כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

טיול בוקר

על קיפאון וגופיה אפורה

השמש זורחת בחוץ. בצורה שכמעט מבטיחה לי שהיום החיים שלי ישתנו.
זה גורם לי לחייך אפילו שמה שהעיר אותי לא היה השעון המעורר אלא הכלב הדעתני שמתחת למיטה.
אני לובשת מכנס ארוך וגופיה אפורה לפני שאני מלבישה עליו רצועה ויוצאים.
לגופיה האפורה שלי יש מחשוף עגול- אבל לא מהסוג שמראה הרבה. על הגב יש מן דוגמא גיאומטרית והיא נוחה ממש. קיבלתי אותה מאחותי.

הכלב מושך בטירוף עד הפארק. וכשאנחנו סופסוף מגיעים אני כועסת עליו. נורא.
אני אפילו קצת מרימה את קול, וכשהוא מפנה את הראש אני שואלת בתסכול אם הוא מבין אותי.
אני שומעת משהו שדומה לצחקוק אבל מתעלמת, נאנחת ואנחנו מסתובבים על הדשא.
מישהו מתקרב אלי. הוא לבוש בבגדי ספורט, השיער שלו מגיע עד הכתף. יש לו שעון טכנולוגי כזה, מהסוג שנותן XP על לחיות.
הוא מתקרב ושואל אם הוא יכול ללטף. "זה תלוי בכלב." אני עונה בכנות.
הוא מלטף אותו קצת אבל הכלב לא מייחס לו חשיבות וממשיך לרחרח את האזור. הסוציומט הקטן שלי.

הוא עומד. עכשיו כשהוא כל כך קרוב הוא נראה לי ממש גבוה.
"יש לך עיניים ממש יפות את יודעת?" הוא מחייך, אני מרימה גבה.
השיער שלי פרוע, עוד לא שטפתי פנים ובכנות אני מודעת לעצמי - ואני פשוט לא כזאת יפה. זה תמיד מפתיע אותי כשזה קורה.
"תודה." אני עונה. לא ממוקדת.
"אני בטוח שגם החיוך שלך יפה." הוא אומר, אני מגלגלת עיניים.
"מה זה יפה" אני עונה בציניות, "מהסוג שאתה עוד יכול להתאהב בו בטעות"
"אני יכול לראות?" הוא שואל כמעט בציפייה. אולי זה לא היה מענה חכם.
"אני תפוסה, וקורונה, אז אסור." אני עונה, מסתתרת מאחורי המסכה הכחולה שלי כמעט בשלווה.
"רק להציץ" הוא אומר.
היד שלו מרימה את הראש שלי אליו והיד השנייה מורידה את המסכה.
אני זזה אחורה בהפתעה והוא מתקדם איתי. כבר לא נחמד לי.
"כן." הוא אומר לי, הקול שלו נמוך. "זה לגמרי פה שהייתי מתאהב בו."
משהו בבטן שלי קופא עם הטון הזה. הציפורניים שלי חופרות לתוך כף היד. העיניים שלי צורבות.
אם זה להילחם או לברוח אני תמיד בורחת, לתוך עצמי.
היד שלו זזה על הפנים שלי ואני ממש מנסה לזוז ולא מצליחה.

הנביחה של הכלב מעירה אותי. הוא רודף אחרי חתול ומושך אותי יחד איתו. זה כאילו היד שלי נתלשת ואנחנו רחוקים.
"אני מאלף את יודעת." הוא מתקרב אלי. "אם תתני לי את המספר שלך אני בטוח שנוכל לטפל במשיכות." אני שומרת על מרחק. מהסוג שמאפשר לי לא לקפוא.
"אוי זה יהיה מקסים." אני אומרת, "זה בסדר אם בעלי יתקשר?"
אני מכניסה את היד לכיס כשאני שואלת, כאילו מסתירה טבעת שאין עדיין.
"בעלך?" הוא חוזר אחריי מבולבל.
"כן." אני מחייכת, כאילו בהתנצלות. "הוא עושה את כל החקר שוק - השיטה, המחיר - אני לא ממש מבינה בזה."
"יודעת מה, אני חייב לרוץ." הוא אומר ומסתכל בשעון. "בפעם הבאה?"
אני כבר מתייחסת לזה כאילו מדובר בעובדה אבל תמיד מתמיה אותי, למה גברים מתייחסים לסירוב של גבר אחר על פני הסירוב שלי?

כנראה שזה לא היום שהחיים שלי ישתנו בו. כי אני עדיין קופאת.
הדרך הביתה חמה משציפיתי.
זה לא היה נורא, הוא לא עשה כלום, אבל בא לי לבכות.
אולי זה מה שלבשתי, הגיע הזמן שהגופייה האפורה תהפוך לגופיית בית.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

little mrs.sunshine :) עקוב אחר little mrs.sunshine
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Dark Angel_Teller
Dark Angel_Teller
מצטער לשמוע שהיית צריכה לחוות דבר שכזה. לאף אדם לא מגיע שיחצו את גבולותיו האישיים והכי דוחה אותי אלו שלא מבינים את הלא המאוד ברור שנאמר בגובה עינייןם.
כל הכבוד לך על הניסיון לשמור על קור רוח, אישית חסר סבלנות לאנשים מהסוג, ובנוסף מסכים עם התגובות מתי בנושא הקו הדק בין להתחיל ולהטריד, פשוט איום ונורא מצבים כאלה. מאחל לך להישאר חזקה מאנשים כאלה ולנצח אותם תמיד, שילמדו איך זה מרגיש ועם מה הם מתעסקים.
הגב
דווח
1 אהבתי
little mrs.sunshine :)
little mrs.sunshine :)
ואו. תודה:)
הגב
דווח
1 אהבתי
מישהי .
מישהי .
הגבול הדק הזה בין להתחיל עם מישהי לבין להטריד אותה..
לא יודעת עד כמה הוא הבין שהוא מטריד כששלח ידיים, אבל שורה תחתונה זה הטריד.
"זה לא היה נורא, הוא לא עשה כלום, אבל בא לי לבכות." המשפט הזה שבר אותי. חיבוק♥ כתבת מדהים♥
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 16 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
האהבה ראשונה
האהבה ראשונה
מאת: אודל פרץ
איתי זיידן בן 42 בנופלו
איתי זיידן בן 42 בנופלו
מאת: הלל .
כמה טוב שזה לא אתה
כמה טוב שזה לא אתה
מאת: ימית טייב
"לב שבור"
"לב שבור"
מאת: Matan nagar
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan