כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

"מי תרצי שאהיה..."

מאז היא הפכה להיות אשת סודי. התאהבתי בכל דבר שקשור אליה. היא התחננה אלי שאני לא אעשה איתה את הצעד ההוא. כבר ברגע השלישי שדיברנו, היא ביקשה ממני בעיני השקד האלו שלה "נדבי, בבקשה אל תתאהב בי". אז לא. כן התאהבתי, אבל לא אמרתי לה. הבטחתי לעצמי שלא אגיד לה לעולם. אם יש משהו יותר קשה להשגה בעולם הזה מאהבה, זו חברות אמת.

כשראיתי את נויה לפני כמה ימים היה בה משהו שונה מכל הפעמים שראיתי אותה בשנה האחרונה. היא היתה שם, נוכחת פיזית, וכרגיל פיזרה את הקסם שלה בכל חלל הבר האפלולי שישבנו בו. התהפכה לי הבטן, כמו שהיא מתהפכת לי כל פעם רגע לפני שאני רואה אותה ובדיוק רגע אחרי שאני רואה אותה.
מה קורה ילדונת? את רוצה להתחיל לספר לי מה עובר עלייך? שאלתי אותה ופתאום תקף אותי חשש שהוא לא סביר.

את נויה הכרתי לפני שנתיים. היא תפסה לי את העין באיזשהו בר, גם הוא היה אפלולי. בין כל החושך ההוא, החיוך שלה היה הדבר הראשון שראיתי כשנכנסתי לשם, כמו נקודה של אור.
ניגשתי אליה והיא הסתכלה לי ישר בעיניים. סיימנו את הלילה ב4 בבוקר אחרי ששניים מהחברים שלי נשפכו על הספות, שתיים מהחברות שלה התייאשו גם הן וחיכו לה באוטו והמלצרית המתוסכלת היתה ממש קרובה מלקפל את הכיסאות עלינו. אבל לא יכולנו לעצור, לא יכולתי לעצור מלהסתכל עליה או לעצור מלשמוע אותה.
מאז היא הפכה להיות אשת סודי. התאהבתי בכל דבר שקשור אליה. היא התחננה אלי שאני לא אעשה איתה את הצעד ההוא. כבר ברגע השלישי שדיברנו, היא ביקשה ממני בעיני השקד האלו שלה "נדבי, בבקשה אל תתאהב בי".
אז לא. כן התאהבתי, אבל לא אמרתי לה. הבטחתי לעצמי שלא אגיד לה לעולם. אם יש משהו יותר קשה להשגה בעולם הזה מאהבה, זו חברות אמת.
פאק איט, היא חשובה לי מדי כדי שאהרוס את זה איתה. אז בלעתי את זה. בלעתי את האהבה שלי אליה כמו שבולעים משהו רותח והוא גורם לחזה לשרוף בצורה שקשה לשאת לכמה שניות, ואז זה עובר. ככה האהבה שלי לנויה היתה, כואבת לכמה שניות, ואז זה עובר.כי היא פה. ממשיכה להיות לידי. החברה הכי טובה שלי בעולם.

הזמנו גם הפעם שני חצאי גולדסטאר ושני צ'ייסרים של בלאק. המפגשים שלנו תמיד התחילו בתאכלס. התעדכנות ישירה, יורים אחד על השני סיפורים שקרו מהמפגש הקודם שלנו. הפעם, הפעם נויה היתה לי קצת שונה. היא חייכה מההתחלה והיה לה ניצוץ כזה בעיניים. אבל היא לא מיהרה לספר מה קורה לה. התעקשתי עוד קצת, למרות שמשהו בתוכי רמז לי שאולי הפעם אני צריך לדחות קצת את הסיפור.
ואז, חדה כמו סכין, היא סיפרה לי. "אני חושבת שאני מאוהבת נדבי. יש לי פרפרים בבטן וקשה לי לישון. קשה לי לאכול.. אני מרגישה שהם משתלטים עלי, כל הפרפרים נכנסו לי לבטן".
בלעתי את הרוק, וזה כאב לי כמו שאני בולע משהו רותח וזה שורף לי בחזה. כמו שאני בולע את האהבה שלי אליה כבר שנתיים, אבל הפעם זה לא עבר אחרי כמה שניות, זה פשוט נמשך, נמשך כמו נצח.
חייכתי אבל הרגשתי שכל הפנים שלי רועדות. סוף סוף נויה, סוף סוף את מפשירה. אז מי המאושר? שאלתי בהתעניינות אמיתית. זה מדהים איך ברגע הזה שבא לי לקום וללכת, לשבור את כל הכלים, האמת הזו שיוצאת ממנה משאירה אותי פה, ואני נהיה מי שהיא צריכה ממני שאהיה. האושר הזה שלה גורם לי להיות מאושר בשבילה.

"אז זהו, הוא לא כל כך מאושר. הוא לא כל כך יודע וגם אני לא חושבת שאני אהיה מספיק אמיצה בחיים האלו כדי להגיד לו. אם אני אגיד לו הוא בטוח יחייך ויגיד לי שהוא מצטער אבל נראה לו שאני מגזימה".
אוקיי. ניסיתי להבין את הרצף של האירועים והיה לי קצת קשה.
"נדבי זה שטויות. אי אפשר להתאהב במישהו מחצי מבט. מחצי שיחה. מחצי סיטואציה. זה בטח יעבור לי עוד יום יומיים.. "
חייכתי אליה ואמרתי לה שאפשר. שהכל אפשר. זה מסוג הדברים שתופסים אותנו לא מוכנים. אנחנו יכולים לחיות חיים שלמים וריקניים בחיפוש אחר משהו אמיתי שיפגע בדיוק במקום. אנחנו יכולים לעשות כל מה שצריך, ובסוף, בסוף זה יקרה מתי שנחשוב שזה הכי מוזר ומגוחך וחסר סיכוי שיש. ככה, במאית השניה נרגיש את הזרם הזה בינינו. את הרצון להישאר. נרצה לנצור את הרגע הזה, נעצום עיניים ונחלום על ההמשך. נעלים מכשולים וניתן לעצמנו להיחשף לרגע, ואילו רק לרגע הזה.
פתאום היא הזדקפה, מהופנטת מהרצף שלי ושאלה אותי - "איך לא סיפרת לי? איך לא אמרת לי שזה קרה לך כבר? "
התיישרתי במקומי ואמרתי לה שזה לא. שהיא יודעת כמה אני כל כך שלם במקום שלי. בלבד הזה.
'נדבי, אל תעבוד עלי. אני מכירה אותך כמו את עצמי. אדם שמתאר בדיוק כזה מטורף את מה שאני מנסה להסביר לעצמי כבר שבוע זה אדם שחווה את אותו דבר. "
לא נויה, זה אדם שמכיר אותך יותר טוב מאת עצמו. שיקרתי לה.

יש כאלו שיגידו לי שזה היה הרגע להסתער. להגיד לה שהיא זו שאני לא רוצה להפסיק להסתכל עליה ולשמוע אותה, שהבטן שלי מתהפכת רגע לפני שאני רואה אותה ובדיוק רגע אחרי. אבל היא החברה הכי טובה שלי, והיא עכשיו סיפרה לי שהיא חווה את כל מה שאני חווה איתה במשך שנתיים, עם מישהו אחר.

אז בלעתי שוב את כל האהבה הזו שלי אליה, ואלוהים יודע כמה זה שרף לי הפעם. אבל אם יש משהו שיותר קשה למצוא בחיים האלו מאהבה, זו חברות אמת.
פאק איט, היא חשובה לי מדי כדי לראות אותה מוותרת.
אל תהיי פחדנית נויה. תילחמי על הרגש הזה. אם הרגשת שהיה שם משהו, תלכי עם זה עד הסוף. כל עוד הוא לא ביקש ממך לא לעשות את זה, תגידי לו.
אמרתי לה.

"נדבי, הוא מאוהב, אבל במישהי אחרת. הרגע שהיה שם בשבילי, כנראה לא היה שם בשבילו. אני בולעת את זה, וגם אם זה בוער לי בחזה, זה יעבור לי עוד כמה שניות. רק עוד כמה ימים".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Tzlil Tayar עקוב אחר Tzlil
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
תמי ישר
תמי ישר
ואו את חייבת לכתוב לזה המשך!!!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Tzlil Tayar
מישהי פעם...
מישהי פעם...
מאת: Tzlil Tayar
בוחרת לא לבחור בך
בוחרת לא לבחור בך
מאת: Tzlil Tayar
You were only waiting...
You were only waiting...
מאת: Tzlil Tayar
כלום, או אולי כמעט.
כלום, או אולי כמעט.
מאת: Tzlil Tayar
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan