כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

בטרם עת

את יודעת... אין דבר שאני אוהב יותר מלראות אותך ישנה.

בטרם עת/ גלי סימנדוייב דיין

את יודעת... אין דבר שאני אוהב יותר מלראות אותך ישנה. מעולם לא ראיתי מלאך אמיתי אבל אני בטוח שאם הם קיימים, הם ילבשו את צורתך, כי את יפה בצורה יוצאת דופן. וכשאת ישנה? שלווה כל כך, חייה בעולם החלומות שמוחזק בעזרת ריסייך השחורים והארוכים, העצומים, שמסתירים לכמה שעות את עינייך התכולות.

את יודעת... בזמן שאת ישנה אני מחבק אותך חזק וחש את חום גופך צמוד לגופי. אני מתמכר לריח שעולה משיערך החום והארוך ומאמין לרגע קט, שכל הטוב בעולם מסתכם כאן ועכשיו. אם שלום עולמי היה אפשרי, הוא ככל הנראה היה עובר דרך הקו הארוך שעל עורפך ועולה אט-אט אל מצחך. שאיננו קפוץ ואיננו מתוח, הוא רגוע, הוא נינוח.

ואת יודעת... אין לילה שבו הצלחתי להירדם בלי להרגיש את הדופק שפועם לו בחזה שלך. איזו הרגשה זה נותן לי, ממלא אותי באוויר ומעביר בי חלקיקים של צמרמורות שמספקים, ולו לרגע, נשימה עמוקה, כך שכל גופי מתמלא באנרגיה חזקה. אני מוריד את ידי ומניח אותה על בטנך, היא קצת עגלגלה אבל אני אוהב את זה, נמשך אלייך כמו אל מגנט.

אוי ואת יודעת... כשאני שוכב על הגב ומזמין אותך לחבק אותי, את זזה אליי מתוך שינה, כלל לא חושבת על הפעולה וכורכת את זרועותייך סביבי. ראשך מונח על חַזִי, ואת, סומכת עליי בעמקי נשמתך שגם כשאת ישנה שנת ישרים את מתכופפת קצת בשביל להתקרב אליי. ואני מביט לתקרה ומסתכל על השעה. כבר מאוחר כל כך והנה עוד לילה בו אני לא נרגע מתהיות וממחשבות.

ויותר מהכל, את יודעת... כשאת קמה משנתך בבוקר אני רוצה לראות את עינייך התכולות מסתכלות ישר אליי, אני רוצה להרגיש אותך מביטה בי כמו שגופך מסמן בלילה ואני רוצה לראות אותך מסיטה את שיערך החום והפרוע, כמו שהוא תמיד נראה עם בוא השחר, אל מאחורי אוזנייך הקטנות ושתשאלי אותי "נו? עד כמה אני נוראית הפעם?" וצחוקך המתוק יתגלגל לו, סוב-סוב.

את יודעת... כשאת קמה בבוקר אני כל כך רוצה להגיד לך, שאני אוהב לראות אותך ישנה. שאת מלאכית. כשאת קמה בבוקר אני מת לומר לך איך אני נטרף מחום גופך כשאת צמודה אליי. אוי איך בא לי להעביר לך את הצמרמורת שאני מרגיש ברגע שליבך דופק. כשאת פוקחת עיניים אני רוצה לפתוח את הפה ולדבר, שתדעי כמה אני מעריך את התקרבותך אליי באישון ליל.

את יודעת...

אני לא אומר לך כלום

ולעולם לא תדעי.

כי ברגע שהשמש עולה בשמיים, ואור ראשון מציץ מהחלון, את פוקחת את עינייך ואני עומד נידום. האם את רואה אותי? האם את שומעת? האם את מודעת לידיי שעוברות על כל גופך לאורך הלילה? או שמא לבדך את מרגישה?

ואת יודעת... כשאת מסתכלת על התמונה שלנו שיושבת לה על השידה, אני נתקף געגוע על הפינה הריקה במיטה, שכבר לא שוקעת כשלידך אני נשכב. כשאת פוקחת את עינייך ומביטה סביבך, אני משתגע שאינך יכולה לדעת שאני כאן ולא הולך. כשאת מסיטה את שיערך אל מאחוריי אוזנייך, ומרכינה את מבטך אל הרצפה, כל שבאלי לומר לך זה שאני יותר מכל אותך אוהב.

ואני כל כך מצטער.

שהלכתי לך בטרם עת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

גלי סימנדוייב דיין עקוב אחר גלי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
ואו.. מילים חזקות, מרגשות, מלאות משמעות. גלי את מדהימה אחותי!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
גלי סימנדוייב דיין
חיילת בודדה
חיילת בודדה
מאת: גלי סימנדוייב דיין
את
את
מאת: גלי סימנדוייב דיין
ירוק
ירוק
מאת: גלי סימנדוייב דיין
סיפורים אחרונים
ילדה
ילדה
מאת: little mrs.sunshine :)
עיניים הם הראי לנשמה
עיניים הם הראי לנשמה
מאת: Liron Kleinman
הפסדתי אותה אחי ואני קרוע בתוכי
הפסדתי אותה אחי ואני קרוע בתוכי
מאת: Liron Kleinman
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions