כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

לא מאמינה בשינויים

אני זוכרת את הלילה הזה. ישבנו ברכב של אבא שלך בחניה נטושה של איזה בניין. ככה, בקצה השכונה. הבטת בי בעיניים האפורות שלך ומשהו בהן היה ממכר. ידעתי שאתה לא בשבילי, ובכל זאת....

אני זוכרת את הלילה הזה.
ישבנו ברכב של אבא שלך בחניה נטושה של איזה בניין.
ככה, בקצה השכונה.
הבטת בי בעיניים האפורות שלך ומשהו בהן היה ממכר. ידעתי שאתה לא בשבילי, ובכל זאת....
הושטת יד אל המושב האחורי ומשכת משם שקית לבנה. הוצאת ממנה בקבוק וודקה, פחית בלו וקופסה קטנה עם קרח. מתא הכפפות הוצאת שתי כוסות ושני קשים.
הכל היה מוכן מראש.
הקול הזה בראש שלי צעק שוב ׳תלכי מפה. זה לא בשבילך. תבקשי ממנו שיקח אותך הביתה. ׳
אבל לא.
״וואי וואי. אם נשפך לי פה משהו, אבא שלי גומר אותי. ״
כמו ילד קטן, עדיין חששת מאבא שלך. זה הצחיק וזיעזע אותי באותה מידה.
מזגת לך כוס וודקה והוספת קצת משקה אנרגיה. ביקשתי שלי תעשה חצי מהכמות שעשית לך, אחרי הכל אני בחורה וצריכה להישאר בשליטה.
שתינו ואיך שסיימת את הכוס שלך התנפלת עלי. תפסת את הפנים שלי חזק בין שתי ידיך ונישקת אותי כאילו אתה במלחמה עם השפתיים שלי.
זה כאב, זה לא היה נעים וזה בעיקר הבהיל אותי. ניסיתי להדוף אותך אבל היית חזק ממני. הרבה יותר חזק.
אחרי שניות שנדמו לי כנצח, התרחקת וביקשת סליחה.
״אני מתנצל. לא הצלחתי להחזיק את עצמי. אני לא יודע מה עשית לי. ״
אחרי שעה של שתיקה מביכה מצידי ונסיונות חוזרים שלך לדובב אותי ולשמוע ממני שסלחתי, ביקשתי שתיקח אותי הביתה.
השותף שלי חיכה לי ער בסלון. דאג לי.
לא עניתי להודעות, לא התקשרתי להודיע שאני מגיעה מאוחר ושישאיר לי מפתח מאחורי המראה שבחוץ. כלום.
ארבע לפנות בוקר והוא עדיין יושב שם.. זרקתי לאוויר ״סליחה״ והלכתי לישון.

ככה אני זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו.

עברה שנה מאז.
לפני חודשיים שלחת לי הודעה. לא יודעת למה בכלל שמרת את המספר שלי אחרי שביקשתי שתמחק כל זכר אלי. כמו שעשיתי אני.
׳אני מתגעגע אליך, נטלי. אני מתחנן, תני לי עוד הזדמנות.
השתניתי. אני כבר לא אותו ילד ערס. אני לא יוצא למסיבות, לא כלום. יכול להיות לנו טוב ביחד ואת יודעת את זה. השתניתי. אני רוצה להיות רציני איתך. תני לי עוד צ׳אנס׳

לא הסכמתי. אני לא מאמינה בשינויים.
בוודאי שלא כאלה קיצוניים.
המשכת להתחנן, ואני המשכתי לסרב.. סיימנו את ההתכתבות בטון צורם.

במשך חודשיים שלמים אכלתי את עצמי שלא נתתי לך הזדמנות.
נזכרתי בעיניים האפורות הממכרות. נזכרתי באחיזה החזקה שלך, שלפעמים יכולתי לאהוב. אפילו החיוך העקום שלך פתאום גרם לי למחשבות שניות.
אם אלוהים נותן הזדמנות שניה לכולם, למה אני לא מסוגלת לזה?
אכלתי את עצמי עד אתמול.
שמעתי שראו אותך במסיבה באיזה מועדון.
ראו אותך בקטטה, דוקר גבר בגלל שהיה לו האומץ להתחיל עם בחורה שהתחלת איתה חמש דקות לפני.
פצעת אותו אנוש, ונפצעת קשה בעצמך.
אתה אותו גבר שהכרתי לפני שנה וחודשיים, רק פצוע קשה.

אני לא מאמינה בשינויים. בטח שלא כאלה קיצוניים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Adi Rubin עקוב אחר Adi
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Adi Rubin
אקסית מהגיהנום
אקסית מהגיהנום
מאת: Adi Rubin
האישה האחרת?
האישה האחרת?
מאת: Adi Rubin
אהבה FM
אהבה FM
מאת: Adi Rubin
סיפורים אחרונים
הירח משקר
הירח משקר
מאת: ג׳ייה הרועה
הילד ההוא
הילד ההוא
מאת: Johnny Walker
ההתנגשות הסופית חלק 21
ההתנגשות הסופית חלק 21
מאת: Miss D
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions