כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

החיה בליבה

הייתה דומה לבת אדם אבל גם כל חיה שרצתה

ז'ו מעולם לא ראתה פני אדם, היא הייתה דומה לבת אדם אבל גם הייתה כל חיה שרצתה. היא גרה ביערות, והאגדה שסיפרו עליה סביבה נתנה לה את שמה. היא כמובן לא ידעה שזה שמה, כי היא מעולם לא התקרבה לבני אדם אבל עדיין, כנראה הטבע האנושי הסקרן הצליח איכשהו לתעד אותה.
היא ברחה מכל רעש שלא נשמע לה טבעי, מכל צעד שנשמע בטוח מידי, מכל קול שלא היה צריך להישמע.
אבל ביום אחד זה קרה- תפסו אותה. היא נלחמה לצאת מהרשת העבה והצפופה שהחזיקה אותה מעל הקרקע, היא רצתה להפוך לחיה שתוכל לצאת מהרשת, אך זה לא היה עוזר.
"תפסנו אותה!" צעק אחד מהאנשים.
ז'ו ניסתה להיחלץ, היא נלחמה לשווא ברשת.
"עכשיו מה?" אחד האנשים שאל כשהחבורת הציידים הקיפה אותה מוכנים לפקודה.
"חברים יש לנו זהב בידיים וצריך להתייחס אליה בכבוד המתאים." ראש החבורה התקרב והביט הישר לעיניה הפעורות של ז'ו.
אפילו שלא ראתה בני אדם אף פעם, הבינה ז'ו בפעם הראשונה למה הם החיה המסוכנת בטבע.
כל מה שהיא רצתה זה לצאת מהרשת והם פשוט המשיכו לגורר אותה מהבית שלה. החיה שבה, הצד הפראי שלה רק רצתה ליילל לנשוך לשרוט ולהרוג אחד אחד מהם, אבל היא ידעה שבני אדם טיפשים אז היא עשתה מה שיכלה עם כמו כל חיה שצדה.
"המפקד, נראה לי שהיא מתחילה לחבב אותך!" צעק אחד הבחורים מהחבורה, הקפטן שלו הסתבוב וראה שליקקה את גב היד שלו. הוא הסתובב וביקש מחבריו להניח אותה על הקרקע.
"הו... את רוצה שאראה לך קצת אהבה אני מבין..." המבט שלו הפך לערמומי ומבלי להסס הרים את הרשת כשהוא ראה שהיא מתחילה להתיישב זקוף והזמינה אותו להתקרב אליה.
"אבל המפקד, מה אם זו לא..."
"תסתום!" אמר לשותפו והמשיך. הוא שלף את הסכין שלו והתקרב אל גופה באיטיות.
"אז... אולי את חיה דמוי אדם שהובילה רבים למותם במשחקים שלה." היא באמת כבר התחילה להבין כמה שהוא טיפש יותר מהיונה שצדה אתמול, "אבל אני יותר חכם מזה... אני גם אהנה לי וגם אהיה עשיר את מבינה?" הוא תקרב אליה יותר הסכין שלו נצמדה לעורה, היא הייתה קרה. היא לא חשה במתכת קרה מעולם, עכשיו היא רק התחילה לשנוא עוד יותר בני אדם.
לפני שהמפקד הספיק לגעת בה ביד השנייה שלו ולהתענג עליה היא נהפכה לאנקונדה מבלי שהספיק למצמץ ואיתה גם היד שלו נעלמה.
"תמותי חתיכת מפלצת!" הוא צעק בבהלה וכולם שלפו את הנשקים שלהם. באינסטינקט היא החליפה צורה בכל שנייה שיכלה מבלי להסס, כמו שהיא תמיד ידעה כדי לשרוד ביערות שגדלה בהן.
הצעקות שלהם היו חזקות כל כך שכל החושים שלה בערו כמו אריה רעב. היא תקפה אותם, פעם אחת בתור זאבה, פעם שנייה בתור דובה, פעם שלישית בתור לביאה, ופעם רביעית בתור פומה.
אבל כשהכל נגמר והיער חזר להיות שקט, היא לא חזרה בחתיכה שלמה למה שהייתה קודם.
ז'ו מעולם לא ראתה פני אדם, היא הייתה דומה לבת אדם אבל גם כל חיה שרצתה. והיא הבינה היום שהיא לעולם לא רוצה להיות בת אדם, כי בשבילה זו קללה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vena Cat עקוב אחר Vena
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Dark Angel_Teller
Dark Angel_Teller
מרתק ומחבר לחיים!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions