כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

365\1

הראש שלי כבר לא היה מוכשר לבצע דברים שמצריכים מחשבה מעבר לשתי פעולות בסיסיות – היא ומגע.

ההתרגשות הייתה בשיא. זה היום הכי חשוב מכל הקודמים לו. זה יום שמציין עוד פרק בחייה. הכל היה ערוך, המצעים הלבנים, הבלונים שצריכים להיכנס רק אחרי שתירדם. הכל היה מתוכנן עד לפרטים הקטנים. היא סיימה את יום העבודה מוקדם מהרגיל ובמטבח כבר היו ריחות שמכניסים את הרומנטיקה לאוויר.

הרמקול פלט מנעד רחב של צלילי סקסופון, היין נמזג לכוסות שהופרדו בנר לבן גבוה. עמלתי במטבח כדי להכין אוכל מנחם, החלטנו שבכל יום הולדת אנחנו אוכלות את הדברים הכי משמינים שיש, סתם ככה, כדי להתענג על כל ביס.
ג'ון החליט שזה התור שלו לנגן והצלילים בקעו ונגעו בעיקר ברגש. היא אוהבת את השיר הזה, הוא גורם לה להתנתק מכל המציאות ולרגע להתחבר ללב הפועם. הרגשתי יד שעוטפת אותי מאחור, בדיוק התחלתי לקצוץ את הפטריות לרוטב המוקרם.
'אני יכולה להסתכל עלייך שעות, זה ממש סקסי בעיניי' הלגימה הגיעה בסוף המשפט.

הראש שלי כבר לא היה מוכשר לבצע דברים שמצריכים מחשבה מעבר לשתי פעולות בסיסיות – היא ומגע. הסתובבתי ונצמדתי אליה, הגוף שלנו הפך אחד, סנכרון מושלם, בין הרגש לבין תזוזת האגן שלה על שלי. הובלתי אותה לכיוון האי, הכוס נלקחה ממנה והרמתי אותה על משטח העץ. הלבוש שלה היה מותאם לעוד יום עבודה במשרד, ספק רשמי ספק זרוק.
היא פיסקה את הרגליים ונתנה לי להתמקם בדיוק איך שאני אוהבת, במרכז העניינים.

הידיים כבר מצאו את עצמן מתחת לחולצה שלה, הרגע שהן מתיישבות על הצלעות גורם לשינוי אקלים בגופה, העיניים מתגלגלות כלפי מעלה, צופות את העונג הבא שעתיד להגיע. הידיים על הצלעות שלה, מתקדמות לקראת סוגר החזייה כדי לשחרר את הדבר המרהיב הזה לחופשי, שאוכל לתת לכל צד את היחס שמגיע לו. 'את יודעת מה אייל שני אומר..' לחשתי לה כשהשפתיים חקרו את הצוואר שלה 'מה..' ענתה לי בגניחה קלה.
'צריך להתייחס לכל חומר גלם, לחוד. ולכן...' התפנית הגיעה כשהאצבעות החזיקו את הפטמות שלה '... אני חושבת שזה בדיוק מה שאעשה...' תזוזת האצבעות גרמו לידיים שלה להחזיק אותה מאחור, אחרת היא מזמן תאבד אחיזה.
ג'ון הצליח להכניס אותנו לתחושה מרבית של עונג, משהו בקול שלו בשילוב עם רעש המקל שהולם על התוף גרם לי לרצות לפרוט עליה עד שאשמע את האורגזמה מתפשטת בגוף שלה.

הנשיקות הדרימו, מהצוואר ועד למפתח הלב, לאט ועם הרבה רעש, מסמנות טריטוריה שזה עתה נתגלתה. היא נמצאת במאית השנייה מלקפוץ עליי ולצעוק לי 'תעשי אותי במיטה, עכשיו!' אני מרגישה את הגוף שלה מתמכר למגע, גורם לעצמו לאבדון מוחלט בין התשוקה לרגש, אין שום היגיון כרגע מבחינתו.
החזקתי לה את האגן ומשכתי אותה לכיוון השפתיים, נישקתי אותה ובין לבין סיננתי 'אהבה שלי.. האמבטיה כבר מלא.. הכנתי לך את הקצף שאת אוהבת, אני חושבת ש... נעבור לשם..'
העיניים שלה בהקו.

תמיד אהבתי להפתיע אותה, רציתי שהיא תכנס ליום ההולדת שלה עם חוויה שלא תוכל לקבל בשום מקום אחר. משהו אחר, משהו שאי-אפשר לכמת בשום הון שבעולם.
רציתי שהחוויה תגיד לה 'זאת אני שאוהבת אותך' וניסיתי לעשות את זה בדרך שמיוחדת לקשר שלנו. בדברים הקטנים שיכולים לשנות סדרי עולם.
רק מהעובדה שאני מכירה אותה, מכירה את השטויות הקטנות שיכולות להסיח את דעתה לבין הנקודה הזו שחייב לדעת אודותיה לפני שאני מבצעת בה את זממי. היא התיישרה וירדה מנתח העץ שהיה מונח באמצע המטבח.
בנונשלנטית מוחלטת, הורידה את שארית הבגדים בצורה כזו שלא מביישת פרסומת לבושם. המכנס צנח ממנה ברגע שהפרידה את הכפתור מהבד שאוחז בו, התכופפה ומשכה את התחתון כשהתחת שלה מופנה אליי, אני רוצה להאמין שהכל היה צירוף מקרים אחד גדול, דילגה מעל התחתון והלכה עירומה לכיוון האמבטיה. הגוף שלי על אוטומט, אחריה.

העיניים בוחנות את התחת הסקסי שלה ומגלות את הסימונים הברורים של כף היד שלי על כל לחי, אתמול היה לילה מוצלח, חייכתי לעצמי.
היא מפזרת את הקצף על פני המים, מרימה רגל ומניחה אותה בעדינות במים החמים, הם חייבים להיות חמים. הרגל השנייה מצטרפת והגוף שלה עטוף בחום. אני מסתכלת עליה, אלוהית בתוך המים.
הלכתי למטבח ולקחתי את שארית היין שנשאר, הבקבוק החשוב יותר חיכה במקרר. מזגתי לה עוד קצת יין, תמיד אהבתי אותה רפויה בעזרתו, נותנת למגננות לצנוח מהר מהצפוי ולגירוי להגיע הרבה יותר מהר.
היד שלי נכנסה לתוך המים, לחלק שבו הריכוז של הקצף היה הכי גבוה, הרגליים שלה היו מפוסקות ברגע שהתיישבתי על עדן האמבט, נותנות לה את הרשות לטייל ברחובות שאין להם מוצא, אלא דרך אחת בלבד. פנימה.
האצבעות מצאו את עצמן חודרות לתוכה, היא נותנת לחוקי הפיזיקה למשוך אותה למטה, גובה המים מכסה את הכתפיים והגוף שלה כבר לא יכול להתנגד לשום דבר, שרשרת הפעולות פיצחה את הצופן הסודי להתמכרות שלה.
עכשיו, נשאר לי רק לענג אותה.

הוצאתי אותן בעדינות שמשאירה טעם לעוד. 'אני משאירה אותך כאן, לחשוב בדיוק באיזו דרך את רוצה שאעשה אותך. זו המשאלה שבאתי להגשים'
הגוף שלה טעון, הוא מחכה לשלב הבא בחוסר סבלנות, מה שתמיד אפיין אותה.
'את לא הולכת לשום מקום, תעשי אותי עכשיו! כאן.'
הרצינות שניסתה להעביר התמזגה עם טעם הלוואי שנשאר לה מהמגע, היא לא הייתה משכנעת במיוחד. העברתי לה את הבקבוק 'קדימה ילדת יום הולדת, זה הזמן שלך' סגרתי את הדלת, הגברתי את צליליי הסקסופון.

הטלפון צלצל 'אני פה למטה, זה ייכנס במעלית?' צעק לי כי המוזיקה השתלטה על השיחה.
'כן, בוודאות. מדדתי הכל. זה הגיע איך שביקשתי?' שאלתי לוודא, זה היה ממש חשוב, עד הפרט האחרון. 'כן, קצוץ, את היחידה שביקשה אותם קצוצים.' אוקיי, עכשיו זה השלב השני של התוכנית. הדפיקות בדלת נבלעו בצלילים שבקעו מהרמקול.
הבלונים נכנסו קודם ואז השליח, היה מאבק צמוד בין הבלונים למשקוף הדלת, אבל הניצחון היה מוחץ לטובתם.
'איפה לפזר אותם?' הסתכלתי עליו מחזיק 350 בלונים, עם קצוות קצוצים, לא תיארתי לעצמי שזה כל-כך עצום! 'אתה הולך עד סוף המסדרון, אבל בשקט! מצד ימין יש לך דלת, תעמוד הכי צמוד למיטה ותפזר אותם, רק אל תשכח להדליק את האור כי הוא חשוך'
הכניסה והיציאה שלו מחדר השינה הייתה פחות מכמה דקות.
'אני בטוח שהיא תאהב את המתנה' אמר לי בעודו חוצה את המסדרון.
'איך אתה יודע שזו היא?' שאלתי והרמתי גבה.
'הסט שמונח על המיטה, הוא סקסי מדיי בשביל גבר. מזל טוב, את המשוגעת הראשונה שגרמה לשרירים בכף היד להיתפס כי החוטים היו קצרים מהרגיל' הוא שיחק קצת עם היד והוסיף 'למה בכלל קיצרת את זה?'
החיוך שלי הסגיר את הצעד הבא 'אסמס לך מחר אם זה עבד, תודה רבה!'

סגרתי את הדלת.
'מאמי... מי היה פה?' שאלה אותי כשהיא מתעטפת במגבת. התקרבתי אליה, פתחתי את המגבת וקירבתי אותה אליי, מריחה מדהים והעור שלה רך והגוף שלי, רעב אליה.
'החלק השני של המתנה שלי' הידקתי את המגבת לגוף שלה והצמדתי אותה אליי, השפתיים שלנו היו קרובות עד אפס מקום 'זה.. כמו.. ברכב.. אז.. זוכרת?'
מקרבת אותה יותר אליי, היא פולטת גניחה עדינה, הפירוש השרירותי – פשוט תעשי אותי, עכשיו, ברגע זה כי אני לא מסוגלת יותר להחזיק את עצמי.
סובבתי את הגב שלה לכיוון החדר שהיה חשוך לחלוטין. חוש המימוש והשמיעה התעצמו.
היא עומדת בצמוד לקדמת המיטה והתכוונה להיזרק עליה, משכתי אותה חזק אליי והשפתיים נצמדו.
'את לא חושבת שזה ייגמר כל-כך, מהר, נכון?' הבהרתי לה שהיום עוד לא התחיל.
'אני הולכת לעשות משהו שעוד לא עשיתי...' הורדתי את המגבת ותפסתי את הסט שקניתי לה, נישקתי את הכתף 'תתלבשי' פקדתי עליה.
'את? מלבישה אותי?' הופתעה.
'אמרתי לך, משהו שעוד לא עשיתי' היא מסדרת את החזיה 'תחרה.' הטון היה החלטי. 'אהא..' נישקתי אותה 'עכשיו את התחתון'

היא התלבשה וההרגשה בחדר הייתה מוזרה 'למה אני לבושה כשחרמנת אותי בטירוף?' תפסה אותי והתחילה לחרמן אותי בחזרה, הרימה את החולצה והשאירה אותי עם גוזיה.
הציפורניים שלה נגעו-לא-נגעו בגוף שלי, זאת החולשה הכי גדולה שלי.
'לא, את לא עושה את זה עכשיו' החזקתי את הידיים שלה והצלבתי אותם לאחור.
'קדימה, לסלון'
המטרה הייתה לעבור דרך כל תחנות הזמן שעברנו ביחד.
היא יצאה מהחדר והסט-בורדו-תחרה-היסטרי היה מונח בדיוק כמו שדמיינתי את זה.
כל צעד שעשתה הדגיש פלח אחר, התאהבתי. היא ידעה בדיוק מתי להדגיש את השרירים כדי לפתות אותי עוד יותר למלכודת הדבש שלה.
היא מסתכלת על עצמה ומבינה איזה כלי הוספתי למשחק שלה בזה הרגע, כמה חוזק יש לו ואיך הוא משנה כללים בין-רגע.

היא מסתכלת על השטיח והוא היה מכוסה בסדין לבן, על הרצפה מונחים שלושת צבעי היסוד. הסתובבה אליי וצעקה 'אילת! זה מה שהיה באילת!' חייכתי אליה, ניגשתי למקרן-קול וכיביתי את המוזיקה. עכשיו, אני רוצה לשמוע אותה.
שחזרנו את הסצנה ההיא, בימים שעוד היינו צעירות וחסרות-מנוח, התיישבתי ישיבה מזרחית והיא מולי, משחררת את הצבע מהבקבוק על החזה שלה 'אבל את צריכה להוריד את המכנסיים' היא צודקת, אם משחזרים אז עד הסוף.
הורדתי את המכנס 'אולי גם את הגוזיה, אני ילדת יום-הולדת, לא?' אני לא יכולה להתחרות בזה, הורדתי. היא הלבושה ואני לא, מי היה מאמין שהיוצרות יתהפכו.
חזרתי לשבת מולה, היא החליטה שהישיבה עליי תוסיף לאפקט השחזור וכך היה. הצבע הצהוב היה על כל חלק בגוף שלנו, לקחתי את האדום והפכתי אותנו לכתומות.

המגע הפך להיות מוחשי יותר, הצבעים צבעו אותנו מכל עבר וככול שהחיכוך היה צמוד יותר, ככה האומנות הייתה טהורה יותר. זה היה מעבר לעוד סדנא לריפוי בעיסוי, זאת הייתה אהבה צבעונית.
השכבתי אותה על הגב ולקחתי את הצבע הכחול שהוסיף את האישיות שלו לכל תזוזה שנוצרה, נשכבתי עליה, היא ישבה עליי, הידיים טיילו בכל מקום והשפתיים - היחידות שהיו נקיות, התמזגו באופן מוחלט. אני נשבעת שיכולתי להישאר בסלון הזה לנצח. זה היה מחרמן הרבה יותר מהפעם ההיא, שהכל היה תמים, עכשיו זה קינקי בזכות הפתיחות שנוצרות בנינו לאורך השנים. ההרגשה שזה בסדר לעשות שטויות או לרצות דווקא שאחקור אותה בצורה שתגביר בה את הרצון לגמור.

רציתי לקרוע ממנה את הסט, לחדור לתוכה ולהתענג על כל צליל שיוצא לה מהפה. רציתי אותה, הגוף שלי היה רעב אליה, הידיים שלי השתוקקו לחקור אותה, לאורך כל הגוף ובעיקר בפנים, להכתיב את הקצב שבו היא תזוז. הגוף שלנו היה מוכתם עד אפס מקום של גוון עור טבעי. 'התתקלחי איתי?' שאלתי והושטתי את היד לעזור לה לקום. 'כן, אשמח להתקלח איתך'. הסתכלתי עליה 'היא אהבת חיי, ללא ספק.'
ואם לרגע אני במחשבות שלי, כמה צריך להיות משוגע על מישהו בחייך כדי לגרום לנשימתו להיעצר עם כל הפתעה. ההיכרות הזו, עם הנפש שלה, היא מעבר לכל דבר הגיוני ביקום הזה. להכיר את הגוף שלה ברמה של תזוזות, להבין מתי צריך להגביר את הקצב ומתי פשוט אפשר לעצור וליהנות מהנוף.

למקלחת נכנסו שוב, הפעם שתינו היינו ללא בגדים, הסט שלה לא היה דומה כלל למה שנלבש בהתחלה, ובכן, זו הייתה המטרה שלו, להפוך אותה לואן-גוך סקסית במיוחד.
נעמדו מתחת למים שזרמו עלינו, תחילה עליי כי ככה היא החליטה, העבירה את הידיים על הכתפיים שלי, מחזיקה את הצוואר ומקרבת אותי לנשיקה רטובה במיוחד. השריטות שנוצרו לפתע על הגב שלי הזכירו לי שעדיף לא להשאיר אותה עם ביצים כחולות בהמשך.
אני סובלת מזה בסוף, אבל בהחלט התעוררתי.

תפסתי את הידיים שלה וסובבתי אותה מתחת למים, הצבע נזל לאורך כל גופה.
הפטמות שלה הזדקרו ברגע שהגב נגע בשיש הקר, השילוב בין חום לקור הוא בהחלט לא עובר חלק בגרון שלה. אבל הנשיקות שלי עברו לכל אורכו. החזקתי לה את הידיים, שלא תעשה שטויות כמובן, מעל ראשה, מוצמדות לקיר, שתוכל לווסת את הטמפרטורה בין הקור לחום שמשתולל בתוכה.
המים זורמים עלינו ואנחנו מתנשקות בטירוף, ההרגשה הייתה שלעולם לא נפגש יותר אז צריך לנצל כמה שיותר שפתיים בזמן הקרוב. הסנכרון המושלם בין זרם המים המלווה את השפתיים והלשונות שלנו, היה כמו בסרטים.

אנחנו מתנשקות בכל הזדמנות, בבקרים לפני הקפה, בבקרים אחרי הקפה, בבקרים אחרי הסקס, בבקרים אחרי שהולכות לעבודה, בצהריים כשחוזרות מהעבודה והגעגוע משתלט על הכל. הנשיקות שלנו מלוות אותו בכל הצעדים שקשורים לתשוקה, הן מעין מנגנון שגורם לכל הצ'אקרות להיפתח. ומה אני יכולה להגיד... הן אכן נפתחות. הסבון שהיה עליי מזמן עבר אליה, הידיים שלי כבר היו ללא רסן וללא מעצורים. 'תרימי את הרגל בעדינות ותניחי אותה על עדן האמבט', האצבעות שלי כבר היו בפתח המשולש, מפסקות את השפתיים.
המעבר על הדגדגן עם האצבע האמצעית בדגש על למטה קודם, רצוי לפני שהן נכנסות פנימה. רק לאחר מכן לעלות בהדרגה ולגלות את הבליטה הקטנה שמבצבצת.
'כמה את חרמנית?' האצבעות שלי בפנים, הן סיימו עם הסיור החיצוני והגיע הזמן לעורר את החושים הפנימיים.

'אני רוצה שתזייני לי את הצורה' המילים האלו, ההתבטאות הזו, היא לא 'זולה' היא בדיוק מה שעובר לה בראש, היא רוצה שאפסיק לשגע אותה ואתחיל לפרק לה את האגן.
היא נמצאת בדיוק במצב שלא מעניין אותה כל התפאורה, אלא המיטה בלבד. היא סגרה את המיטה, משכה את המגבת והוציאה אותי בכוח מהמקלחת
'זהו. אני לא יכולה יותר, לא רוצה להתאפק. אני רוצה עכשיו!'
וככה ילדים, גורמים לאישה לאבד את העשתונות. אהבתי שהיא מגיעה לנקודת אל חזור, כל מה שארצה – מתבצע במיטה בלי היסוסים או פחדים, עברנו את השלב הזה כבר מזמן, עוד בכוס יין והאצבעות באמבטיה.

נכנסה לחדר בסערה ואני אחריה, זרקה אותי על המיטה ועלתה עליי.
'אני.. רוצה..' הנשיקות מנעו מאתנו לנהל שיחה הגיוני 'שתעשי.. בי...' היא ממשיכה לסנן תוך כדי סנכרון הלשונות שלנו 'מה.. שרק.. את.. יודעת..' זהו. לא צריכה להגיד יותר מזה.
פיסקתי את הרגליים שלי ושלה נפתחו מיד אחרי, הפכתי אותה על הגב. החדר היה חשוך לחלוטין. 'את לא זזה. אני זוכרת איך השארתי אותך. אסור לך לזוז. ברור?'
הוראות שלא השתמעו לשתי פנים. את מיקומם של החגורה והרתמות ידעתי מתוך שינה.
הרעש שעשה המוט הטלסקופי - לא היה מוכר.
'את מביאה משהו חדש? ..' קול ההיסוס שלה חזר, היא לא רואה שום דבר מסביב והחשש שקיים בה מתחיל לקום לתחייה. 'אמרתי לך לא לזוז, נכון? תהיי ילדה טובה.'

קשרתי סביב הקרסוליים שלה רצועות, היא חשבה שזו עוד רתמה שקשורה למיטה אבל ככול שפיסקה את הרגליים שלה יותר, ככה זה נשאר.
הסוד של המוט - רק השולט יכול להקטין אותו. הנשלט צריך להבין שהוא לא יכול להשתמש בכוח שלו, זה פועל רק נגדו.
'אני לא חושבת שאת רוצה להמשיך להיאבק בזה, בסופו של דבר... אני ארוויח יותר ויותר אם תתנגדי לזה.' היא הסתכלה עליי המומה 'אני לא מוכנה לזה' המשפט הזה יכל לשבור הרבה מוסמכות בנינו אבל זה היה הקו האדום, מילת הקוד. ההסכם הסודי, הבלתי כתוב, שהיה בנינו, היה מבוסס בעיקר על כבוד והדדיות. ידעתי שהחיזיון שלי יתאים למציאות ושאקבל את התגובות שאני מצפה להן, אבל כמו בכל ניסוי יש את אפקט ההפתעה ולרוב הוא היה התגובות, לטוב ולרע. עם הזמן הבנתי בדיוק איפה אפשר למתוח את הגבולות ולנסות בכל מקרה את 'התכנית המקורית' והיכן בשום אופן אסור לי להמשיך את התכנון.

'להפסיק?' שאלתי. היא הייתה מרוכזת רק בחגורה, העיניים שלה היו נעוצות בי. ירדתי מהמיטה, הדלקתי את מנורת הכוכבים שלנו. קנינו אותה כשעברנו לדירה הראשונה שלנו ביחד ורצינו להסתכל על הכוכבים ביחד, הבניין שהתגוררנו בו היה מוקף באחרים ולכן התצפית שלנו הייתה לקויה. היא מצאה את המנורה הזו ומאז הכוכבים מלווים אותנו לכל התחלה חדשה.
'תסתכלי למעלה, זה החלק השלישי של ההפתעה שלי.'
היא הרימה את העיניים לתקרה שהייתה מלאה עד אפס מקום בבלונים. הקצוות הקצוצים נועדו כדי שלא תוכל להרגיש אותם כשתכנס לחדר.

הייתה דממה ואז הגיע החיוך ולאחר-מכן העיניים שלה התמלאו ספק באושר ספק בשוק. 'מתי הספקת?' היא ניסתה להתרומם אבל המוט נפתח עוד יותר והפיסוק שלה היה בלתי נמנע מהמהלך הבא שלי. התמקמתי בדיוק היכן שהלשון שלי רצתה להיות.
'תשתדלי... להסתכל על הבלונים... כשאת מרגישה את הלשון שלי על הדגדגן שלך.. בסדר? .' החמימות הציפה את המקום הרגיש והראש נבלע בכרית. אני יכולה לספר מהצד, שזה היה מחזה עוצר נשימה. הבלונים, המצעים הלבנים, הגוף השחום שלה שזז במיטה עם כל תזוזת הלשון שלי.

היא החזיקה במצעים כלכך חזק שהם נתלשו מהמקום שלהם ועטפו אותה בדיוק כשהגוף הגיע לפורקן. קצב הדופק שמוזרם לדגדגן אחרי שהיא גומרת העיד שעשיתי את עבודתי נאמנה.
נישקתי את פנים הירך, עברתי לירך השנייה.
ניתקתי את המוט והמשכתי לעלות לבטן התחתונה, פינקתי את הצלעות בנשיקות רכות במיוחד. הנשימה שלה, היא מסדירה אותה, בדיוק כשאני על החזה שלה, עוטפת ברכות רק הלשון יכולה להעניק, כל פטמה. הידיים שלי נכנסות מתחת לשכמות שלה, עוטפות אותה וחום הגוף שלנו מתמזג.

'את יודעת שאני אוהבת אותך יותר מהחיים עצמם?' אמרתי. החיוך שלה התפזר על השפתיים שלי, נישקה אותי בשארית כוחותיה.
'אני משאירה אותך לישון קצת, יש לי כמה דברים קטנים לחלק האחרון של יום ההולדת שלך' הנהון הראש היה הסכמה מוחלטת, היא כרגע באפיסת כוחות טוטאלית. משכתי פיג'מה מהסלון ויצאתי לארגן את שאר הדברים. הסיומת לפעמים היא משמעותית יותר מהפתיח.
אספתי את הסדין בסלון וארגנתי את השולחן הקטן לארוחה מסכמת. הדלקתי את הנרות הגדולים שעמדו ליד כוסות היין, פתחתי את הבקבוק שהיה במקרר, הוא חיכה לרגע שבו תקרא את הברכה שרשמתי לה, ומזגתי את האוכל המנחם שהכנתי.

נכנסתי לחדר, התגנבתי מתחת לשמיכה שלה והכנסתי את היד מתחת לחולצה 'חיים שלי, בואי אליי' לחשתי לה. כמו קסם, היא מתמקמת בדיוק בצורת הגוף שלי, נכנסת למגננה שאני מעניקה לה כל לילה. כמו חייל מיומן היא מרימה את הראש, מסדרת את השיער ומניחה אותו על היד שלי שכבר מוצאת את מקומה, על החזה שלה.
'את יודעת שצריך לקום..' אני אומרת לה ורעשי ההתנגדות לא פוסקים. 'הכנתי לך.. משהו טעים..' ההתנגדות פוחתת. 'ויש גם את היין שאת נורא אוהבת.. ההוא שהבאנו מהטיול באיטליה..' היא מסתובבת אליי 'מאיטליה? ..' מוודא האם משתלם לקום מהחיבוק והליפוף שלי. 'כן אהבה שלי, בואי..'

הרמתי את השמיכה והוצאתי את שתינו מהמיטה. היא עומדת מול הארון ואור הכוכבים מתפזר על גופה העירום. היא מוציאה חולצה גזורה ותחתון, זה כל מה שהייתה צריכה. היא יוצאת מהחדר ואני אחריה, מחבקת אותה מאחור. הגענו לסלון וכל אחת התיישבה 'במקום' שלה. היא מסתכלת על הכל ובעדינות מושכת את המעטפה. 'עוד שעה נגמר יום ההולדת שלך, אני מקווה שהצלחתי לעלות על כל הציפיות' מקריאה בקול. 'מאמי, זה היה פשוט מושלם, הכל. תודה שעשית את כל זה בשבילי. המעטפה מהממת!', מזגתי לה את היין 'היא עדינה בדיוק כמו שאת חיים שלי'
'את רוצה שאקריא את זה בקול?' הסתכלה עליי וידענו שלא משנה מה אגיד, היא תקריא בקול.
אז עניתי 'כן, אשמח'

אהבת חיי הנצחית,
אני יושבת כאן באמצע החלל הענק הזה ותוהה לעצמי מה היה קורה אם לא היית בחיי. המחשבות רצות ואיתן כל הזיכרונות שכוללים ברובם, אותך. רציתי לברך אותך ועל-הדרך להודות למי-שזה-לא-יהיה למעלה, איזה כיף שהוא בחר דווקא בי להיות איתך.
השנים שהעברנו ביחד וכולי תקווה להמשיך להעביר גם שנים קדימה, הן הסמל שאת החצי השני שלי. אני רוצה לצעוק ליקום 'ת-ו-ד-ה' על מי שאת ועל מה שהחיים שלי קיבלו בזכותך. יש בך כל-כך הרבה רבדים של אושר וסיפוק לנפש שאין מצב שהייתי מסתדרת בלעדיהם.
את מיוחדת, במי שאת איתי, במה שאת אוהבת לעזור, באיך שאת רואה את הדברים ובלמה את בוחרת בכל יום מחדש לאהוב אותי. אני יודעת שזו כבר לא בחירה שלי אלא ברור שאני אוהבת אותך, בכל שנייה ושנייה מחדש.

הדמעות לא איחרו להגיע, כל משפט סחף איתו את שארית הדמעות שנשארו במחסן הרגש, בלב שלה. היא ישבה על הרצפה, מלאת דמעות. הסתכלתי עליה והתאהבתי בכל נשימה יותר יותר. החיזיון שלי עובד, המטרה דיי הוגשמה. אני חושבת שהצלחתי להרגיש סיפוק נפשי - מהו. היא מנגבת את הדמעות ומנסה להמשיך לקרוא בקול.

אני רוצה לאחל לך שתמשיכי. פשוט תמשיכי להיות מי שאת בשביל המון אנשים, תמשיכי להגיע הכי רחוק שאת יכולה, תמשיכי לרצות להגיע להישגים מטורפים ושאין אף מטורף אחר שיכול לעצור את הטירוף שלך בעיניים.
אני רוצה להגיד לך, שאחרי כל השנים האלו, אני משוגעת עלייך. מטורפת. חסרת מעצורים. מלאת תשוקה. והלב שלי, הוא שקט כשהוא מרגיש את שלך לידו. תודה על כל הלילות שלנו ביחד, תודה על ארוחות משוגעות כמו שרק המאנצ'ים שלך יודעים להפתיע. תודה שאת חוסכת איתי מים ובכל מקלחת ו\או אמבטיה אנחנו מגלות עולם חדש של רגש.
תודה על הרטט שאת מעבירה בגוף שלי בכל פעם שאני שומעת אותך אומרת לי 'צודקת'. אני רוצה אותך לעוד שנים קדימה ומקווה שהצלחתי אולי בקמצוץ מינימלי להראות לך מה התרחש ביקום ביום שהנפש שלך פגשה את הגוף.
אני אשתדל לעשות אותך מאושרת, בכל מה שרק אוכל, אשתדל להגשים לך את החלומות וארצה יותר מהכל – להגשים אותם ביחד. אני רוצה שתדעי שאין דבר שלא אלחם בשבילך, להשיג ולתת מכל הלב את מה שאני יכולה ולפעמים גם לא יכולה לתת.
אני אוהבת אותך, מהאינסוף ועד למעבר לו.
שלך,
בייב."

"בייב, מה עושים ביום ההולדת שלי?"
"מה את דואגת, הכל כבר מתכונן. בואי נלך לקנות הלבשה תחתונה"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

MrsMor . עקוב אחר MrsMor
שמור סיפור
ספרים מאת MrsMor . MrsMor .
משחקי הלב מתכון קצר של לב שבור והרבה פנטזיות, מוזמנים להצטרף למסע שלי, לעבור דרך הרגשות שמעולם לא העזתם להוציא ולחשוב על דברים בצורה קצת יצירתית. לפרטים נוספים
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
MrsMor .
רצונו של אדם
רצונו של אדם
מאת: MrsMor .
הדפוק הזה
הדפוק הזה
מאת: MrsMor .
ההמשך, מגיע
ההמשך, מגיע
מאת: MrsMor .
סימני הזמן
סימני הזמן
מאת: MrsMor .
מדע בדיוני
ההוא מהעתיד
ההוא מהעתיד
מאת: אביהוא
גניבת העתיד הכושלת / דוקטור לפט
גניבת העתיד הכושלת / דוקטור לפט
מאת: Izo Meich
קופסא מעץ
קופסא מעץ
מאת: Idan Shai
ג'וסוס והארלין קווינזל
ג'וסוס והארלין קווינזל
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
הסיפור שלי
הסיפור שלי
מאת: בת שבע מועלמי
עתיד טוב יותר 2
עתיד טוב יותר 2
מאת: שיר פיליבה
עיני אלומיניום - פרק רביעי
עיני אלומיניום - פרק רביעי
מאת: Kabuki Witch
Maids-2
Maids-2
מאת: אביטל סיאנע
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema