כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

לא חייכתי כבר הרבה זמן

נפש פצועה

כשהכל מתערבב לי אני כותבת מעומק ליבי
ליבי פצוע כבר הרבה זמן
שום דבר לא גורם לי לחיוך
העצבות הזאת יושבת לי כמו מוגלה בתוך הנפש
ואין מרפה .
אז למה בעצם? מדוע הפחד מהעולם הזה השתלט עליי?
מדוע החרדה מלחזור לחיים הרגילים שוברת ושוברת את רסיסי הזכוכית המטאפורים ולא מאחה את השברים לאט לאט? מדוע? מדוע אבדתי את זה? היכן הכוחות?
אני מתעוררת כל בוקר עטופה בעצבות, כאילו אין לי בשביל מה לקום וזה לא נכון! באמת שיש לי בשביל מה, אך לא מצליחה לתפקד פונה אנה ואנה הולכת ימינה ושמאלה והראש לא חושב ואני כבר לא מרוכזת, והזיכרון כבר איננו זיכרון, והימים עוברים ואני ככה, זומבית מסתובבת בעולם שלא דואגת לעצמה, זומבית מסתובבת בעולם שכמעט ולא דואגת לאף אחד .
מתביישת כל כך, מסתכלת עליו אולי ממנו תגיעה הישועה, את צריכה לבד, את צריכה בכוחות עצמך להתגבר על זה, אבל את חלשה את הורסת הכל, את חייבת לחפש לך מישהו שיעזור לך שיבין אותך שיתמוך, תחשבי שאת לבד בעולם וזה יותר קשה . תדמייני שאת לביאה, חזקה, תקומי ותתחילי לעשות משהו, משהו שונה משהו שאולי ירפא אותך חיה פצועה שזועקת לעולם בלי קול . ועכשו דממה .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אלונה חושפת לעולם את מחשבותיה עקוב אחר אלונה
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה