כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

יחסי אהבה-שנאה

אני ידעתי שהיא כזו מהיום הראשון שפגשתי אותה... כל החודש האחרון באימון המילואים היא שידרה את זה. זה שיש לה חבר לא ממש מפריע לה לפלרטט עם כל דבר שנושם.

אני ידעתי שהיא כזו מהיום הראשון שפגשתי אותה... כל החודש האחרון באימון המילואים היא שידרה את זה. זה שיש לה חבר לא ממש מפריע לה לפלרטט עם כל דבר שנושם. בתור סדירניקית חרמנית בבסיס של מילואימניקים שבורי זין כל מבט שלה המיס גבר אחר. היא אשכרא ממיינת: חיילים, מפקדים, קצינים, זה לא באמת משנה- אין לה סנטימנטים לכלום. היא יודעת מה היא שווה! והיא שווה! יש לה נתונים של דוגמנית, עיניים שיודעות לשדר אהבה מזוייפת וחזות של ילדה תמימה וטיפשה. היא לא טיפשה... היא יודעת מה היא עושה. בכל רגע נתון הילדה הזו יודעת מה היא עושה, לאיזה כיוון ובאיזה זווית מדוייקת היא מסובבת לגברים את הראש.
עלי השטויות שלה לא עובדות. היה לי יותר מדי על הראש במילואים האחרונים בשביל להתחיל לשים לב לעוד איזה סדירניקית פעורה שמסובבת ראשים. בחוץ יש עוד רגע מלחמה וכל המפקדים בשקל בפלוגה הזו עסוקים בלרדוף אחרי איזה חיילת מפגרת.

היו בינינו יחסי אהבה שנאה כל החודש האחרון. כל ערב היינו מגיעים לישיבות סגירת יום כדי להבין מה הסטטוס של הפלוגה ומתי נוכל לרדת לשטח ולתרגל באמת. היא הייתה נכנסת לישיבות של הקצינים עם שאר המדריכות שחנכו אותנו, רק שהיא הייתה היחידה שהייתה לה החוצפה לומר דברים שלא רצינו או אהבנו לשמוע. היא קלטה כמה אני עצבני עליה כל פעם שהיא אמרה דברים שלא היו במקום, פעם אחת אפילו קצת התפרצתי עליה כשאמרתי לה "את לא חייבת לנסות למשוך תשומת לב בכל פעולה שאת עושה. תפסיקי עם זה כבר ותעשי את העבודה שלך כמו שאת צריכה לעשות". היא נעלבה ממני. לפני יומיים כשנגמר האימון הלכתי להתנצל על שהייתי קצת בן זונה בזמן האחרון. היא הבינה וחייכה. מאותו רגע שעזבתי את הבסיס ונסעתי הביתה לא הפסקנו לדבר.

אתמול בערב יצאנו שלושתנו, ניר אלכס ואני לפאב בעיר כי היא אמרה שהיא שם עם עוד כמה חברות. הם זרמו איתי בעל כורחם, כי אנחנו ממש שונאים את האיזור הזה בעיר, הכל שם המוני מדי, ממוסחר מדי וגועלי מדי. הן הלכו משם עשר דקות לפני שהגענו ואז שניהם ממש התעצבנו עלי שגררתי אותם חצי שעה נסיעה בשביל כלום. סעמק!
דיברנו שוב בטלפון והיא ממש התנצלה שהן הלכו מוקדם ואמרה שהיא חייבת לי על ההברזה, אז קבענו שנשב מתישהו במהלך סוף השבוע. זה הסתיים בזה שאמרנו שנשב בים ביום שישי אחר הצהריים, כי מי הולך לים ביום שישי אחר הצהריים בתקופה כזו קרה בשנה לעזאזל? קור כלבים!

הגענו לחוף. היא ירדה מרכב גדול מצוחצח ומפואר כיאה לילדה מפונקת ועשירה שאבא מתחזק אותה. אני בקושי הצלחתי לפחות את הדלת בפח צפרדע הסגול על גלגלים שלי. איחרנו קצת את המועד, תכננתי שנגיע לעת שקיעה אבל הצלחנו לתפוס רק פס דק של כתום שכמעט וצלל אל מעבר לים.
היא חיבקה אותי חיבוק ארוך במפתיע איך שנפגשנו . ׳וואו! כמה אהבה? אני שמח לראות אותך גם אבל לא הגזמת קצת?׳ חשבתי לעצמי בלב.
״יומיים בלי לראות אותי וכל כך הרבה אהבה?״ אמרתי, הפעם בקול.
״שתוק״ היא אמרה וקרצה. חיבקתי אותה בחזרה.
החוף היה שומם לעת ערב. הלכנו לאורכו והתיישבנו על החול מול הגלים בצמוד לצוק הדרומי.

טלפון מאמא. שיט! זה מה שהיה חסר לי... הבטחתי לה שאני אגיע היום לארוחת שישי. לא חשבתי שאני והיא ניפגש כל כך מאוחר. היא הרימה את קולה וכעסה עלי. אני יודע איך לצאת ממצבים כאלה.
״אמא מדובר בבחורה! את תסלחי לי השבוע! אני אסביר הכל פעם הבאה שאני אבוא... אני א-קפוץ מחר לצהריים!״ אמרתי קצר רוח על אף שאני יודע שאני לא בסדר. אמא נרגעה אבל רק מעט. זה תמיד עובד הקטע הזה שאני אומר לה שאני עם מישהי. זו האובססיה הזו שלה לנכדים. אני כבר אחטוף על ההברזה הזו מתישהו.

דיברנו על שום דבר ועל הכל באותה נשימה. היא דווקא די חמודה ומתוקה כשיושבים ומדברים איתה באחד על אחת. היא רק משחקת אותה מפגרת וסתומה כל זמן שהיא בבסיס. אין שום קשר בין שיר המדריכה מהבסיס לשיר הילדה של הבית. הדעה שלי עליה פתאום השתנתה בכמה דקות.

"כאילו שלא ידעת מה את עושה ולמה אני מתעצבן עלייך כל יום מחדש….”
״אני ילדה של צומי למה ציפית?״
”קיבלת את הצומי מכל החיילים בבסיס…”
"כן רק שלראות איך אתה מתעצבן מהשטויות שאני עושה היה בונוס"
“בטח שאני אתעצבן! יש לי את כל הלגיטימציה בעולם להתעצבן! יש אנשים שבאים למילואים כדי להעביר את הזמן שלהם ולעשות דאחקות ויש אנשים שבאים לעבוד….”
”אתה כזה קצין! לא ראיתי כזה דבר בחיים שלי״.
“את אומרת את זה כאילו זה משהו רע….”
”קצינים במילואים זה אף פעם לא רע״.
״את פשוט לא יכולה להפסיק לפלרטט זה לא הגיוני!!”
“אני לא מפלרטטת!" היא אמרה בכעס שמהל בתוכו הבנה שהיא ועוד איך מפלרטטת.

הסתכלתי לה בעיניים ארוכות והיא החזירה מבט נוקב. היא הייתה עושה את זה כל הזמן! הייתי מתכווץ מהמבט הזה. בזמן האימון האחרון כשלבשתי את חליפת הקצין הכועס בזמן שהדברים היו פועלים ממש רע היא ידעה שאני לא רוצה להסתכל עליה, ואז היא הייתה נכנסת איתי לקרבות מבטים האלה. זה אגו אצלה. זה אגו אצלי! זה המשחק פלרטוטים הלא נגמר הזה שלה! היא אשכרא הייתה יכולה להסתכל לי בעיניים בלי טיפת פחד או בושה כשהייתי כועס עליה. ניסיתי לשדר לה דיסטנס, באמת שניסיתי.
אני נשבע שהפעם באתי בראש אחר, זאת אומרת רציתי לשבת ולדבר איתה כי היא באמת עניינה אותי. היה בה משהו מסתורי וכובש... אחת כזו שצריך לשבת איתה ולקלוט אותה לאורך תקופה בשביל להבין מה הראש שלה מנסה לשדר.
היא התחילה להימרח עלי קצת ופתחה בתרגיל הידוע של "קר לי”.
לא יעזור לך. אני לא הולך לחבק אותך. אני לא נכנע לפלרטוטים שלך הערב
נתתי לה את הסווצ'רט שלי. רעדתי מקור אחר כך. הלילה ירד על החוף ורוח חזקה של ערב אביבי חדרה לי לעצמות. המשכנו לדבר- שוב, על כלום ועל הכל, לא היה נושא מוגדר.

היא נשכבה על החול לידי ובהתה בכוכבים. הסתכלתי עליה וחייכתי במבוכה קלה. היא סימנה לי עם היד שאבוא לשכב לידה. ניסיתי לאטום את עצמי לניסיון המתבקש שלה לצומי אבל לא יכולתי לה בקרב הזה. נשכבתי לידה. היא הניחה את הראש שלה על החזה שלי.
”מה חבר שלך היה חושב על מה שקורה פה?" שאלתי אותה בטון כמעט קר״.
”אני משוכנעת שהוא לא היה אוהב את זה”.
”איפה הוא בכלל?”
”גבעתי. לא ראיתי אותו כבר כמעט חודשיים״.

׳היית בסרט הזה בעצמך לפני כמה שנים... למה שתגרום לגבר אחר לחוות את זה׳ חשבתי בראש ונזכרתי בקרבות המטישים של לראות את החברה אחת לחודש או חודש וחצי במהלך השירות, לחיות באי הודאות של מה קורה איתה כשאתה לא שם.
האקט הזה שלה, זה אישש לי לדקה או שתיים חלק מהדברים שחשבתי עליה בזמן האימון האחרון אבל נשארתי קצת אטום למחשבות האלה. היא הבינה את הרמז בשאלה שלי וחזרה לשבת. זה לא מנע ממנה להישכב על החול כמעט מכווצת כמה דקה מאוחר יותר ולומר "אוף בוא נלך! קר לי!”
”אז למה הורדת את הסווצ'רט שהבאתי לך...? קחי אותו״.
”אני לא רוצה סווצ'רט" היא אמרה במה שלא יכול היה להיות רמז עבה יותר.
”את רוצה חיבוק?" אמרתי כנמשך בכוח למשחק שלה.
“כן" היא אמרה וחייכה במבוכה.
חיבקתי אותה. היא התקרבה אלי. נישקתי אותה. נשיקה קטנה כזאת אבל מושלמת.
"אין לי דרך להתחיל ולספר לך כמה מה שקורה פה עכשיו הוא לא לגיטימי..."
היא הנהנה בהסכמה ונישקה אותי שוב.
סעמק! היא שווה! היא יודעת שהיא שווה! היא יודעת מה היא עושה לי והיא ידעה בדיוק לאן לכוון הערב.
שכבנו על החוף שעות. הזמן עף לי! כל נשיקה איתה עצרה לי את הזמן לנצח וכשחזרתי מהמקום שהייתי בו בשפתיים ובצוואר שלה ראיתי שטסה לה חצי שעה.
נגעתי, נישקתי, חיבקתי, נשבעתי שאני לא אספר... לא הייתי רוצה להיות עכשיו במקום חבר שלה.

את רוצה להיכנס למים?”
קור אימים! אנחנו נקפא!״
“לא מפריע לי….”
התפשטנו. נכנסנו למים. שלמות! חיבקתי את הגוף הרטוב שלה ונישקתי אותה.
היה לי כיף! זה היה בלי רגש, זה היה אסור וזה מה שהפך את זה לכל כך טוב! שכבנו על החוף שעות... זה היה מלוכלך והתמלאתי בחול, היה לי חול בכל מקום בגוף.
אני שונא חול!
אני ש-ו-נ-א חול!
גם הטלפון שלי שהיה בכיס המכנס התמלא בחול... מהרגע שחזרתי הביתה המגעים בהטענה של האייפון שלי נהרסו!

אינעל רבאק! אני לא לוקח את האייפון לים יותר בחיים!

Rotem   Matarasso עקוב אחר Rotem
שמור סיפור
ספרים מאת Rotem   Matarasso Rotem Matarasso
צעד אחד אחרי אלוהים כשאדם מנסה למצוא את עצמו, בערך כמו שאני עושה כרגע, אז הוא מחפש תשובות לשאלות קיומיות ולדברים שגדולים ממנו. כשהוא לא מצליח למצוא את התשובות אז הוא מחפש במציאות את הדבר הזה שגדול ממנו, ואז הוא מוצא את אלוהים.
לפני שלוש שנים החלטתי שאני לא מוצא את אלוהים כמו שאבא שלי רצה שאראה אותו, כמו שסבא שלי ראה אותו וכמו שאמא שלא והאחיות שלי מוצאות אותו. בדרך של הדת, בדרך של לשמור שבת, לקיים מצוות ולהתפלל.
אלוהים זה מושג הרבה יותר גדול ממה שאנחנו בתור אנשים...
לפרטים נוספים
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הודיה מיכל עם - פז
הודיה מיכל עם - פז
מהמם !!!
הגב
דווח
Ann Nonimit
Ann Nonimit
מעולה, זה הדבר הכי טוב שקראתי היום.
לא יודעת איך הגעתי לזה בכלל, אבל זה מעולה.
הגב
דווח
סיון לוי
סיון לוי
וואו סחפת אותי..
.
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Rotem Matarasso
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
שני צדדים
שני צדדים
מאת: Rotem Matarasso
לא האחת שאהבתי
לא האחת שאהבתי
מאת: Rotem Matarasso
רק תגידי לי לא!
רק תגידי לי לא!
מאת: Rotem Matarasso
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
גדולה מהחיים פרק-59
גדולה מהחיים פרק-59
מאת: Maya B
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
ששואלים אותי עליך
ששואלים אותי עליך
מאת: טל לוי
״אהבה של שנים״
״אהבה של שנים״
מאת: הרגשות שלי - אור
גדולה מהחיים פרק-60 ואחרון
גדולה מהחיים פרק-60 ואחרון
מאת: Maya B
בית קפה ישן
בית קפה ישן
מאת: Strong Love
מומלצים מהמגירה
אני רוצה להזדיין עם האינטליגנציה שלך
אני רוצה להזדיין עם האינטליגנציה שלך
מאת: Elyasaf Ezra
ביום ההולדת שלי
ביום ההולדת שלי
מאת: Yasmin Ilgaev
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף