כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

זאת שנלחמת

״הפחד הוא האויב האמיתי שלך״

היא ידעה שכשתגיעה השעה האמיתית להילחם, היא לא תרגיש כזה ביטחון כמו שהיא מרגישה מול המאמן שלה.
צליל של חרבות המתנגשות זו בזו הדהד באוויר, הלוחמת הצעירה, אליסה, חסמה את החרב של המאמן שלה.
״את ממש טובה בהגנות,״ אמר וניתק את חרבו משלה. ״אבל את גם צריכה לדעת איך לתקוף, זו מהות הקרב.״
הלוחמת הנהנה ונכנסה שוב לעמידת קרב. הפעם היא תתקוף ראשונה.
שניהם עמדו כמה רגעים זה מול זו בזירת האימונים שלא הייתה יותר מאשר מעגל עשב מצהיב וחומה ישנה אפורה בגובה הכתף.
ברגע שידה הונפה באוויר, מתכננת את המכה הראשונה, היא נעצרה במקום. בן רגע היא מצאה את עצמה עומדת כשידו של המאמן לופטת את ידה המחזיקה בחרב- עוצר אותה מלהגיע אליו, וחרבו מופנת היישר לעבר צווארה.
״תיזהרי מהפתעות.״ אמר, וחזר שוב לעמדתו.
למרות שהרגישה מובסת, היא לא הראתה את האכזבה מעצמה. היא חייבת להמשיך לנסות.
‘הפתעות, ’ חשבה אליסה לעצמה, ‘מה יכול להפתיע אותו? ’
כנראה שהיא חשבה יותר מידי זמן, כי חרבו של המאמן שלה כמעט פגעה בפניה, לפני שהיא צללה ימינה והתחמקה ממנה בגלגול על העשב היבש.
הוא היה מהיר ועקב אחרי תנועותיה, אפילו לא נתן לה לנשום- הוא תקף שוב.
היא המשיכה להתחמק ולא מצאה זמן לתקוף, או אפילו לתכנן התקפה חזרה.
׳נגמרו המשחקים. ׳ היא הבינה, ‘עכשיו זה המבחן האמיתי- הוא לא ירחם עליי. ’
גבה נתקל בחומת האבן, היא הייתה לכודה. בשניות הבאות אליסה זיהתה את המבט המאוכזב של המאמן שלה כשהוא הניף את חרבו בעוצמה.
קלאק. החרב נעצרה. הלוחמת אחזה בלהב בידה העטופת כפפה, כמה מילמטרים מצווארה. למרות שזו היתה חרב חדה במיוחד שחתכה את בד הכפפה שעל ידה, אליסה המשיכה להחזיק בה בכוח.
היא לא נתנה לרגע הזה להוציא אותה מריכוז, לקחה תנופה ובעטה היישר בבטנו של המאמן שלה והוא מעד על הקרקע ושמט את חרבו.
ווש, בן רגע חרבה כבר הייתה ממוקמת מתחת לסנטרו.
״הצלחתי להפתיע?״ שאלה בחיוך. המאמן חייך בחזרה כשהנהנן לחיוב.

לאחר שהשמש ירדה, הלוחמת מצאה את עצמה מתאמנת שוב באותה הזירה. היא בקושי הייתה יכולה לראות משהו לאור הירח, אבל נעזרה באינסטינקטים שלה.
היא חתכה, בעטה, הסתובבה, חסמה, כל מה שיכלה לעשות כדי להביס את האוייב שהיה לה כרגע לאוויר.
״את לא מוותרת בקלות.״ אמר קול מאחורייה.
היא הסתובבה במהירות וכמעט תקעה את החרב שלה בעובר אורח שדיבר.
״שמי אטלס,״ הציג את עצמו, לא נשמע מפחד כלל מהלהב המופנה אליו. ״אולי זה ייראה קצת מחשיד, אבל אני צפיתי קצת באימונים שלך- ואולי את לא ממש מודעת לזה, אבל את לא צריכה אדם שידריך אותך כיצד להילחם.״ הלוחמת בקושי יכולה לראות את פניו בחושך, אבל היא זיהתה קול צעיר ובטוח, ואת העמידה היציבה של הבחור.
״אני אליסה.״ אמרה. ״ואני לא חושבת שאתה אמור להיות כאן. אם יתפסו אותך-״
צחוקו של אטלס קטע את דברייה. ״אני כאן כי אני רוצה להיות כאן, אין לך בעיה עם זה נכון?״ צליל של חרב נשפלת נשמע. אליסה לקחה צעד אחורה.
״אז מה את אומרת,״ המשיך, ״תראי לי איך את באמת יודעת להילחם, מול אויב אמיתי?״

חרבותיהם הצטלבו, הבחור היה חזק יותר ממה שאליסה ציפתה ובקושי יכלה להרחיק את חרבו ממנה. היא ניתרה לאחור כדי להתרחק, אבל לא הצליחה במיוחד כי במכה אחת זריזה אטלס הצליח לחתוך את כתפה.
״לעזאזל!״ צעקה עליו, ״למה אתה פה?!״
כעת היא יכלה לראות את עיניו הבהירות של האויב שלה, הוא התקרב אליה בצעדים קלילים, כמעט מדלג.
״אני חייב להביא לך סיבה? אל תדאגי, אין לי שום כוונה להרוג אותך.״ הוא הביט על כתפה המדממת, ולא נראה מוטרד כלל מהלהב החרב שמופנת כלפיו. ״אני סתם מאתגר אותך ומשתעשע קצת, זה לא כזה סיפור.״
״לא כזה סיפור?! אתה חתכת אותי חתיכת מטורף!״ היא נגעה בכתפה המדממת מבלי להפנות את מבטה מאטלס, שאפילו לא הסתכל לכיוון החרב שהייתה אמורה לאיים על חייו כביכול.
״את באמת מתלהבת מחתך קטן?״ שאל, וכשלא ענתה, המשיך: ״את באמת מצפה להיות לוחמת ככה?״
אליסה הבינה. היא לא צריכה לפחד ממנו, זה רק משחק, הוא רק בוחן אותה.
היא התמקמה מולו והתכוננה להתקפה, מתעלמת מהכאב הפועם במורד זרועה. היא לא חשבה על מה שהיא עושה, היא רק הקשיבה לפעימות הלב שלה ולמשב הרוח העדין שזמזם באוזנייה.
״אני אחכה עוד הרבה זמן עד ש-״ דיבורו נקטע כשחרבה הונפה לעברו. היא לא יכלה לראות מה היא עושה, אבל ללא ספק החרב שלה פגעה במשהו.
אטלס התרחק ממנה והכין את החרב שלו להגנה, אליסה בקושי הצליחה לראות אותו כי הוא נבלע בצל.
הלוחמת שמרה על ידה עם החרב יציבה וציפתה שהוא יזנק לעברה בכל רגע.
היא שמעה צעד אחד. שניים.
במהירות וכוח אדיר חרבו של האויב הצטלבה שוב עם החרב שלה, שבקושי הצליחה להחזיק. רגע, זו לא הייתה חרב, זה היה סוג של פגיון.
׳יש לו עוד כלי נשק?! ׳ חשבה רגע לפני שהוא בעט בה והיא נחתה על העשב.
למרות הרגע המתאים, אטלס לא חתך או דקר אותה, אלא עמד מתנשף במרחק שניים או שלושה צעדים ממנה.
״כל הכבוד לך,״ אמר. ״הצלחת לחתוך אותי קצת. לא יכול לומר שלא מגיע לי את זה.״
אליסה קמה על רגליה. ״רוצה לקבל עוד? אין לי בעיה עם זה.״
למרות שהיא בכלל לא רצתה להמשיך להתעסק עם הבחור, היה לה ברור למה הוא מסוגל- הוא חזק ממנה ועם יותר ניסיון בקרבות.
אטלס התקרב אליה, מכניס את הפגיון לנדן שבחגורה שלו. החרב שלו הייתה בנדנה גם כן. כעת יכלה לראות יותר בברור את תווי פניו הרזות, את שערו הארוך שהיה אסוף, ואת בגדיו הכהים, כמו של אדם העוסק בפעילות חשאית. על לחיו הימנית היה חתך מדמם, כנראה שם פגעה החרב שלה.
״אני מצטער, אני יודע שאני מפחיד אותך.״ אמר, ובקולו היה אפשר לזהות כנות אמיתית. ״זה לא צריך להיות ככה.״
אליסה רצתה לכעוס עליו, אבל היא רק הנהנה. ״אני לא רגילה להיות מול אויב אמיתי.״ אמרה בשקט.
״הפחד הוא האויב האמיתי שלך, לא אני.״ אמר אטלס, ויצא מהזירה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vera Vero עקוב אחר Vera
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מישהי .
מישהי .
מלא מלא תובנות תוך כדי קריאה. אהבתי ממש
הגב
דווח
1 אהבתי
Roy Peled
Roy Peled
אני אנסה לתת תגובה על איך אני בתור קורא הרגשתי מקריאת הקטע כל מה שאשרשום זה דעה שלי ארצה להוסיף שאני כותב יותר מדי בסגנון זה יותר כותב שירה ופרוזה סיפורים קצרים. אבל חושב שתגובה יכול לעזור יותר לכותב לדעת מה אנשים חושבים
נהנתי מקריאה היו חלקים שעברו קצת מהר מדי אבל זה סיפור קצר, הרגשתי שהיה אפשר לתת קצת יותר מיסתורין בפסקה אחרונה יותר לתת את הרגשה של הפחד כמו ברגע שנחתכה גופה התחיל לרועד הרגשת של סכנת אמת עברה על גופה ודברים כאלה שיכולים להכניס יותר אווירה לסיפור בכללי אני חושב שלפעמים לרשום קצת את הרגש במילים גם יכול לתת יותר.
באופן כללי נהנתי מקריאה ומקווה שחלק מדברים שרשמתי יכלו לתת קצ נקודת מבט שונה

שיהיה לילה מקסים
הגב
דווח
Vera Vero
Vera Vero
מבינה בהחלט, ואתה צודק. זה סיפור קצר וחסכתי בפרטים כדי לא להעמיס יותר מידי, אני סומכת על הקוראים שיבינו את האווירה והרגשות הכלליים כדי לא לעכב יותר מידי את המאורעות.
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
מלחמה
גן עדן של לוחמים
גן עדן של לוחמים
מאת: Zak Simon
קָטָן שֶׁלִּי ♥
קָטָן שֶׁלִּי ♥
מאת: ימית טייב
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
מאת: Nizan Zarotski
ריבאונד
ריבאונד
מאת: צ'יקו - chiko
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
התמונה שלך
התמונה שלך
מאת: דנה לוי
חלקה להשכרה
חלקה להשכרה
מאת: יערה .
פרק ג'- הלב שלי על מאתיים חלק 1
פרק ג'- הלב שלי על מאתיים חלק 1
מאת: אור קרסנר
דולפינים
דולפינים
מאת: אביטל סיאנע
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה