמנגינה העצובה שלו הרדימה את הכלב ששומר על השערים, העבירה אותו מעבר לנהר שחוצים רק המתים והביאה אותו עד להיכל של האדס."
"ומה הוא עשה שם?" עכשיו אני ממש מרגישה כאילו הוא ילד, וקצת בא לי לצחוק. כי העיניים שלו נוצצות.
"אורפיאוס התחנן להאדס שישחרר את אורידיקה. והאדס ביקש ממנו שישכנע אותו - כי הממלכה שלו מלאה בנשים ואחיות ובנות ואין סיבה שאורידיקה תהיה שונה. אבל אורפיאוס לא ידע מה להגיד - אז הוא ניגן במקום." הפנים שלו מגיבות לקול שלי בצורה כנה כל כך. כמו ילד ששומע סיפור לפני השינה. אני כמעט רוצה ללטף אותו.
"המנגינה של אורפיאוס גרמה למלכת המתים לבכות, והיא בקשה מהאדס שישחרר את אורידיקה. והוא מסכים. אבל יש לו תנאי." אני עוצרת קצת כי הנייד שלי רוטט והוא מחרים לי אותו.

"סיימי את הסיפור קודם." הוא דורש ואני צוחקת. אני פורסת את הכף היד שלי והוא מניח בה את הנייד. הוא חם.
"לאורפיאוס אסור להסתכל אחורה, הוא יכול לצאת ולנגן והרוח של אורידיקה תעקוב אחריו." אני מוצאת את קרם הידיים שלי, המבט שלו אנטנסיבי בצורה מציקה.
"אז הוא מנגן את כל הדרך החוצה. אבל רוחות לא משמיעות צליל וכשהוא רואה את האור אורפיאוס מתחיל לפחד" אני עוברת לאט על האצבעות. זה לא מחמם אותי. כנראה שנידונתי להיות קרה. "הוא מפחד שאולי מי שעקבה אחריו היא לא אורידיקה. או שמלך המתים רימה אותו. אז צעד אחד לפני הסוף, כשהוא מרגיש את החום של השמש הוא מסתובב."
"והיא היתה שם?" הוא שואל והקול שלו מלא ציפיה.
"כן." אני לועסת את השפה שלי. "והיא הפכה לאבק."
"מה?" הוא כמעט מזועזע. אני מרימה את שתי הכתפיים שלי במחווה של 'לא יודעת' ומחייכת שוב.
"ומה קורה לאורפיאוס?"
"הוא מחליט להפסיק לנגן ומת מלב שבור." לא ככה הוא מת, אבל מרגיש לי ששברתי לו את הלב טיפה ואני לא מספרת את הכל. "אז אפולו תלה את הנבל שלו בשמים והחליט שהוא לעולם לא יתן למישהו כל כך הרבה כישרון כמו שהוא נתן לאורפיאוס."

יש לו מבט כזה, כאילו הוא חושב על משהו מורכב. "אז הנבל?"
"הנבל." אני מאשרת. "יש אגדה יפנית עם עקרון דומה, אבל ביוונית יש משהו רומנטי יותר."
אני שולפת את העיפרון, שהחזיק את השיער שלי אסוף ברישול, וחוזרת ללמוד.

מצחיק שזה הפך לזיכרון.
גם כי לא ראיתי אותך המון זמן וגם כי הפסקתי לצייר על עצמי את הנבל.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

little mrs.sunshine :) עקוב אחר little mrs.sunshine
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מישהי .
מישהי .
איך אני אוהבת את התהיות שלך תוך כדי שיחה בקטע..♥
הגב
דווח
1 אהבתי
little mrs.sunshine :)
little mrs.sunshine :)
תודה יקרה:)
הגב
דווח
Alon PAGLIN
Alon PAGLIN
הלכתי לאיבוד בסיפור שלך.
למה שלא תכתבי על סרט של דיסני הא?
נסיכה, אביר ומכשפה
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מיתולוגיה
״מתנה שהיא קללה״.
״מתנה שהיא קללה״.
מאת: דוד חגולי
אפשר גם אחרת פרק 57+58
אפשר גם אחרת פרק 57+58
מאת: Maya B
"אתה תהרוס את זה"
"אתה תהרוס את זה"
מאת: Maya B.S
ילד אסור, ילד מותר פרק 29
ילד אסור, ילד מותר פרק 29
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
בארץ הפלאות
בארץ הפלאות
מאת: Elizabeth Q
דוסית
דוסית
מאת: מישהי .
זה כבר היה
זה כבר היה
מאת: שלכת כותבת מהלב
מעיין וים-7♥(חלק 1)
מעיין וים-7♥(חלק 1)
מאת: אביטל'וש סיאני
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan