כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

רוח סתיו חמה

הוא עבר על פנייה

בצהריים סואן הוא עבר על פנייה לאחר שלא ראה אותה חצי שנה, היא הביטה בו מזווית העין בעוד המילים נשפכות אל מישהו, מישהי, משהו, והוא חלף כאילו הייתה זרה. לרגע הוא היה פה, ולרגע לא. אולי השמש קפאה באותו רגע לחלקיק שנייה ואולי היא רק לגלגה. אולי אם זה היה סרט מישהו שהיה צופה היה כולא את נשימתו. אבל שום הוד לא היה בזה. זה היה סתם רגיל, מגרד קצת את הצלקות שקיימות ב-מילא. בערב אותו יום שניהם היו בביתם במחשבות שאותן אני לא מכיר. אבל הכל התחיל שנה וחצי קודם, יום חורפי אחד, כשלבית המטורף למחצה בו שוכנת משפחה בו האם ובנה לוקים בנפשם נכנסה העובדת הסוציאלית של האם עם עובדת סוציאלית חדשה וטרייה, בשביל הבן. אם משהו היה אמור לקרות בעתיד או שלא, לא היה משנה לאף אחד מהם. בשבילה זו הייתה עבודה, בשבילו זו הייתה דרך להימלט ממעקותיו וקצת לברוח. אולי להפוך לאדם שפוי יותר. הזמן חולף, ואנשים לא נוטים לנתח את מה שיכול לקרות אולי בעקבות דברים שוליים שקורים להם. הוא רק קם מ-שינה והיא לא מיהרה להציג את עצמה, והוא, בעודו מעשן את הסיגריה הראשונה של הבוקר ניסה לקלוט איך נראים פנייה. פה ושם הוא ראה איזו רבע צדודית, גב ושיער. -עד כמה היא יפה? - הוא תהה. נראתה לו כשיכורה מ-אושר, כמו ילדה קטנה בלונה-פארק. העשן עלה מפיו והניקוטין ריכך קצת את מוחו המפורק, כאילו מילא אותו בהליום. מילה פה ושם נאמרה מהמטבח והיא באה, הציגה את עצמה, ולחצה את ידו. הישירות הזאת, התמימות הזאת, הכל יפה וסבבה, חשב שעוד רגע עיניה, שנראו צוחקות ומאושרות באופן יוצא דופן, יזילו עוד מעט דמעות של אושר, הוא לא ראה עיניים כאלה שנים. היא מצאה חן בעיניו. לא שופטת, לא מודדת, לא בוחנת, ובוודאי שלא ולא שומרת מרחק. אך גם לא מנסה להידחק בכוח לתוך מוחו. הכל סבבי-בבי. הוא אמר את שמו והיא כבר הסתלקה משם, העובדת הסוציאלית השנייה הייתה בעיניה בחורה על הכיף-כייפאק והעתיד נראה טוב מתמיד. ולמה לא? היא אוהבת את עצמה וכולם אוהבים אותה. לא טיפשה וגם לא מחושבת יותר מידי. הכל כמו פלסטלינה, נישאר מוצק אם רוצים ומשנה את צורתו לאלפי צורות שונות ומשונות, מה שרק יעלה הדמיון. לדאוג לא צריך ואין צורך, מה שיבוא יבוא כל עוד היא תעשה את שלה. אם דברים לא יסתדרו איש לא יעלה בדעתו שהיא אשמה בכך. כל העולם מאחוריה במאת האחוזים, וגם האלוהים, הוא שומר מרחוק על ילדתו הקטנה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

איש המגבעת עקוב אחר איש
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
איש המגבעת
הטבע, הנגיף וחכמת הקבלה
הטבע, הנגיף וחכמת הקבלה
מאת: איש המגבעת
עץ תותים
עץ תותים
מאת: איש המגבעת
טקסט
טקסט
מאת: איש המגבעת
התשוקה מסמאת את עינינו
התשוקה מסמאת את עינינו
מאת: איש המגבעת