אחות מחלקה
הוא רק שינה תפיסת עולם
מה את רואה אחות מחלקה כשאת מתבוננת בי?
אילו מחשבות עוברות בראשך שאת מסתכלת מהצד?
האם את רואה אדם זקן, חלש, מותש, עלוב,
חסר ביטחון והריר שנופל מפי הגוף המדולדל משדר לך ריפיון?
את בטח תוהה אם מוחי נבל יחד עם גופי,
מה את חושבת שאת רואה אותי מחזיק את רגלי בזמן שאת אומרת "עוד מאמץ קטן"
בוודאי את רואה אותי נטל על כל סובבי ואולי אפילו עלייך שאת מצטרכת לרחוץ אותי ולהאכיל אותי מכפית קטנה את הגלי הקר.
אחות יקרה בבקשה אל תכעסי עלי בעודי שוכח איפה חפציי, אל תכעסי שהגרב נאבדת לי ואין ביכולתי לקום להרים אותה.
אם תראי אותי מנהל דו שיח תהיי בטוחה שהדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה שהוא יסתיים,
כי אז סיפוריי לא יספרו, וגם אז אחזור למיטתי בבדידות שלא אוכל לתאר.
כשאת שואלת לשלומי אני יודע שרק רצית להיות מנומסת, אני מצטער אם בזבזתי דקות מחייך כשהתחלתי לספר לך על הגב הכואב, ועל ילדי הבכור שביקר אתמול.
לא אפסיק לדבר אם תשאלי לשלומי,
זה בסדר אם תפסיקי אותי באמצע, ככה אוכל לדעת מתי אני מתיש אותך.
ספרי לי מה את חושבת בזמן שאני שוכב במיטה עם מבט חולמני בוהה בתיקרה,
בוודאי את מסתכלת עלי ברחמים,
אבל רציתי שתדעי שפעם הסתכלו עלי בהערצה.
אני הזקן החלש שזקוק לעזרתך בשביל לאכול
זה אני הילד בן העשר שגר עם ההורים למשפחה מחייכת, אח קטן לששת אחיי ואחיותיי ולזוג הורים אוהבים.
אני הילד הנמרץ ממגרש המשחקים, ילדים היו אוהדיי במשחק הכדור, דמיוני היה פרוע כמו שבחיים לא תיארת לעצמך.
אני הילד בן הטיפש עשרה שמורחק מבית הספר בגלל צרות שבכיתה,
אני הילד הרגיש החכם ויפה התואר שפגש את אהבת חייו בזמן שלא ציפה.
אני הילד בגיל העשרים נערך ומוכן וליום חתונתי, ליום הגדול והיפיפה בכל חיי,
כולי נרגש עם חליפה מובך מגודל המעמד, ומודה על חי הכל כך מאושרים.
אני זה הילד בין ה30, מפרנס בשני ידיים משפחה מרובת ילדים,
בעל אוהב לאישתי, ואבא לארבעה ילדים,
אני זה האדם שגדל וגדל וזכה לראות נכדים שיכולים להימצא במחשבותיי חצי יממה,
אני גם האדם שחייו עברו לו כהרף עין,
יכולתי לנצח את כל העולם,
היום אני האדם שצריך עזרה בשעת הרחצה,
שגדל ונפל למשכב.
כשאת נועצת מבט לרחמים,
תזכרי שאני אותו נער עם גוף שנבל, אך מוחי לא נבל אחות מחלקה,
הוא רק שינה תפיסת עולם.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
מקסים:)
