כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

בדרך - נקודת מפנה

"עכשיו תגיד לי אמיר" יעקב הדגיש את השם שלי, כמו מישהו שמבצע מלאכה עדינה מאוד ולא רוצה לעשות טעויות. "איך בחור צעיר כמוך בגיל...", "22" השבתי בזריזות, הוא התחיל את המשפט מחדש "איך בחור צעיר כמוך בגיל 22 מוצא את עצמו בתחנת אוטובוס ליד מושב בני דרום כמה שעות לפני כניסת שבת?"

הוואן לקח סטייה חדה ונכנס לנתיב החנייה של תחנת האוטובוס. החלון נפתח וחשף בחור מזוקן עם כיפה לבנה, קצת יותר גדולה מהממוצע שתואמת את צבע הזקן. "לאן את נוסע?" שאלתי. "בגשם הזה אני אקח אותך גם לאילת אם אתה צריך! עלה לאוטו, תשאל שאלות אחר כך!". הסכמתי עם ההיגיון שלו ואם לומר את האמת, אני עומד בתחנה הזאת כבר ארבעים וחמש דקות כשבשלושים ושבע דקות מתוכם יורד מבול. הרוח נושבת מול הפנים שלי והופכת את הגשם לדוקרני ובלתי נסבל. באחת ההחלטות היותר קלות שלקחתי היום, עליתי לרכב.
"תוריד את המעיל, תן לגוף שלך להתחמם בלעדיו, כשתרד תחזיר אותו וככה יהיה לך יותר חם" אמר המזוקן עם הכיפה. "יעקב, דרך אגב. קוראים לי יעקב". הוא הדגיש את ה-ע' בשם שלו. אני לא בטוח למה אבל גורם לי לחשוב שהוא למד בישיבה, כנראה כשהיה צעיר יותר. לא הרבה נוטים לעשות זאת, הרבה אנשים מחליקים על ה-ע' ושמם מתעוות ל'יקוב', מצד שני גם רוב הטרמפים לא מציגים את עצמם, ככה גם הם מוגדרים – 'טרמפים'. ללא שם, ללא סיפור, ללא העמקה. אנשים שממלאים את חלקם בחוזה לא כתוב בין צד א', הנהג, המכונה 'טרמפ' לבין צד ב', הנוסע, המכונה 'טרמפיסט'.
אין צורך לפרט יותר מדי למה הטרמפיסטים משתמשים בחוזה הלא-כתוב הזה. לרובם אין רכב, הם צריכים להגיע למקום רחוק והיו מעדיפים לחסוך כמה שקלים על הנסיעה או שבכלל אין אוטובוס שעובר איפה שהם נמצאים או לאן שהם צריכים להגיע. זה לא המצב עם הטרמפים. הסיבות שלהם לקיום החוזה המוזר הזה שונות ומשונות. במקרים נדירים הטרמפ מכיר את הטרמפיסט ורוצה לעזור לו בשם ההיכרות ביניהם יכול להיות שגם אין היכרות מוקדמת ביניהם והטרמפ פשוט רוצה לעזור לטרמפיסט נוכחתי לגלות שזאת הקבוצה הגדולה של הטרמפים. במקרים אחרים הטרמפ מרגיש הזדהות עם הטרמפיסט ומרגיש מחויב כמישהו שהיה טרמפיסט בעצמו בעבר ויש מקרים שהטרמפ פשוט מרגיש לבד, ורוצה שיהיה מישהו שיהפוך את הנסיעה שלו לקצת פחות שקטה.
"יש לך מזל שעברתי כאן, בכלל לא הייתי אמור להיות כאן, סתם שכחתי משהו ברחובות והייתי צריך לחזור לקחת את זה לפני שהשבת נכנסת". אני לא יודע כמה מזל יש לי להיות תקוע בתחנה אוטובוס איפשהו בין אשדוד לגדרה כשיורד מבול אבל אולי זאת תהיה נקודת מפנה במזל שלי, אלוהים יודע כמה אני אשמח להגיע לנקודה הזאת. "קצת הסתבכתי עם הטרמפים... קוראים לי אמיר".
"עכשיו תגיד לי אמיר" יעקב הדגיש את השם שלי, כמו מישהו שמבצע מלאכה עדינה מאוד ולא רוצה לעשות טעויות. "איך בחור צעיר כמוך בגיל...", "22" השבתי בזריזות, הוא התחיל את המשפט מחדש "איך בחור צעיר כמוך בגיל 22 מוצא את עצמו בתחנת אוטובוס ליד מושב בני דרום כמה שעות לפני כניסת שבת? נכון שאתה לא חובש כיפה אבל אני יודע לזהות אנשים מאמינים שומרי שבת כשאני רואה אותם". אני לא שומר שבת, כבר הרבה זמן שלא. לפי איך שהיום הזה מתגלגל כנראה שהשבת הזאת לא תהיה שונה במיוחד מקודמותיה.
יש רגע ואולי אפילו כמה רגעים בזמן הטרמפ שקובעים הלך רוח. אבל לפני זה צריך להבין את החוק הראשון של הטרמפיסטים – 'הנהג תמיד צודק'. החוק הזה מכניס תחת כנפיו לא מעט תתי-סעיפים כמו – 'אסור להעיר לנהג על איך שהוא נוהג' וזה לא תמיד קל. 'לנהג יש סמכות בלעדית על המוזיקה' וגם זה לא תמיד קל. 'מסלול הנסיעה ייקבע על ידי הנהג וסטייה ממנו תהיה רק באישור הנהג' שזה בסך הכול הגיוני בהתחשב בכך שהטרמפיסט מקבל הסעה בחינם. לעניין הלך הרוח כמו שאר החוקים הנוסח די דומה אבל המשמעות של החוק הזה הרבה יותר חשובה 'הלך הרוח בטרמפ ייקבע על ידי הנהג'. בקיצור, יש ישות אלוהית ברכב וקוראים לה והיא הנהג, התגלמות האל בקופסת הפח הממונעת. בתחילת הנסיעה יש רגע שהטרמפיסט ביוזמתו ינסה להצית שיחה והנהג יחליט אם הנסיעה הזאת הולכת להיות שקטה ומסוגרת אשר מקיימת את החוזה הלא-כתוב ללא תוספות או מלאה בשיח ודיבור בין הצדדים. לא רק זאת, הנהג ייקבע האם השיח יהיה אגבי ויומיומי או מעמיק וחושפני. אפשר לומר שאני נותן הרבה יותר מדי קרדיט לטרמפים שלי, מעניק להם סמכויות רבות מדי אך נראה לי שכל טרמפיסט יכול להזדהות עם הקביעות האלו.
"זאת שאלה טובה, אני גם תוהה". עניתי בהיסוס ליעקב. שיקרתי. אני יודע בדיוק איך הגעתי לנקודה הזאת. הייתי צריך להגיע לשבת אצל חברים בניר יצחק, עולים חדשים שחיו שם עם גרעין העלייה והחליטו להישאר גם אחרי הצבא, אבל הרבה יותר ממה שמחכה לי בעתיד, כנראה שכל מה שכבר קרה בעבר הביא אותי לנקודה המוזרה הזאת, תחנת האוטובוס בצומת בני דרום.
"אז לאן אתה צריך להגיע?" שאל יעקב, תהיתי אם לענות לו בשם המדויק או לתת אזור כללי. שימוש בטרמפים מחייב אותך להסתגלות מהירה, יצירת שפה משותפת עם הטרמפים, זה דורש הערכה מהירה של הנהג, הסקת מסקנות גורפות על סמך רושם ראשוני, הבחירה בין פירוט מדויק של המקום לפליטת אזור כללי לאוויר נובעת מאותן הערכות מהירות. "ניר יצחק" הסתכלתי על יעקב לראות מה התגובה שלו, להבין אם צדקתי או טעיתי בהערכתי "איפה שהפרחים, לא?". בחרתי נכון "כן, בדיוק שם, זה קורה עוד כמה שבועות" יעקב מדבר על שדה הנוריות שליד הקיבוץ. כל שנה בתחילת האביב לשבועות ספורים בלבד יש שדה חקלאי שמגדל נוריות בשלל צבעים. אני לא אגזים אם אקבע שזאת הפריחה היפה ביותר שראיתי בחיי.
זה אולי נשמע קצת גחמני האם להגדיר במדויק את המקום שאליו אני צריך לנסוע או לתת אזור כללי אפילו שאני יודע שבכל מקרה הוא לא ייקח אותי עד לשם אבל יש כאן מסר חשוב בין הטרמפיסט לטרמפ. אם אגיד ליעקב עוטף עזה או אפילו אדייק יותר ואגיד דרום העוטף, יעקב אולי ייקח את זה כעלבון בכך שאני לא מאמין שהוא מכיר את הארץ מספיק טוב כדי שאציין את המקום המדויק אך אם אגדיר במדויק את המקום ויעקב לא יכיר אותו, הוא יכול לראות זאת כהתנשאות או זלזול. קינון יחסים טובים עם הנהג אינו דבר שיש לזלזל בו, אם תמצא חן בעיניי הנהג יש יותר סיכוי שהוא יעזור לך יותר, יירד מהכביש המהיר כדי להוריד אותך במקום נוח, יעשה סיבוב כדי לקרב אותך או אפילו ישנה לגמרי את המסלול רק בשבילך.
"תשמע, אני צריך להמשיך כאן צפונה לרחובות אבל אני אעשה כאן סיבוב ואוריד אותך בצומת קסטינה. שם לא אמורה להיות לך בעיה להמשיך לכיוון הדרום". חייכתי והודיתי ליעקב. "תראה מה זה, הגשם הפסיק בדיוק כשאתה יורד, באמת יש לך מזל היום". "אני מקווה" השבתי, אולי באמת הגעתי לנקודת המפנה במזל שלי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

בן זקונים עקוב אחר בן
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Vera Vero
Vera Vero
כתיבה מדהימה וסיפור יפייפה!!
הגב
דווח
בן זקונים
בן זקונים
תודה רבה!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
פילוסופיה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
אל תדאג לה
אל תדאג לה
מאת: Mia Termapolis
יצירתי
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
בואי נשחק משחק
בואי נשחק משחק
מאת: SH
כנגד 4 בנים
כנגד 4 בנים
מאת: שקד מיכאל
סיפורים אחרונים
אפשר גם אחרת פרק 3
אפשר גם אחרת פרק 3
מאת: Maya B
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
מאת: שיר פיליבה
שיחות מלב אל לב
שיחות מלב אל לב
מאת: The Wandering
פלורה מרציאנו
פלורה מרציאנו
מאת: אביטל סיאנע
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D