כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

לייק בפייסבוק בכמעט 2 בלילה

וכל הדברים שהוא מזכיר

השעה היתה כמעט 2 בלילה.
אל תדאגו, אני לא מפר סגר,
אני בבית,
אני פשוט מתאר את הסצנה.

בכל מקרה פתחתי את הפייסבוק והסתכלתי על ההתראות,
כאילו אני מצפה לראות משהו שונה ממה שראיתי לפני 5 דקות.
אבל לא באמת.
אתם מבינים, המקרר שלי רועש אז במקום לפתוח אותו כל כמה זמן, אני נותן לאור הכחול-לבן של הפייסבוק לסנוור אותי כשאני תוהה מה לעשות.
זה הרי או זה או לסיים את התרגיל ההוא להגיש למחר בתורת המשחקים,
ואין לי כוח, כמעט פתרתי אותו כבר.
תיאורטית לפחות.

בכל מקרה,
באופן מפתיע, פייסבוק סימן על התראה.
שני עשתה לי לייק על איזה פוסט היום.
וזה היה מוזר.

לפני שמשהו יעלה לראש הזה שלכם,
זה לא איזה טוויסט משוגע -
היא לא מתה והרוח שלה רודפת אותי,
בטח לא אקסית או איזו נימפומנית מפנטזיות כאלה ואחרות.
זה אחר.

כדי להסביר את ההיסטוריה שלי ושל שני, צריך לחזור אחורה לכתה ג'. רק עברתי לשכונה הזו ויצאתי משיעור אנגלית. בעודי חוזר לכתה אחרי שהחזירו לנו מבחן, עמדה בדלת ילדה מתולתלת עם עיניים כחולות בוהקות ומשקפיים ששאלה כל אחד מה הציון שלו.
"100" אמרתי, בהשווצה קטנה
"גם אני!" היא אמרה בטון מתלהב אבל טיפה מאוכזב שהיא לא הכי טובה.
לא דיברנו חוץ מהחלפות ציונים באנגלית.

שנה לאחר מכן פגשתי את שני שוב בפרוייקט המחוננים.
זה לא אמר לי הרבה, עד בערך הצבא לא חשבתי שאני חכם יותר מאחרים, ועכשיו בסוף התואר אני בכלל חושב שאייקיו זה זיון שכל, אבל זה כבר דיון אחר.
תמיד הייתי מקדים כי אז אמא יכלה להקפיץ אותי, והיינו יושבים ומדברים.

בכתה ז' היא מאוד אהבה להציק לי והיינו יושבים יחד בשיעורי צרפתית. היינו מתעלמים יחד מהמורה אבל מקבלים ציונים טובים. היא תמיד הכינה שיעורים במתמטיקה והמורה לקחה את ההורים שלי לשיחה שאני מקריא ממחברת ריקה וזה לא יעבוד בתיכון.

בקיץ אחרי כתה ח' יצאנו יחד לקורס מש"צים, שם חוויתי את הנשיקה הראשונה שלי.
היא עדיין אהבה להציק לי אבל הפסיקה.
מעולם לא הבנתי למה.

בכתה ט' היא חזרה להציק לי, כשהיינו יחד בקבוצה המואצת של מתמטיקה. היא הפסיקה אחרי שסיפרתי לה על החברה הראשונה שלי. התחלתי להציק לה חזרה חודש לאחר מכן כשנהייתי רווק שוב, אבל יום אחד השכן שלי חזר איתי הביתה וסיפר לי שהוא מאוהב בה מעל הראש.
זו היתה אחת הפעמים הראשונות בחיי שצבט לי הלב.

בקיץ לאחר מכן היתה החברה הרצינית הראשונה שלי.
נטע.
אהבה ראשונה של זוגיות, סיפור אהבה של נעורים - מקסים כפי שנשמע.
התנשקנו פעם ראשונה בפארק הרצליה.
נטע ושני לא היו ממש חברות, אבל הן הכירו.
איך שהתחילה כיתה י', שני הפסיקה להציק לי, ונראה היה שהתעצבנה מכל דבר שעשיתי.
כשאני ונטע נפרדנו,
שלושה חודשים לתוך תחילת הלימודים,
היא לא דיברה איתי.
חשבתי שהיינו חברים יותר טובים.
לאחר מכן, בין מרץ למאי, כשיצאתי עם טל,
היא ממש כעסה על כל דבר שעשיתי.
חבר טוב התוודה בפני שגם לו יש קראש עליה.
איחלתי לו בהצלחה.
ניסיתי לראות אם היא מעוניינת ולעזור, אבל היא אמרה שהוא רק ידיד שלה. שנים אחר כך יקרה ביניהם משהו ואני אגלה את זה במקרה בגיל 24 אבל זה לא משנה באמת.

בכיתה י"א היא שמחה על החבר הראשון שלה.
הוא היה בחור נחמד, גדול מאיתנו בשנה וכדורגלן.
"הוא גם מנגן בגיטרה! אבל אתה יותר טוב" היא אמרה.
לא הבנתי את טיב ההשוואה.
יום אחד, חודש לאחר מכן,
נכנסתי לשיעור אנגלית ופניה הין אדומות מבכי.
"מה קרה?" שאלתי
"נפרדנו" היא גיבבה.
בפעם הראשונה בחיי חיבקתי אותה כרבע שעה, בלי לאמר מילה בעודה מרטיבה וממליחה את שכמתי הימנית.
לא דיברנו על כך מעולם.

בצבא יצאתי עם חברה לקורס שלה כששנינו היינו צעירים בקורס בבה"ד 10.
"אומייגאד שניכם בלונדינים!" היא אמרה בצחוק מלגלג.
"אם כי אני לא אוהבת אותה" היא הוסיפה בעוד אבא שלה הוריד את שנינו בכניסה לבסיס.

"למה אתה מגן עליה כל כך?" שאלה אותי מפקדת בצוות.
קראו לה רון.
גם מתולתלת עם משקפיים ועיניים כחולות, אבל פחות יפה.
פחות חכמה בבירור.
"היא לא מבינה מה היא עושה ולעבוד עם הקורס שלה זה סיוט" היא המשיכה.
"יש לנו עבר משותף..." בחרתי מילים.
"יצאתם? אומייגאד אתם כל כך מתאימי.." היא התחילה, אז קטעתי אותה.
"לא. חברת ילדות".

לא דיברנו מאז שהשתחררתי.

אז לחצתי על הפרופיל שלה בפייסבוק,
ושם היא היתה,
עם החיוך הקצת עקום שלה שהשתמר מכתה ג',
העיניים הבוהקות
והאיפור שכמעט מוצלח, אבל היא לא טובה בדברים של בנות.

זה רק זכרון חשבתי.
סגרתי את האפליקציה.
פתחתי את הוואטסאפ ושקלתי מה אכתוב לאחת מאלה שקבעתי איתן לצאת כשכל הטירוף הזה של הקורונה יגמר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

L'Etranger surréaliste עקוב אחר L'Etranger
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
השם שלי הוא ..
השם שלי הוא ..
ריתקת, ממש אהבתי.. אתה מוכשר בכתיבה!
מצחיק מה שדבר קטן יכול לעורר, זיכרונות, רגשות..
הגב
דווח
1 אהבתי
L'Etranger surréaliste
L'Etranger surréaliste
תודה :)
שום דבר לא קטן באמת בעיניי. גם אבן קטנה יכולה לעורר אדווה גדולה אם נזרקה בהקשר הנכון.
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
L'Etranger surréaliste
ציצי גדול יותר וליקר עשבים
ציצי גדול יותר וליקר עשבים
מאת: L'Etranger surréaliste
ידידים פלוס
ידידים פלוס
מאת: L'Etranger surréaliste
איבד את זה
איבד את זה
מאת: L'Etranger surréaliste
אפלי-פורניקיישן
אפלי-פורניקיישן
מאת: L'Etranger surréaliste
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אהבה, אמון ומה שביניהם
אהבה, אמון ומה שביניהם
מאת: Tikva Itzhak
הכלה מצנעא-1
הכלה מצנעא-1
מאת: אביטל סיאנע
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
אפשר גם אחרת פרק 20
אפשר גם אחרת פרק 20
מאת: Maya B